אלה המקרים בהם עדיף להשתמש בלייזר בניתוחי קטרקט

בשנים האחרונות טכנולוגיית הלייזר נכנסה לשימוש גם בתחום ניתוחי הקטרקט, בהם משתמשים בלייזר לביצוע שני שלבי הניתוח הראשונים: פתיחת מעטפת העדשה וחיתוך העדשה והכנתה לריסוקה. השימוש בלייזר אמנם מקל על המנתח ומבטיח דיוק רב יותר בביצוע אותם שלבים, אך מבחינת התוצאה הסופית, יש ללייזר יתרון בעיקר במקרים המורכבים. ברוב המקרים ה"רגילים" אין ללייזר יתרון משמעותי. לכן, עלותו הגבוהה לא בהכרח משתלמת בכל המקרים.

כל ניתוח קטרקט מורכב למעשה ממספר שלבים עיקריים:

• פתיחת הקופסית (מעטפת) של העדשה
• שבירה וחיתוך של העדשה
• ריסוק ושאיבת העדשה
• השתלת עדשה מלאכותית

ההבדל בין ניתוח קטרקט בלייזר לניתוח קטרקט "רגיל", הוא שבניתוח רגיל מתבצעים כל השלבים על ידי המנתח; ואילו בניתוח קטרקט בלייזר, מבצעים את שני השלבים הראשונים בעזרת מכשיר לייזר ייעודי, ורק לאחר מכן עוברים להמשך הניתוח על ידי המנתח (לרוב בחדר ניתוח אחר, סטרילי). כלומר, בעזרת הלייזר ניתן לבצע בגישה חיצונית (כשהעין סגורה) את פתיחת הקשתית בצורה מדויקת מאוד, ובנוסף לכך, לפרוס את העדשה לפרוסות דקות, כדי להכין אותה לקראת הריסוק.

פעולה נוספת שניתן לבצע בעזרת הלייזר בניתוחי קטרקט היא תיקון צילינדר (במקרים שבהם יש צילינדר). עם הלייזר ניתן לבצע בקרנית מעין חתכים ספציפיים, שונים מהחתכים הניתוחיים, שמאפשרים לעצב את הקרנית כך שהצילינדר יתוקן או ירד בצורה משמעותית.

עם זאת, השימוש הזה בלייזר עדיין לא נחקר מספיק ואין מספיק מידע לגבי תכנון החתכים. לכן, לעיתים הוא אינו מדויק והתוצאה לא תמיד תואמת את הציפיות.

כאמור, השימוש בלייזר בניתוחי קטרקט מאפשר לבצע את שני השלבים הראשונים בגישה חיצונית, ללא מגע יד אדם, ובכך אמנם מקל על הרופא המנתח. עם זאת, מבחינת המטופלים (תוצאות הניתוח) יש ללייזר יתרון בעיקר במקרים מורכבים, בעוד שברוב המקרים ה"סטנדרטיים", אין יתרון משמעותי על פני הניתוח הידני הרגיל. לכן, עלותו הגבוהה יחסית אינה הכרחית.

במקרים של השתלת עדשות מיוחדות (עדשות "פרימיום"): מכיוון שפתיחת מעטפת הקשתית באמצעות הלייזר מדויקת מאוד, יש ללייזר יתרון מסוים במקרים שבהם משתילים עדשות מיוחדות, כגון: עדשות לתיקון צילינדר או עדשות מולטיפוקליות. הסיבה לכך היא שבהשתלת עדשות מסוג זה יש חשיבות גדולה יותר לדיוק. כשהמעטפת פתוחה בצורה מדויקת מאוד, גם העדשה "יושבת" בעין בצורה מדויקת יותר.

במקרים של קטרקט מתקדם: כשהקטרקט כבר בשלב מתקדם, הוא נוטה להיות נוקשה יותר. לכן, נדרשת אנרגיה גדולה יותר לריסוק העדשה. במקרים אלה, הלייזר פורס את העדשה באופן ממוחשב, מבחוץ, ללא מגע יד אדם. בכך, הלייזר מקל למעשה על שלב הריסוק וחוסך אנרגיה "שלילית".

במקרים בהם המנותח מטופל בתרופות ממשפחת ה-"אלפא-אגוניסטים": אחת מתופעות הלוואי השכיחות, במקרים שבהם המטופל נוטל תרופות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית (תרופות ממשפחת ה-"אלפא-אגוניסטים"), נקראת IFIS (Intraoperative floppy iris syndrome), הגורמת לכך שבזמן הניתוח, האישון מתכווץ והקשתית הופכת ל"נוזלית" וניידת. במקרים אלה, יש יתרון לשימוש בלייזר, מאחר שהלייזר מאפשר לבצע את שני השלבים הראשונים מבחוץ, ללא צורך בפתיחת העין. בכך, הלייזר מבצע את פעולתו כאשר עדיין האישון לא מופרע משום שעדיין העין לא נפתחה פיזית ולא נוצר שינוי בלחץ בעין. כאשר הניתוח ממשיך, גם אם האישון מתכווץ וישנו IFIS, המשך הניתוח קל יותר ונוח.

דיסטרופיה אנדותליאלית של הקרנית: במצב של גוטטה או דיסטרופיה אנדותליאלית של הקרנית, קיים חסר בתאי האנדותל שצפיפותם יורדת. הבעיה גורמת לכך שהרזרבות של תאי האנדותל, שאחראים לשמירה על שקיפות וקומפקטיות הקרנית, קטנה יותר. מכיוון שהאנרגיה שמופעלת בשלב ריסוק העדשה פוגעת בהכרח גם באותה השכבה בקרנית, יש ללייזר יתרון, מאחר שהלייזר מכין את העדשה לריסוק על ידי חיתוכה ומפחית בכך את כמות האנרגיה הנדרשת לביצוע ריסוק ושאיבת העדשה.

חולשה של מיתרי העדשה (זונולות): העדשה הטבעית מחוזקת לדופן העין בעזרת הזונלות. הזונולות יכולות להיות מוחלשות במקרים מסוימים (כגון: פסאודואקספוליאציה, או אחרי חבלה או ניתוח קודם לעין). מכיוון שבניתוח מופעל לחץ או מתח ברמות שונות על העדשה והמיתרים, יש ללייזר יתרון, מאחר שהוא מאפשר לבצע שני שלבים של הניתוח ללא מגע יד אדם, ובכך "חוסך" הפעלת מתח מיותר על הזונולות.

לסיכום, ניתוחי קטרקט בלייזר אמנם מקלים על המנתח, אך יש להם יתרון בעיקר במקרים מורכבים. ברוב המקרים, אין יתרון משמעותי מבחינה רפואית. לכן, מומלץ לשקול את התועלת של ניתוח הלייזר, לעומת היתרון הבריאותי, העלות ונוחות המטופל.

ד"ר עדי מיכאלי היא רופאת עיניים מנתחת, מומחית לניתוחי קטרקט וקרנית במרכז הרפואי עין-טל