חוקרים מצאו קשר בין אנטיביוטיקה לתינוקות ובין התפתחות אלרגיות

בווידאו: כל מה שאתם צריכים לדעת על מחלות החורף

עונת החורף משופעת במחלות, וירוסים, נגיפים והצטננויות, ובחלק מהמקרים ביקור אצל הרופא יגרור אחריו מרשם לאנטיביוטיקה. במחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA Pediatrics נמצא כי אנטיביוטיקה הנרשמת במקרים רבים לתינוקות, עלולה להוביל לסיכון מוגבר לאלרגיות בהמשך ילדותם. הסיבה ככל הנראה נוגעת לכך שהתרופות יכולות להשפיע על חיידקי המעי של התינוק.

המחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד בארה"ב מצא כי לתינוקות שקיבלו אנטיביוטיקה - פניצילין, צפלוספורין, סולפונאמיד או מקרוליד - היו סיכויים גדולים יותר לפתח אלרגיות כמו אלרגיות למזון, אסתמה או דרמטיטיס. המחקר אומנם מצא קשר בין אנטיביוטיקה למחלות אלרגיות, אך יש צורך במחקר נוסף בכדי לקבוע קשר סיבתי.

"הופתעתי לראות קשר בין כל סוגי האנטיביוטיקה להתפתחות מאוחרת של מחלות אלרגיות", אמר ד"ר קייד ניילונד, מחבר המחקר, רופא ילדים וגסטרואנטרולוג ילדים באוניברסיטת מרילנד. "הדגמנו כי לא רק שאנטיביוטיקה קשורה לסיכון מוגבר למחלות אלרגיות, אלא שיש סיכון מוגבר הקשור במרשם של מספר סוגים של אנטיביוטיקה", אמר, "הגבלת מרשמים אנטיביוטיים מיותרים לזיהומים נגיפיים כמו הצטננות עשויה להיות צעד בדרך למניעת התפתחות של מחלה אלרגית".

המחקר כלל ניתוח רשומות רפואיות של 798,426 ילדים שנולדו בין השנים 2001-2013. החוקרים בדקו אילו ילדים קיבלו מרשמים לפניצילין, פניצילין עם מעכב בטא לקטמאז, צפלוספורין, סולפונאמיד או מקרוליד במהלך ששת החודשים הראשונים לחייהם. החוקרים בדקו גם אילו ילדים אובחנו מאוחר יותר עם אלרגיה כמו אלרגיה למזון, אנפילקסיס (תגובה אלרגית מסכנת חיים), אסתמה, אטופיק דרמטיטיס, נזלת אלרגית, דלקת בלחמית האלרגית או דלקת עור ממגע.

החוקרים מצאו כי סוגי האנטיביוטיקה שבדקו הביאו לסיכון מוגבר לאבחון מאוחר יותר של מחלה אלרגית. הסיכון היה נמוך ביותר עבור סולפונאמידים והגבוה ביותר עבור פניצילין. ניילונד אמר כי "מרשמי אנטיביוטיקה הגבירו את הסיכון להתפתחות מאוחרת של מחלות אלרגיות, במספרים שבין 8 אחוזים לאלרגיה למזון ועד ל-47 אחוזים להתפתחות אסתמה".

אחת הסיבות המרכזיות לקשר שנמצא נובעת ככל הנראה מהמיקרוביום שלנו שמורכב מחיידקי מעי הממלאים תפקיד משמעותי במערכת החיסון שלנו. ידוע שאנטיביוטיקה לא רק הורגת את החיידקים הגורמים לזיהום, אלא גם את החיידקים ה'טובים'.

"הורים צריכים לדעת שמחקר זה מראה על קשר אך לא בהכרח גורם ותוצאה. לכן, אם ילד באמת זקוק לאנטיביוטיקה לזיהום בקטריאלי, הם לא צריכים להשתהות בגלל חשש ממחלה אלרגית", אמרו רופאים שלא מעורבים במחקר. "עם זאת, באותו זמן, אסור להשתמש באנטיביוטיקה יתר על המידה אם אין צורך בכך - למשל לטיפול בנגיף חורפי או הצטננות - מכיוון שעלולות להיות השלכות ארוכות טווח כתוצאה משימוש יתר".