זו הטעות המסוכנת ביותר שאנשים עושים אחרי התקף לב

ב-2011, פורסם בכתב העת הנחשב New England Journal of Medicine מחקר שבחן מה הסיכוי של אנשים שחוו התקף לב ללקות באירוע נוסף בעתיד. במחקר גילו כי הסיכון הזה עומד על כ-20 אחוזים, כלומר אחד מכל חמישה אנשים יחווה אירוע לבבי נוסף בעתיד. "לשם ההשוואה, לאנשים בסיכון גבוה להתקף לב שמעולם לא חוו אירוע כזה בעבר, יש סיכוי של עשרה אחוזים להתקף לב נוסף", מסביר ד"ר אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שערי צדק.

ד"ר אשר מסביר כי נכון להיום, טרם נקבע באופן חד משמעי מה גורם לסיכון הזה לעלות כל כך אחרי אירוע לבבי, אך על פי ההערכות זה קורה משום שאחרי התקף לב מתבצעת הפעלה מוגברת של מערכות קרישת הדם וצימוד טסיות הדם. אלו מערכות אשר נועדו לעזור לעצור דימום ולהחלים מפציעות. "אם המערכות האלו מופעלות כשאנחנו נחתכים באצבע זה מצוין, אבל כשזה קורה בצורה מאומצת מדי באזור הלב, זה עלול לעצור את הזרימה של הדם ולגרום לשורה של בעיות באיבר החשוב הזה", הוא מוסיף.

כדי להימנע מהתקפים נוספים, חולי לב מקבלים כמה תרופות שנועדו לטפל במנגנונים שונים שמשפיעים על הסיכוי לאירועים לבביים. תרופות מסוימות מונעות צימוד של טסיות הדם, אחרות מאטות את קצב הלב והסוג השלישי, שאותו מגדיר ד"ר אשר כחשוב מכל, אחראי על הפחתת ה"כולסטרול הרע" בגוף (LDL) ומונע יצירה של רובד שומני (פלאק) בעורקים.

לדבריו, אחרי התקף לב חשוב מאוד גם ליטול תרופות להפחתת לחץ דם ולסוכרת במידת הצורך. "זה כמובן חשוב לכל אדם שסובל מהבעיות האלו, אבל זה משמעותי על אחת כמה וכמה במקרה הזה", הדגיש.

ד"ר אשר נפגש בעבודתו עם חולי לב רבים. במסגרת התפקיד הוא שם לב למוטיב חוזר בקרב המטופלים שלו: "בדרך כלל בחודש הראשון רוב האנשים נוטלים את התרפות בדיוק כמו שהם נדרשים כי הם עברו חוויה מאוד מבהילה והם מבינים שהם חייבים לדאוג לבריאות שלהם מעכשיו".

הבעיה מתחילה לדבריו אחרי כמה חודשים, דווקא כשהבריאות מתחילה להשתפר. "ככל שהזמן עובר, בדרך כלל אחרי תקופה של שלושה חודשים עד שנה, אנחנו רואים ירידה הדרגתית בנטילת התרופות אצל בין עשרה ל-20 אחוזים מהמטופלים", הוא מספר, "חלק עושים את זה בגלל תופעות לוואי משמעותיות, חלקם מרגישים בריאים אז מרגישים שהם יכולים להפסיק בלי בעיה ואחרים נחשפים לפרסומים בתקשורת שגורמים להם לפחד מהתרופות שלהם".

לדבריו, אנשים רבים נחשפים למידע לא מבוסס או למחקרים שהם לא מבינים עד הסוף, אשר גורמים לפחד לא מוצדק מהתרופות. הוא מספר שבכל פעם אחרי שמתפרסמת כתבה שלילית על תרופה לחולי לב, רואים במחלקה ירידה פתאומית בשימוש בה, גם כשאין לזה שום ביסוס.

לדוגמה, אספירין היא תרופה ממשפחת נוגדי קרישה מעכבת הצמתת טסיות, שניתנת לחולי לב כדי למנוע קרישה של הדם באזור הלב. "בשנה האחרונה שפורסם התרופה ממשפחה זו לא יעילה למניעת התקף לב בקרב אנשים שלא חוו מעולם אירוע לבבי", מסביר ד"ר אשר. עם זאת, הוא מדגיש כי הוכח מעבר לכל ספק כי התרופה יעילה ביותר למניעת התקפים למי שכבר חווה בעבר אירוע לבבי. כשאנשים נחשפים לפרסום כזה, הם לא תמיד מבינים זאת ולעיתים בוחרים להפסיק את הטיפול על סמך אינפורמציה חלקית שאינה רלוונטית אליהם.

בשלב זה חשוב לציין כי התרופות הקיימות כיום מפחיתות בעשרות אחוזים את הסיכוי לאירועי לב נוספים או למחלות הנלוות אליהם. השלב התרופתי הראשון, כאמור, הוא נוגדי קרישה. תרופות אלו מפחיתות את שפעול טסיות הדם שאחראיות על קרישתו ומגבירות את הסיכון לקרישי דם. המישור השני והחשוב לא פחות של מניעת התקפי לב חוזרים כולל את הפחתת רמות הכולסטרול והשומנים בדם על ידי שימוש בתרופות ממשפחת הסטטינים. במקרים בהם הסטטינים לא מצליחים להוריד את הכולסטרול לרמה הרצויה, או במקרים שבהם אנשים לא יכולים ליטול את התרופה בגלל תופעות לוואי כמו כאבי שרירים, ניתן להשתמש בתרופה נוספת שיכולה להוריד את רמות הכולסטרול בדם. מדובר בתרופות שמעכבות את הפעילות של האנזים PCSK9 וניתנות בהזרקה אחת לשבועיים.

את השימוש בחלק מהתרופות שניתנות אחרי אירוע לבבי ניתן להפסיק אחרי תקופה מסוימת אם חל שיפור בבריאות, בעוד שהפסקת הטיפול בתרופות אחרות, כמו תרופות נוגדות קרישה או הורדת כולסטרול, עלולה להיות מסוכנת מאוד. לכן, לעולם אל תפסיקו את הטיפול על דעת עצמכם והתייעצו עם הרופא על כל שינוי בנטילת התרופות - גם אם אתם מרגישים מעולה או מפקפקים ביעילות התרופה.

זכרו כי הרופא המטפל שלכם חייב מתוקף תפקידו להכיר את כל המחקרים העדכניים ביותר, את מצבכם הרפואי ואת הדרכים היעילות ביותר לשמור את הבריאות שלכם. לכן הוא הסמכות המרכזית שיש לסמוך עליה בהיבט הזה.

ואילו עוד פעולות תוכלו לבצע כדי להימנע מהתקפים נוספים? לד"ר אשר יש כמה עצות מעולות שיעזרו לכם לעשות זאת: "אם יש דבר אחד שיעיל יותר מכל תרופה, זה הקפדה על אורח חיים בריא, וזו לא רק סיסמה שחוקה. אנחנו רואים פער עצום בין אנשים שמפסיקים לעשן, מקפידים על תזונה נכונה ומבצעים פעילות גופנית, לבין מי שלא משנים את חייהם בכלל אחרי ההתקף". הוא גם ממליץ לכל אדם שעבר אירוע לבבי להגיע לשיקום לב שניתן בסבסוד קופות החולים ללא תשלום.

"חשוב גם להבין שמעקב רפואי יכול להציל חיים", הוא מוסיף. "אני בטוח שאם תשאלו אנשים מתי בפעם האחרונה הם עשו בדיקה לרכב שלהם, הם ידעו מיד, אבל כששואלים מתי הם עשו בדיקות רפואיות בפעם האחרונה, חלקם לא ידעו לענות. ואם נישאר בהשוואה הזאת, כמו שאתם יודעים בדיוק איזה צמיגים יש לרכב שלכם ואיזה דלק לשים בו, ככה חשוב גם להכיר את התרופות שאתם מקבלים, את תופעות הלוואי ואת האופן שבו הן משפיעות על הגוף. היום כל המידע הזה נגיש לכולם גם ברשת, רק חשוב לוודא שקוראים אותו במקור אמין ומבוסס".

למידע מלא אודות המחלה והטיפולים הקיימים יש לפנות לרופא המטפל