פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      5 יתרונות תזונתיים מפתיעים של חסה

      כל מי שעושה דיאטה מכיר אותה, אולי טוב מדי, אבל החסה היא לא רק מאכלי דיאטטי שמוסיפים לסלט, אלא ירק עלי שתורם לעוד כמה אלמנטים בריאותיים בגוף. אספנו כמה מהם

      חסה (ShutterStock)
      המאכל שהכי מזוהה עם דיאטות. חסה (צילום: shutterstock)

      חסה היא אולי המאכל שהכי מזוהה עם דיאטות. וחבל, כי יש לה הרבה יותר מה להציע. היא פריכה, טעימה, מלאה במים ומתאימה לכל כך הרבה מנות. כדי לשבור את הסטיגמה שחסה היא רק אמצעי לשמירה על המשקל, אספנו עבורכם עוד כמה יתרונות בריאותיים מפתיעים שיגרמו לכם לחשוק בה.

      מלאה במינרלים וויטמינים
      לחסה יש יתרונות מוכחים בהפחתת הסיכונים למחלות כרוניות שונות והיא גם מקור מעולה לוויטמין A - כוס אחת של חסה מכילה 81 אחוזים מהצריכה היומית המומלצת של הוויטמין הזה, נוסף על כמה ויטמיני B וכמות יפה של ויטמין K ו-C. בנוסף היא מכילה חומצה פולית ובטא קרוטן, שניהם נוגדי חמצון חזקים.

      תורמת לשינה איכותית
      חסה טובה מאוד לדיאטה שלכם, אבל מתברר שגם לשינה. כאשר אתם חותכים חסה לסלט הירקות של ארוחת הערב מופרש ממנה חומר חלבי הנקרא Lactucarium. לחומר הזה יש תכונות מרגיעות ויש הטוענים שההשפעה שלו על המוח דומה לאופיום כך שהוא יעיל לא רק לנדודי שינה אלא גם לחרדות.

      תורמת לבריאות העור
      מראה העור תלוי לא רק בגנטיקה המשפחתית או בגיל שלכם, אלא הרבה במה שאתם מכניסים לגוף.

      מלבד הוויטמינים החשובים שהיא מכילה, בחסה מצויים גם אנזימים שתורמים לתכונות האנטי בקטריאליות שלה. בנוסף, החסה מכילה כמות יפה של אומגה 3, חומצת שומן חשובה שמעכבת את הזדקנות העור ואף מוסיפה לו לחות.

      סלט קיסר (ShutterStock)
      טעימה ובריאה. סלט קיסר (צילום: shutterstock)

      מונעת בעיות ראייה
      ויטמין A, ויטמין C והקרוטנואידים הקיימים בחסה מסייעים בהגנה על העיניים מפני מחלות מסוימות. גם תכולת נוגד החמצון זאקסנטין מועילה כנגד חלק מהפרעות הראייה. מחקרי עבר אף הוכיחו את היעילות של ויטמין A במניעת ניוון מקולרי - מחלה הגורמת לירידה חדה בראייה.

      מגנה על העצמות
      ירקות עליים ירוקים כמו חסה הם מקור מעולה לוויטמין K. מחסור בוויטמין זה עלול לגרום לירידה בצפיפות העצם וכתוצאה מכך לנטייה לשברים, הסתיידות של הסחוס ושקיעת סידן בדפנות העורקים.