עד לפני מספר עשורים המחלות קרוהן וקוליטיס כיבית נחשבו למחלות נדירות, אבל כיום עשרות אלפי ישראלים סובלים ממחלות מעי דלקתיות (IBD) אלו. נכון לשנת 2019, חיים בישראל למעלה מ-40 אלף חולי קרוהן וקוליטיס כיבית. לעלייה הדרמטית באבחון ובתחלואה מרכיבים שונים, ומלבד הגנטיקה משפיעים גם: המרכיב הסביבתי-תזונתי, מעמד סוציואקונומי גבוה, עודף היגיינה, זיהום אוויר, מים ומזון מתועש ששכיחים בחברה המערבית, ואולי אף סטרס נפשי.
בנוסף, כיום מבינים שלמחלות אלו מגוון רחב מאוד של תסמינים שאינם קשורים למערכת העיכול, וכוללים חולשה, עייפות, כאבי שלד ומפרקים, אנמיה, נגעים עוריים ובעיות אחרות.
עוד בנושא:
קרוהן: איך המחלה משפיעה על הפוריות?
המחלה הנפוצה שמעלה מאוד את הסיכון לכאבי מפרקים
האם הפחתת הסטרס יכולה לסייע לחולי קרוהן?
בשנים האחרונות יעדי הטיפול והמעקב בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית הוגדרו מחדש. בעבר פעלו על פי השיטה הפסיבית, כלומר כל זמן שאין התלקחות קלינית, ו/או החולה נמצא ברמסייה קלינית (ללא כאבי בטן, וללא שלשולים) לא היה צורך בהתערבות כלשהי, אבל היום נוקטים בשיטה הפרואקטיבית.
מהי השיטה הפרואקטיבית?
ראשית, חשוב לזכור שאין קשר בין שלשולים או כאבי בטן לדרגת פעילות המחלה, כלומר חולים רבים עלולים לסבול משלשולים וכאבי בטן ללא דלקת פעילה, לא מבחינה אנדוסקופית ולא מבחינת מעבדתית. קרי, נמצאים ברמיסייה אובייקטיבית. השיטה הפרואקטיבית מנטרת את החולה באופן רציף הן בזמן התלקחות והן בזמן רמיסייה על פי מדדים אובייקטיבים.
בהתאם לכך, מטרת הטיפול במחלות מעי דלקתיות היא שליטה ועצירה של התהליך הדלקתי: טיפול מכוון מטרה (treat to target) ,כאשר המטרה היא להביא את החולה לרמיסייה (הפוגה) עמוקה מעבדתית (CRP, צואה לקלפרוטקטין), אנדוסקופית (איליו-קולונוסקופיה), הדמייתית (CTE/MRE) והיסטולוגית.
אילו בדיקות וטיפולים חדשים יש?
בדיקת צואה הנקראת קלפרוטקטין, מדובר בבדיקה לא פולשנית, שיכולה למדוד מבחינה כמותית את רמת הדלקת בעיקר במעי הגס. בעזרתה ניתן לעקוב אחר אותם חולים שנמצאים בהפוגה סימפטומטית, שיוצאים בהדרגה מאיזון, ואולי נמצאים בשלב טרום התלקחות גם כשהם ללא תסמינים. תוצאת בדיקת קלפרוטקטין אינה ספציפית, וצריך להשתמש בה בחוכמה לאור מגבלותיה ובהתייעצות עם רופא מומחה לגסטרואנטרולוגיה.
גם הטיפול במחלות מעי דלקתיות התפתח רבות בשנים האחרונות, ראשית חשוב לזכור שיש מספר סוגים של מחלת קרוהן ומספר סוגים של קוליטיס כיבית, ומבחר הטיפולים הקיימים גדל ולרופאים יש אפשרויות לטפל בהתאם למצב ולצרכי המטופל. השאיפה בעשור הקרוב היא לרפואה מותאמת אישית, כך שהיעילות הטיפולית תעלה ועמה יתכן ונראה ירידה בתופעות הלוואי מתרופות שלא מתאימות לאותם חולים.
תזונה נכונה מאפשרת ניהול נכון של המחלה
נושא התזונה הוא נושא חשוב ביותר בעיקר עבור חולי קרוהן. ממחקרים חדשים בתחום המיקרוביום שקיים קשר הישיר בין תזונה לבין אוכלוסיית החיידקים, מיקרוביום של המעי.
בעשור הקרוב עתידיים להתפרסם מספר מחקרים גדולים בקשר בין תזונה, ומיקורביום בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית. עד אז, חשוב שכל חולה יקבל ייעוץ מסודר והתייחסות של דיאטנית מוסמכת ייעודית לתחום מחלות מעי דלקתיות. לכל חולה חשוב להתאים את התזונה המתאימה לו, בהתאם לסוג מחלתו ואופייה, ובכך נשאף להקל על התסמינים ולהפחית במספר ההתלקחויות.
חשוב לזכור שכל חולה הוא שונה, ולכל חולה קיימת תזונה אחרת המתאימה לו בהתאמה אישית בהתאם לסוג מחלתו על ידי צוות IBD רב תחומי שכולל אחות, דיאטניות, עובדות סוציאליות, רופאי גסטרו שעברו הכשרה נוספת לטיפול בחולי IBD, ורופאים נוספים לרבות רופאי עור, גניקולוג, כירורגים מומחי IBD. חשוב לזכור שלזמן יש חשיבות קריטית בפרוגנוזה של החולים. חשיבות רופא המשפחה היא קריטית בהצלחת הטיפול ובהפניית חולי IBD לאבחון מוקדם לאותם מרכזים.
מה התהליך שעוברים מרגע האבחון במחלות מעי דלקתיות?
חולה חדש שאובחן לאחרונה עובר סינון ראשוני לגבי דרגת חומרתו וסוג מחלתו, ובהתאם יוחלט האם יטופל בקהילה על ידי רופא משפחה/רופא גסטרו כללי או שיידרש למעקב צמוד וקפדני בשיטה הפרואקטיבית במרכז IBD.
מבחינת הטיפול התרופתי, חשוב לזכור שלא משנה באיזה איזה גישה טיפולית יבחר הרופא, חשוב מאוד שאחרי ששה חודשים מתחילת הטיפול תתבצע הערכה מחודשת לבדיקה אובייקטיבית עד כמה הטיפול השפיע על החולה, והאם עמדנו במטרות הטיפול שהוגדרו מראש יחד עם החולה וכל הצוות טרם התחלת הטיפול על ידי איליוקולונוסקופיה, בדיקות הדמייה MRE/CTE , בדיקות CRP וצואה לקלפרוטקטין.
לסיכום, בשנים האחרונות למדנו שיש מספר רב של מחלות מעי דלקתיות, מסוגים שונים, כאשר כל אחת פועלת אחרת. יעדי הטיפול החדשים והשיטה הפרואקטיבית מבטיחה שימוש מופחת בסטרואידים, אשפוזים מיותרים, וסיבוכים, עתידים להביא לתפנית ולתת תקווה לכלל חולי IBD. כמו כן, חשוב לזכור שטיפול רב תחומי במרכזי IBD הינו קריטי להשגת יעדי הטיפול החדשים בעיקר בחולים מורכבים.
ד"ר ערן זיתן, מנהל היחידה והמרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז רפואי העמק
ממומן על ידי חברת ניאופרם כתרומה בלתי תלויה