זה קורה לכולם. אם זה באמצע שיחה או בזמן דיבור מול קהל אנשים, פתאום המילה שרצינו לומר נשכחת ממוחנו כלא הייתה. בלק-אאוט. ככה פתאום. לפעמים אנחנו ממש יכולים לתאר אותה, לזכור באיזו אות היא מתחילה או באיזה הקשר אפשר היה להשתמש בה, אבל המילה עצמה - היא נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה.
עוד באני רק שאלה:
שרב כבד: למי עדיף לא לצאת מהבית בחום כבד?
הקאות, תולעים ונזלת: אלה המחלות שילוו אותנו בקיץ הקרוב
בוקר קשה: למה גברים מתעוררים עם זקפה?
העובדה שדברים יכולים פשוט להיעלם מהזיכרון שלנו, שם של מקום או מילה מסוימת, תופסת אותנו בדרך כלל לא מוכנים, ויוצרת את התחושה שטבעם של הזיכרונות שלנו פשוט להעלם. אבל זה לא מדויק. האמת היא שאין גבול לזיכרון שלנו, הבעיה היא רק הגישה אליו. זו הסיבה שחוקרי מוח וזיכרון רבים מציעים שוב ושוב לאמן את השריר הזה, כי אם לא עושים את זה הגישה לזיכרון הופכת להיות קשה יותר ויותר.
בהנחה שאתם לא מתכוונים לבלות את הימים הקרובים במילוי תשבצים או מבחני זיכרון, כנראה שמילים ימשיכו להיעלם לכם לפעמים. ביקשנו מד"ר עידן גורן שיסביר לנו מהי תופעת "על קצה הלשון" האם היא צריכה להדאיג אותנו.