עובש הוא מפגע בריאותי ששומר על פרופיל נמוך ומצליח להפוך דירות ומשרדים ל-"בתים חולים" מבלי שהמשתמשים בהם יודעים מה פגע בהם. אנחנו בדרך כלל שמים לב לעובש רק כשהוא מופיע על הקירות או על התקרה, אך למעשה מושבות עובש מתפתחות על כל משטח לח וחשוך. מושבות עובש בלתי נראות משחררות "עננים" של נבגים מיקרוסקופיים הגורמים למנעד רחב של מצבים רפואיים - ממחלות כרוניות ועד למחלות קטלניות. עובדים במשרדים בהם העובש משגשג במערכת המיזוג, סובלים מכאבי ראש ומעוד תופעות קשה להגדרה, שמקורן באוויר עתיר נבגים רעילים.
סוג העובש הרעיל ביותר לבני אדם הוא עובש שחור - קבוצת פטריות קיר מגוונת המתפתחת במקומות רטובים, שהמשותף ביניהן הוא הצבע השחור, אם כי רק זנים מסוימים רעילים וגורמים למחלות חשוכות מרפא ולמוות. כל הפטריות יוצרות גופיפים הנקראים נבגים לצורך רבייה. נבגים אלה המשתחררים לאוויר, הם אלו שגורמים לנזק כשאנשים נושמים אותם. הנבגים עמידים מאוד, לאורך עשרות ומאות שנים הם שורדים גם בתנאים קשים, חלקם אף שורדים קרינה רדיואקטיבית, על-סגולית או לחץ אטמוספירי.
עוד בנושא:
לא תאמינו מה קורה כשאתם נושמים עובש
הטעות המסוכנת שאתם עושים עם הכביסה שלכם
בכמה נמכרה דגימה מהעובש שהציל מיליוני בני אדם?
סימפטומים שכיחים לעובש שחור הם אלרגיה, הפרעת נשימה, סינוסיטיס, גירוי עיניים וגרון, שיעול, עייפות כרונית, ותלונות מסתוריות ללא הסבר רפואי. המסוכנת בפטריות היא סטקיבוטריטיס, הקשורה לאלרגיה, למחלת כבד ואף לנזק למערכת העצבים ומוות. אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה רגישים יותר לנבגים אלו. חשיפה ממושכת לריכוז נמוך גורמת להתפתחות רגישות יתרה שעלולה לגרום בעתיד לתגובה אלרגית קטלנית.
סוג נוסף של פטריה מסוכנת הוא אספרגילוס שחור, שמשחרר כמויות נבגים גדולות, שנשאפים לריאות, מתרבים וגורמים למחלת ריאות ללא מרפא, או שהפטרייה מתיישבת בחללי האוזן וגורמת לחרשות זמנית.
פטריית קיר שכיחה במטבח ובאמבטיה היא סטאקיבוטריטיס (בדרגת סיכון הגבוהה ביותר). היא מצויה בסביבת טפטים, קרטון ופאנלים מעץ רטובים. סטאקיבוטריטיס מייצרת "רעל" מסוכן, שחודר דרך הנשימה, מונע סינתזת חלבונים חיוניים וגורם לשינוים בחומר הגנטי. עובדי משרדים בהם קיים עובש זה שאינו נראה לעין סובלים בדרך כלל מעייפות והרגשה כללית רעה. הנבגים מדכאים את המערכת החיסונים והרופאים אינם מזהים את הסיבה. גם אספרגילוס פאמיגטוס שייכת לקבוצה זו ומתקיימת על צמחים ויונקים.
איך מנקים עובש בבית?
כדי להעלים עובש יש לאוורר היטב את החדר, גם בעזרת מאוורר ומזגן. אם העובש קטן ומוגדר, ניתן לשטוף במים, לגרד את הטיח, לחטא עם אקונומיקה, לייבש היטב (עם מאוורר/מחמם אמבטיה) ולחזור על הפעולה. יש בשוק גם חומרים מיועדים לניקוי עובש. בהמשך יש לייבש היטב, להחזיר את הטיח והצבע לקדמותם ולייבש במשך מספר ימים. יש לזכור כי לא ניתן לחסל את העובש, שיחזור כשהתנאי הסביבה יאפשרו את זה (החיטוי התאדה, הרטיבות תחזור).
מי מטפל בעובש במקומות העבודה?
למרבה הצער, באתר האינטרנט של המוסד לבטיחות וגיהות אין זכר לנבגי עובש רעיל שרובינו נושמים במקום העבודה. כמו כן, אין חקיקה ותקינה שמתייחסת לסכנת בריאותית של עבודה במקום בו עלול להתפתח עובש. סכנה זו נשכחה היות והעובש אינו בולט ודרמטי כמו שריפה או פיגוע, וקשה לייחס את המחלות ישירות לעובש. אלה המלצותינו המקצועיות בנושא:
• על המעביד לספק מקום עבודה נקי מעובש
• ברשימות של מפקחי בריאות הציבור ותעסוקה יש להכניס התייחסות לנוכחות עובש במקומות מועדים ולדרוש תיקון תוך שבוע - שבועיים
• עובד המתלונן על כאבי ראש, כאבים בלתי ממוקמים, עייפות כרונית או הרגשה כללית רעה במקום עבודה עם עובש - יש לקבל תלונתו ולהתייחס אליה בהתאם
• לקבוע אזהרות ועונשים על אי-טיפול בעובש במקום עבודה עד סגירת המקום
• אין לדרוש הוכחה רפואית של נזקים בריאותיים לעובדים לצורך טיפול בעובש
• מבנה עם עובש לא מטופל מהווה סכנה לציבור ולסביבה ויש לאסור כניסה אליו
• עובדי שיפוצים וניקוי עובש חייבים ללבוש ציוד מגן מתאים
• חובת טיהור עובש לאחר הצפה בפיקוח ציבורי
ד"ר בני לב ואינג' חיים קליין הם חוקרים במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל