חדר הבדיקות החכם שעשוי להציל לכם את הראייה

כמו בכל תחום דינמי ומתקדם, גם תחום בריאות העין עובר התפתחויות ושינויים בזכות פיתוחים טכנולוגיים. חדר הבדיקות שעומד לרשותו של האופטומטריסט בעידן המודרני נותן כיום יותר כלים יעילים למעקב, אבחון מוקדם של סיבוכים והתאמת פתרונות מתקדמים ואיכותיים לבעיות ראייה.

"אבחון וזיהוי תהליכים ושינויים בעין יכול לא פעם להציל למטופל את הראייה", אומרת האופטומטריסטית הוותיקה מרשת אופטיקנה ליאורה רז, שהצליחה לזהות מצב חירום של מטופל בזכות בדיקה לזיהוי לחץ תוך עיני שערכה לו. "הפניתי אותו באופן מיידי לבית החולים מפני שהוא היה קרוב מאוד לאבד את העין. הוא אפילו שלח אלי זר פרחים כדי להגיד תודה", היא מספרת.

המקרה יוצא הדופן בו נתקלה האופטומטריסטית מוכיח שחדר בדיקה חכם הוא הקו הקדמי והראשון לאיתור תהליכים ובעיות עיניים שעלולות להסתבך, לפעמים לפני שהמטופל חש בהם. זאת הסיבה שאופטומטריסטים ורשתות אופטיקה מתקדמות מקימות בסניפים נבחרים חדרים חכמים שיסייעו ללקוחות בכל רחבי הארץ לקבל שירות טוב, מדויק ורחב יותר.

חשוב להדגיש שחדר הבדיקה החכם מנותק מהצד המסחרי, ובו הפציינט וצרכיו עומדים במרכז. במהלך הבדיקה יתוודע האופטומטריסט להיסטוריה העינית של המטופל, יבחן את מצב הראיה הנוכחי, יאזין לציפיות הלקוח, יתעד נתונים ודגשים חשובים במערכות פנימיות ממוחשבות, יציע פתרון מתאים לבעיות הראייה ואף יפנה לרופא עיניים אם יש צורך בהמשך טיפול רפואי.

רוב האופטומטריסטים מחזיקים במכשור בסיסי כמו קרטומטר שמאתר עכירות בקרנית ומסייע בהתאמת עדשות מגע, או מכשיר סליסטלמפ שמאיר ומגדיל את שטח העין ומאפשר אבחון ראשוני ומעקב אודות מצבה. רז מסבירה שבחדרי בדיקה חכמים ניתן לבצע בדיקות מתקדמות יותר כמו מיפוי קרנית, לחץ תוך עיני וצילום רשתית כדי לוודא שמטופלים שסובלים מבעיות ראייה מיוחדות יקבלו מענה.

בדיקת לחץ תוך עיני באמצעות מכשיר פאף טונומטר, למשל, היא בדיקה חשובה לכל מי שעבר את גיל 40 לזיהוי התחלה של מחלת הגלאוקמה. החולים, שסובלים מלחץ תוך עיני גבוה עלולים להגיע לפגיעה בלתי הפיכה בעצב הראיה, צמצום שדה הראיה ובמקרים קשים אף לעיוורון. "לחץ תוך עיני אינו מורגש כלל בשלביו הראשונים ולא מלווה בסימנים כלשהם ולכן נקרא גם 'המעוור השקט'", מסבירה רז, "בעזרת מכשיר מדידת הלחץ התוך עיני בחדר הבדיקה החכם, האופטומטריסט ידע לזהות ולאבחן מראש מקרים של לחץ גבוה מהנורמה המקובלת ויפנה להמשך טיפול ומעקב אצל רופא העיניים". היא מוסיפה שהבדיקה מתקיימת ללא מגע ישיר בעין, אינה כואבת ומומלצת לאנשים מעל גיל 40 או בעלי רקע משפחתי של גולוקומה.

בדיקה נוספת שניתן לבצע בחדר החכם היא צילום רשתית. "הרשתית מורכבת משכבת תאים בעלי תפקיד קריטי בקליטת האור ובמנגנון הראייה", מסבירה רז, "בשל המבנה הייחודי שלה, עלולות להיווצר בה מחלות שונות. יש בה עשר שכבות שכוללות כלי דם, תאי תמיכה, סיבי עצב ותאים. הודות לעובדה שניתן לראות ברשתית כלי דם פעילים ללא חדירה פולשנית מגע וכאב, הבדיקה הזאת יעילה".

מיפוי קרנית היא בדיקה טופוגרפית של הקרנית שמשמשת את האופטומטריסט לאבחון שינויים לא רצויים בה כמו מחלות המעוותות את פני הקרנית וגם למעקב אחרי שינויים אחרי השתלת קרנית וניתוחי לייזר לטובת המשך טיפול רפואי והתאמה של עדשות מגע מיוחדות. כשיש שינויים במבנה הקרנית כתוצאה מפגיעות או מחלות, רמת הדיוק של הציוד הסטנדרטי בחדר הבדיקה הרגיל לא מספיק מתאימה ולכן הבדיקה חיונית.

בעזרת צילום הרשתית במצלמה מתקדמת ברזולוציה גבוהה האופטומטריסט יכול לאתר לא מעט מחלות ותופעות גופניות ועיניות בשלב מוקדם על ידי בחינה של מבנה הרשתית, אבחון כלי הדם שבה והשוואה בין תמונות ישנות יותר ובין שתי העיניים. לרוב אין צורך בביצוע הבדיקה הייחודית אלא אם המטופל סובל ממחלות סיסטמיות כמו לחץ דם גבוה, סוכרת או שנמצאו עדויות ברשתית העין לבצקות ודימומים, או במקרים שלא ניתן להגיע לחדות ראיה טובה ורוצים לבדוק מה הגורם לכך.

לרשימת סניפי אופטיקנה