סוכרת היא מחלה מאוד לא פשוטה, ולצערנו הרב טרם נמצאה תרופה שיכולה לפתור לחלוטין את הצורך של חולי סוכרת לבצע שינוי מקיף באורח חייהם כדי להימנע מהידרדרות חמורה במצבם, ואפילו ממוות. סוכרת עלולה לפגוע בכל אחד מאיברי הגוף. היא משפיעה לרעה על תפקוד המוח, הלב, העיניים, הכליות, החניכיים והגפיים. כשכלי הדם נפגעים, ההשפעה היא רב מערכתית. לא לחינם סוכרת נחשבת ל"רוצחת שקטה", שכן קשה לחוש את ההשפעה ההרסנית של רמות סוכר גבוהות עד שהן גורמות לבעיות בלתי הפיכות.
"90 אחוזים מההצלחה בהתמודדות עם המחלה צריכים להתבסס על שינוי אמיתי ומשמעותי בהרגלים הבעייתיים של חולי הסוכרת", מסבירה ד"ר אלה חסין, מומחית לרפואה פנימית ורפואה דחופה בעלת הכשרה לטיפול בחולי סוכרת, "זה הבסיס ואין לו תחליף. חולי סוכרת חייבים להבין שעליהם לשנות את התפריט, לבצע פעילות גופנית, ללמוד את המחלה, להיעזר בקבוצות תמיכה שכוללות חולים נוספים ולא לחלום על פתרונות קסם שאולי יאפשרו להם להתעלם מהסוכרת".
ד"ר חסין מסבירה שהמחקר הרפואי בתחום הסוכרת עבר כברת דרך של ממש. במשך שנים רבות לא הצליחו לפצח עד הסוף את כל ההיבטים השונים של המחלה ורוב החולים בסוכרת מסוג 2 טופלו פחות או יותר באותן התרופות. בעשור האחרון מגוון פיתוחים ומחקרים יוצאי דופן אפשרו לחברות שונות לרקוח תרופות שיעבדו על המנגנונים השונים של המחלה ויאפשרו למערכת הבריאות להתאים לכל חולה את הטיפול המתאים לו.
"המבחר כיום עצום ועל הרופא שמטפל בחולה להתאים את הטיפול התרופתי שישלים את השינוי באורח החיים, יספק מענה לבעיות רפואיות אחרות מהן סובל החולה וגם יתחשב ביכולת הכלכלית שלו", מסבירה ד"ר חסין, "אפשר להגיע לתוצאות מדהימות בהתמודדות עם המחלה, רק צריך לדעת איך".
איך מתחילים לטפל בסוכרת?
התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית, מאחר וקיים מבחר עצום של תרופות. יש תרופות לחולי סוכרת מסוג 2 שניתנות דרך הפה ויש תרופות שניתנות בזריקה תת עורית. לכל אחת מהתרופות האלה יש גם תופעות לוואי, השפעה על תרופות אחרות ומועדים אחרים ללקיחתן, ולכן טרם הטיפול חשוב מאוד לערוך תיאום ציפיות עם המטופל.
חלק ניכר מחולי הסוכרת מטופלים בתרופות שניתנות דרך הפה. מגוון התרופות הללו רחב. אחת ממשפחות התרופות הן ביגואנידים (biguanides) שמשפרות את הרגישות של תאי הגוף, ובהם הכבד והשרירים, לאינסולין, ומאפשרת לתאים הפריפריאלים לקלוט סוכר לתוכם, מפחיתה ייצור גלוקוז בכבד ומונעת ספיגת סוכר ממערכת העיכול ובכך מאזנת את רמות הסוכר בדם. הבעיה בתרופות מהסוג הזה היא שהן אומנם מסייעות למנוע את סיבוכי הסוכרת, אך הן אינן מומלצות במקרים של ירידה בתפקוד הכליות.
קיימות משפחות נוספות של תרופות המסייעות להפרשת האינסולין מהלבלב, בשם אינקריטינים. משפחה אחת מהן מדכאת פעילות של אנזימים האמורים לפרק הורמון המסייע להפרשת אינסולין, וכך מגבירות את הפרשת האינסולין. המשפחה השנייה היא של תרופות המדמות את ההורמון המגביר את הפרשת האינסולין, אך אינן מתפרקות בקלות כמו ההורמון הטבעי, וכך מגבירות את הפרשת האינסולין. בעוד שהמשפחה הראשונה של האינקרטינים ניתנת בכדורים דרך הפה, אין ראיות להטבה לחולה פרט לאיזון הסוכר עצמו. לעומת זאת, עבור חלק מהמשפחה השנייה יש ראיות להגנה לבבית, אך הן ניתנות בזריקה.
יש חולים בסוכרת מסוג 2 שמטופלים בעיקר בהזרקה תת עורית של אינסולין. טיפול מסוג זה יעיל במקרים בהם פעילות הלבלב נחלשת וכתוצאה מכך הפרשת האינסולין מהלבלב פוחתת או בשל רמות גבוהות של סוכר בדם וניסיונות לאזן אותן באמצעות תרופות אחרות כשלו. קיימים סוגים שונים של אינסולין שאותם נהוג לסווג בהתאם למשך פעילותם כמו למשל אינסולין בעל השפעה ארוכת טווח שיש להזריק פעם ביום, אינסולין קצר טווח שמוזרק בסמוך לארוחות או בהזרקה רציפה של החומר באמצעות משאבת אינסולין.
כשהסוכרת פוגעת בתפקוד הלב והכליות
כשהמחלה פוגעת במערכות חיוניות אחרות חשוב להתאים את הטיפול התרופתי כדי למנוע נזק נוסף. בחמש השנים האחרונות התרחשה מהפכה בחקר הסוכרת כשפותחו תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2, שמיועדות לחולים בסוכרת מסוג 2 ומגנות על המערכת הקרדיווסקולרית. משפחת תרופות זו עוררה התלהבות גדולה בקרב הקהילה הרפואית מתחום הסוכרת והיוותה חדשות מרעישות שיצרה משוואה חדשה לגמרי בטיפול בחולים. משפחת תרופות זו מצליחה לאזן את רמות הסוכר ומפחיתות את האשפוזים על רקע ספיקת לב, וחלקן אף הוכיחו שהן מפחיתות תמותה לבבית בחולי סוכרת.
התוצאות המרשימות של התרופות וההגנה הקרדיווסקולרית שהביאו עמן היוו את הבסיס לשינוי התפיסה בטיפול בסוכרת ולשיפור משמעותי בחייהם של חולים רבים גם בשל העובדה שהן ניתנות בבליעה ולא בזריקה. "ב-2017 החליט משרד הבריאות להכניס תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2 לסל התרופות עבור חולי סוכרת שסובלים מבעיות קרדיווסקולריות", מסבירה ד"ר חסין.
תרופות אלה מפנות את עודפי הסוכר דרך השתן, תהליך שלא תמיד פועל כראוי אצל החולים מפני שלגוף יש נטייה לאגור סוכר ב"מחסניו". התרופות ממשפחה זו חוסמות את פעילות הקולטנים שאוגרים את הסוכר ומורידות בצורה יעילה את רמת הסוכר בדם.
גם משפחת תרופות זו לא חפה מחסרונות ולא מתאימה לכל חולי הסוכרת. תרופות מקבוצה זו ניתנות בתפקוד כלייתי תקין או ירוד במצב קל וחשוב להתייעץ עם הרופא עליהן. חלקן לא מתאימות לחולים במצב של אי ספיקת כליות מתקדמת ועל החולה להוכיח שהוא סובל מבעיות קרדיווסקולריות כדי שיהיה זכאי לקבלן במסגרת סל התרופות. כמו כן, מאחר שבעקבות תרופה זו מתבצע פינוי מוגבר של סוכר דרך השתן אחת מתופעות הלוואי הן דלקות באיברי המין ובדרכי השתן. השתנה מרובה עלולה גם לגרום להתייבשות וחשוב שהמטופל ידאג להרבות בשתייה.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי נתונה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל.
תוכן המאמר הוא כללי ואינו בא להחליף התייעצות עם הרופא המטפל.
המידע נכון לחודש דצמבר 2018.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת בורינגר אינגלהיים ישראל בע"מ