פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זו השעה ביום שבה הגוף שלכם שורף הכי הרבה קלוריות

      חוקרים סגרו 7 אנשים במעבדה בלי חלונות, שעונים או אינטרנט כדי לבודד את הלו"ז הביולוגי האמיתי שלהם וגילו שיש זמן מסויים ביום שבו אתם יכולים לשרוף יותר מ-130 קלוריות בלי להתאמץ בכלל

      זו השעה ביום שבה הגוף שלכם שורף הכי הרבה קלוריות
      צילום: יוסי ציפקיס, בימוי: גיא גורן, עריכה: נועה לוי

      בסרטון: איך נראות 100 קלוריות?

      מניין הקלוריות שכל אחד ואחת מאיתנו ישרפו במהלך יום נתון מושפע מגורמים רבים, החל מדפוסי השינה שלנו ועד כמובן ללו"ז האימונים שלנו. אולם, מחקר קטן ועדכני גילה שישנה שעה מסויימת ביום שבה הגוף שלנו שורף באופן טבעי כמות גדולה יותר של קלוריות.

      הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה במקצבים הצירקדיים הפנימיים שלנו, שהם אלו ששולטים בשעון הפנימי של הגוף ובמעגלי השינה-ערות. אותם מקצבים משפיעים גם על שריפת קלוריות, על פי המחקר, שמסקנותיו פורסמו בסוף השבוע שעבר בכתב העת Current Biology. החוקרים גילו שאדם ישרוף בזמן מנוחה 10 אחוזים יותר קלוריות בשעות הצהריים, בהשוואה לשעות הלילה.

      עוד בנושא:
      למה זקנים קמים כל כך מוקדם בבוקר?
      איך אנשים שנרדמים באוטובוס יודעים מתי להתעורר?
      כך תתכננו את היום לפי השעון הביולוגי ותשפרו אותו משמעותית

      שעון ביולוגי (ShutterStock)
      בשעות מסויימות אתם שורפים בערך 130 קלוריות אקסטרה בלי להתאמץ (אילוסטרציה: shutterstock)

      הפער הזה יכול להיתרגם למשהו כמו 130 קלוריות יותר שתשרפו בשעות אחר הצהריים והערב, לעומת שעות הלילה המאוחרות יותר, מבלי שתצטרכו לנקוף אצבע או להתאמץ במיוחד לשם כך - הסבירה ד"ר ג'ין דאפי, מרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד ומדענית מוח מבית החולים בריגהם אנד ווימנ'ס. גם הבדל קטן כזה בשריפת הקלוריות עשוי להשפיע באופן מובחן על הבריאות, לדבריה, אם לוקחים בחשבון את העובדה שהוא קורה מדי יום. "אתם יכולים לתאר לעצמכם שלאורך זמן זה בהחלט מצטבר", אמרה.

      מה אתם עושים אחר הצהרים?

      מאחר שהמחקר התמקד בשריפת קלוריות בזמן מנוחה - קרי, האנרגיה הנחוצה לצורך תמיכה בתפקודי הגוף הבסיסיים כמו נשימה ואספקת דם - דאפי אמרה שקשה לקבוע האם משמעות הממצאים הם שאנשים צריכים לתכנן את לו"ז הארוחות והאימונים שלהם סביב העלייה היומית הזאת בצריכה הקלוריות שמתרחשת בשעות אחה"צ. לדבריה, מה שעשוי להיות רלוונטי יותר הוא דווקא נסיון לחמוק מהירידות החדות בצריכה הקלורית שמתרחשות בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות.

      "נניח שביום מסויים התעוררנו שעה-שעתיים מוקדם יותר, וגם אכלנו את ארוחת הבוקר שלנו שעה-שעתיים מוקדם יותר. ייתכן שלא רק שאנחנו אוכלים את הארוחה הזאת במועד שבו הגוף שלנו לא ממש ערוך להתמודד איתה, אלא גם בעיתוי שבו הגוף שלנו דווקא זקוק לפחות אנרגיה כדי לתפקד. ולכן, אותה ארוחת בוקר עלולה להוביל לאחסון של קלוריות עודפות, משום שדווקא אז אנחנו לא זקוקים להן באופן מיידי", אמרה ד"ר דאפי.

      אילוסטרציה חדר כושר אימון מתעמלת התעמלות משקולות משקולת מנוחה זיעה (ShutterStock)
      אתם לא בהכרח צריכים לשנות את לו"ז הארוחות והאימונים שלכם. אישה לאחר אימון (אילוסטרציה: shutterstock)

      יש לציין שבניסוי שעליו התבסס המחקר השתתפו רק שבעה בני אדם, מה שאומר שממצאיו הם ראשוניים לכל היותר. אך לטענת החוקרים, העובדה שקבוצת המדגם היתה מצומצמת איפשרה להם לערוך בדיקות מעבדה מקיפות ביותר, במסגרתן הם ויסתו גורמים רבים בחייהם של המשתתפים החל מתזונה ועד למשך החשיפה שלכם לאור שמש, ובכך הצליחו לייצר תובנות ייחודיות באשר להשפעה הטבעית שיש למקצבים הצירקדיים על גוף האדם.

      בלי חלונות, בלי שעונים, בלי אינטרנט

      משתתפי הניסוי - גברים ונשים בגילאי 38-69 - התגוררו במשך 37 יום במעבדה שבה לא היו שעונים, חלונות, טלפונים או חיבור לאינטרנט, דבר שהוציא לחלוטין מהמשוואה השפעות סביבתיות עליהם. החוקרים גם ויסתו בתשומת לב רבה את שעות השינה והערות שלהם, והקדימו את סדר היום שלהם בארבע שעות מדי יום. כל אלו גרמו לכך שהשעונים הפנימיים של המשתתפים יצאו מסנכרון וגרמו למקצבים הצירקדיים שלהם לפעול רק בהשפעת גורמים פנימיים. זה איפשר לחוקרים לצפות בסדר היום הביולוגי האמיתי של כל אחד מהמשתתפים, להבדיל מסדר היום הרגיל שמושפע במידה רבה משעונים.

      החוקרים ניטרו גם את צריכת המזון ורמות הפעילות של המשתתפים בניסוי, שענדו גם חיישנים שמדדו את טמפרטורת הליבה של גופם, כדי שהחוקרים יוכלו לאמוד את ניצול האנרגיה שלהם: ככל שטמפרטורת הליבה גבוהה יותר, כך האדם צורך יותר אנרגיה ושורף יותר קלוריות. הם גילו שטמפרטורות הליבה של משתתפי הניסוי היו הנמוכות ביותר כאשר המקצב הצירקדי שלהם התאים לשעות הלילה המאוחרות או לשעות הבוקר המוקדמות, והגיעו לשיאן כ-12 שעות לאחר מכן, במועד שמתאים לשעות אחר הצהריים המאוחרות.

      נדודי שינה (ShutterStock)
      השעון הפנימי צריך להיות מסונכרן עם הסביבה החיצונית (אילוסטרציה: shutterstock)

      לדברי ד"ר דאפי לממצאים הללו יש משמעות במיוחד עבור מי שעובדים במשמרות מסביב לשעות או בשעות הלילה, שפעמים רבות גופם פועל על לוח זמנים לא שגרתי. מחקרים רבים כבר הצביעו על קשר בין עבודה במשמרות ובלילה ובין מגוון רחב של בעיות בריאותיות, בהם: השמנת יתר, סוכרת סוג 2, סרטן והתדרדרות קוגניטיבית. היא סבורה שמחקרה מוסיף ומצטרף לסברה שהבעיות הבריאותיות הללו קשורות באיזשהו אופן להפרעות במקצבים הצירקדיים.

      "השעונים הביולוגיים שלנו מכוונים כך שהגוף שלנו יהיה ערוך ומוכן באופן אופטימלי לבצע תפקודים מסויימים בשעות מסויימות ביום. כשאנחנו נשארים ערים כל הלילה כדי לעבוד, למשל, אנחנו בעצם פועלים בניגוד לשעון הביולוגי הפנימי הזה", אמרה החוקרת. "זה פשוט תפקוד מטבולי נוסף שיש לנו בגוף ומשתנה לאורך שעות היום. יש לנו את השעונים האלה בתוך הגוף והם צריכים להיות בסנכרון עם הסביבה החיצונית שלנו", הוסיפה.