פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיבוב מסוכן: למה אנשים חווים התקפי ורטיגו?

      קרוב לחצי מיליון ישראלים סובלים מסחרחורות. אם נדמה לכם שהעולם מסתובב סבבכם בלי הפסקה אתם כנראה חווים ורטיגו. כל מה שצריך לדעת על התופעה ואיך אפשר להקל עליה

      ספירלות שחור לבן סחרחורת (ShutterStock)
      הקירות זזים והראש מסתובב. ספירלות (צילום: ShutterStock)

      קירות שמתחילים להסתובב, סחרחורת פנימית שמציפה את הגוף וראש סחרחר הם התסמינים של תופעה פיזיולוגית שלא קשורה כלל לתנועה אמתית. רבים מכנים אותה בשם ורטיגו שנגזר מהמילה הלטינית שפירושה "תנועה סיבובית".

      15-35 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית יחוו תחושת ורטיגו בשלב כלשהו בחייהם, וחלקם ימשיכו לחוות אותה במשך שנים. ורטיגו לא נובע ממצב מסכן חיים, ומהווה מגבלה זמנית בלבד, אך מי שהתנסה בתחושה יכול להעיד שהיא מפחידה, עד שהיא גורמת לרצון להתפנות לבית החולים ללא צורך אמתי.

      ברוב המקרים ורטיגו נובע מהפרעות באוזן הפנימית, איבר קטן מאוד בתוך עצם הגולגולת שמכיל את איברי מערכת שווי המשקל, המערכת הווסטיבולרית. במצב תקין, המערכת הזו חשה את מהירות תנועת הראש ויודעת להפעיל בתגובה שרירים שמייצבים את גופנו, כמו למשל בזמן שהאוטובוס בולם ואנחנו עומדים.

      עוד בנושא:
      מה גורם להופעת סחרחורת והאם היא עלולה להיות מסוכנת?
      7 מצבים שעלולים לגרום לכם לסחרחורת
      חוטפים סחרחורת כשאתם קמים מהר? זו הסיבה שזה קורה

      קמפיין פייזר כאבי ראש טוב לדעת (ShutterStock)
      התחושה מפחידה, אבל לא מסוכנת. אישה סובלת מסחרחורת (צילום: ShutterStock)

      המערכת הווסטיבולרית מסייעת לחוש תנועה בזכות נוזל שמצוי באוזן הפנימית. במצב של תנועת ראש הנוזל זז ומפעיל את החיישנים הווסטיבולריים, בהתאם לעוצמת וכיוון התנועה. כך אנו "מרגישים" שאנו זזים, גם בעיניים עצומות. אחרי סיבוב בקרוסלה למשל, חשים ורטיגו כיוון שהנוזל ממשיך לנוע באוזניים לכמה שניות, אפילו שהקרוסלה עצרה.

      הבעיה נפוצה ביותר הגורמת לוורטיגו, היא הפרעה מכאנית באוזן הפנימית (Benign paroxysmal positional vertigo) המכונה BPPV. חלקיקים זעירים המכונים "'קריסטלים" (Otoconia) חודרים לתוך חיישני המערכת הווסטיבולרית וגורמים להם לזהות תנועה במצבים בהם אין תנועה אמתית.

      הפעלת החיישן גורמת לסחרחורת, ריצוד עיניים לא רצוני (ניסטגמוס) ותחושת חוסר יציבות הנמשכים מספר שניות עד דקה כשהקריסטלים מפסיקים לנוע בתוך החיישן. כל פעם שתתרחש תנועה שתגרום לקריסטלים לזוז בתוך התעלה, התקף חדש יופיע. הסיבה לתופעה אינה ידועה.

      סחרחורת (ShutterStock)
      כ-30 אחוזים יחוו ורטיגו בשלב כלשהו בחייהם. סחרחורת (אילוסטרציה:ShutterStock)

      9 מתוך 100 אנשים בטווח הגילאים 40-70 יסבלו מהתופעה. נשים ואנשים הסובלים מבעיות שמיעה ומיגרנות סובלים יותר מהתופעה. כמו גם אנשים שספגו חבלת ראש כתוצאה מנפילה או תאונה.

      החדשות הטובות הן שקיים טיפול מוכח יעיל ומהיר ל-BPPV הנקרא שיקום וסטיבולרי (Vestibular rehabilitation). הגורם הרפואי הקונבנציונלי האמון על השיקום הווסטיבולרי הם פיזיותרפיסטים שהוכשרו לכך, כיוון שהם מומחים להפרעות ניידות ושווי משקל המאפיינות סחרחורות.

      הפיזיותרפיסט יאבחן לפי תנועות עיניים את מיקום הקריסטלים בתוך המערכת הווסטיבולרית, ויבצע סדרת תנועות ראש שמטרתן ניקוז הקריסטלים מתוך התעלות. הטיפול נעשה בישיבה ושכיבה, והוא כרוך בשינויי תנוחה והפקת הוורטיגו למספר שניות בכדי לאתר את מיקום הקריסטלים, ועוד כשניים-שלושה שינויי תנוחה המנקזים בהדרגה את הקריסטלים מתוך התעלות.

      בסיום סדרת תנועות מוצלחת לא יופיע ורטיגו. טיפולים אלו יעילים ב-80-90 אחוזים מהמקרים ולרוב נדרשים טיפול אחד או שניים בכדי לסיים את ההתקף לחלוטין. בנוסף לטיפול הפאסיבי, ניתן ללמד את המטופל לבצע עצמאית את הטיפול שמעל, בכדי להבטיח את יעילותו ולהקנות ביטחון לאדם במצבים כגון חופשה מתוכננת בחו"ל.

      חזרה לשגרה מתאפשרת בהדרגה בימים שלאחר הטיפול, כאשר לעיתים הפיזיותרפיסט ידריך להימנע ממנחי ראש מסוימים, בהתאם לתדירות הוורטיגו ורמת החרדה מהסחרחורת. במקרים רבים תורגש תחושת ריחוף או שיוט לאחר הטיפול (ללא ורטיגו). תחושה זו נעלמת לאחר מספר ימים של חזרה לשגרת תנועה, והיא נובעת מתהליך כיול מחודש שעוברים החיישנים במערכת הווסטיבולרית, כך שאין ממה לחשוש.

      אוזניים (ShutterStock)
      תאשימו את האוזן הפנימית. אוזן של אישה (צילום: ShutterStock)

      כיוון ש-BPPV הינה הפרעה מכאנית, אין טיפול תרופתי המעלים את הבעיה. תרופות להפחתת תסמיני סחרחורת, המשפיעות על המערכת הווסטיבולרית כגון סטונרון אינן מומלצות לשימוש במצב זה, לפי האיגוד האמריקאי לרפואת אף-אוזן-גרון. עם זאת, בהתאם למרשם רופא, ניתן ליטול תרופות להפחתת תחושות בחילה אם הן חזקות ומגבילות.

      מחקרים מראים כי תסמין של ורטיגו לבדו ברוב הגדול של המקרים אינו מהווה סימן להפרעה מסכנת חיים. עם זאת, קיימים התקפי ורטיגו שאינם נובעים מ-BPPV, והם דורשים התייחסות רפואית מידית. במקרה כזה, הפיזיותרפיסט יפנה אתכם לגורם הרפואי הרלוונטי.

      מקרה נפוץ הינו דלקת באוזן הפנימית, שמאופיינת בוורטיגו מתמשך, שאינו תלוי בתנועות ראש, וקיים גם במצב סטטי לחלוטין. התחושה היא שהעולם מסתובב כל הזמן, גם בישיבה ללא תנועה, ללא הפסקה כלל. כאשר מופיעה בנוסף לוורטיגו ירידת שמיעה או חרשות פתאומית - יש לפנות מיד לבית החולים הקרוב, משום שדרוש טיפול תרופתי מהיר למניעת נזק שמיעתי בלתי הפיך בשל הדלקת.

      מצבים נוספים הדורשים פינוי רפואי כוללים ורטיגו כתוצאה מטראומה - נפילה, פגיעת ראש או תאונת דרכים - או כתוצאה מפגיעה נוירולוגית כגון אירוע מוחי או התקף טרשת נפוצה. במקרים נדירים אלה, יופיעו סימנים נוירולוגיים בנוסף לוורטיגו - הפרעה חמורה בהליכה ועמידה, ראייה כפולה, הפרעות תחושה בפנים ובגפיים והפרעות בדיבור ובתנועה.

      כאשר מופיעים התקפים של ורטיגו רציף, הנמשכים מספר שעות או יממה, עם או ללא ירידת שמיעה, ניתן לחשוד במיגרנות או מחלת מנייר של האוזן הפנימית (Meniere's disease) כגורמות לכך. אלו אינם מצבים מסכני חיים, אך הם דורשים אבחון רפואי אצל אוטונוירולוג או נוירולוג.

      הדרך להתמודד עם הוורטיגו היא לפנות בזמן ההתקף לטיפול וסטיבולרי הניתן על ידי גורם רפואי המוסמך לכך. פיזיותרפיסטים רבים בישראל מוסמכים לטפל ב-BPPV, וזמינות הטיפול דרך קופות החולים ובמגזר הפרטי גבוהה.

      אם אתם סובלים מהתקף ורטיגו, לא כדאי לבזבז זמן יקר על שהייה במיטה וביטול עבודה או חופשה. פנו לשירות הפיזיותרפיה הקרוב אליכם לצורך אבחון ושיקום וסטיבולרי.


      הכותב הוא פיזיותרפיסט מוסמך, מנהל מרפאה לאבחון וטיפול בסחרחורות והפרעות שיווי משקל וחבר העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל