בכנס ה-ASCO השנתי של הארגון האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (American Society of Clinical Oncology), שנערך לאחרונה בשיקגו, פורסמו תוצאות יעילות הטיפולים החדשים בסרטן כליה גרורתי מבחינת מדדי איכות החיים הנמדדת בין היתר ביכולתם הפיזית, הרגשית והתפקודית.
המחקר בחן את השילוב האימונותרפי ירבוי (איפילימומאב) ואופדיבו (ניבולומאב) כקו ראשון, לעומת הטיפול הביולוגי המקובל כיום, סוטנט (סוניטיניב). המחקר כלל כ-850 מטופלי סרטן כליה מתקדם, להם מדדי הישרדות שלילים בדרגה גבוהה ובינונית. מנהל המזון והתרופות האמריקני ה-FDA, אישרה לאחרונה את מתן המישלב האימונותרפי כטיפול ראשון בחולי סרטן כליה גרורתי. האישור ניתן לאור תוצאות חסרות תקדים במחקר אשר הוכיח כי טיפול במישלב האימונותרפי מאריך משמעותית את תוחלת החיים, לעומת הטיפול המקובל בתרופה הביולוגית.
תוצאות קודמות של מחקר זה אשר הציגו לראשונה עליונות בהארכה משמעותית של חיי המטופלים בטיפול בקו ראשון לעומת הטיפול המקובל עד כה, הוצגו לראשונה בכנס האירופי השנתי לאונקולוגיה (ESMO) בספטמבר 2017 ופורסמו באפריל 2018 במגזין היוקרתי New England Journal of Medicine. תוצאות המחקר היוו פריצת דרך משמעותית בחקר סרטן הכליה ועוררו תגובות נרעשות בקהילה המדעית העולמית. לראשונה מזה 10 שנים חל מפנה משמעותי בטיפול זה, כשתרופות אימונותרפיות הראו את התוצאות הטובות ביותר שהתקבלו עד כה בקרב חולי סרטן כליה גרורתי.
המחקר (CheckMate 214) שתוצאותיו פורסמו לאחר מעקב של כ-18 חודשים חושף, כי בקרב 42% ממטופלי המשלב האימונותרפי חלה הפחתה משמעותית בנפח הגידול, לעומת 27% ממטופלי התרופה הביולוגית. מקרב המטופלים אשר מוגדרים בדרגת סיכון בינונית עד גבוהה, הטיפול האימונותרפי הפחית באופן דרמטי (ב-37%) את סיכוייהם למות מהמחלה. לצורך ההשוואה, לפי נתונים מארה"ב, השרידות מהמחלה לאחר 5 שנים מאבחון של סרטן כליה מתקדם או גרורתי, עומדת על 8% בלבד.
יתרה מכך, בקרב 9% ממטופלי המחקר, הגידול הסרטני נסוג לחלוטין לעומת 1% ממטופלי התרופה המקובלת. כמו כן, בקרב 32% ממטופלי האימונותרפיה הגידול הסרטני התכווץ, ו-31% מהם הוגדרו במצב יציב, כלומר במצב בו הגידול לא מתכווץ אך גם חדל להתפשט. מנגד בקרב 25% ממטופלי הטיפול הביולוגי המקובל בסוטנט התכווץ הגידול, ובקרב 45% מהם נרשמה יציבות של המחלה.
שיעור תופעות הלוואי בתגובה למתן המישלב האימונותרפי היה נמוך לעומת התרופה הביולוגית, כאשר תופעות הלוואי העיקריות היו במערכת האנדוקריניות ומערכת העיכול. למרות תופעות הלוואי, איכות חיי המטופל השתפרו בצורה משמעותית בטפול האימונותרפי לעומת הטיפול הביולוגי המקובל עד כה.
כ-600 ישראלים מאובחנים בסרטן כליה מידי שנה - כשני שלישים מהם גברים ושליש נשים. הסוג הנפוץ ביותר של סרטן כליה הוא מסוג ה-RCC (כ-90% מחולי סרטן הכליה), ולרוב הוא משפיע על כליה אחת בלבד. בניגוד לגידולים סרטניים אחרים כדוגמת שד, צוואר הרחם ומעי גס, אין מקום לבצע אבחון מוקדם של סרטן כליה. מרבית החולים בגידול הסרטני בכליה מאובחנים עם מחלה מקומית בשלב 1 עד 3, ללא פיזור גרורתי. לרוב אבחון המחלה נעשה על ידי אולטרה סאונד, טומוגרפיה ממוחשבת (סי.טי), או דימות תהודה מגנטית (MRI) ובצירוף ביופסיה לאבחון. תסמינים אופייניים למחלה הם כאבים במותניים, דימום בשתן או אנמיה. במקרה של הופעת אחד או יותר מאותם תסמינים, מומלץ לבצע בדיקה לאבחון אפשרי של המחלה.
הטיפול החדש מביא הבטחה חדשה לחולים עם סרטן כליה גרורתי מסוג RCC, אך גם מלווה בתופעות לוואי מאתגרות. בשנים האחרונות הרופאים האונקולוגים בישראל רכשו ניסיון רב בניהול החולים המקבלים טיפול אימונותרפי, וכך מתמודדים בהצלחה במחויבות לבטיחות החולים ואיכות חיים טובה לצד התועלת המוכחת בטיפול זה. לציין כי הטיפול במשלב אימונותרפי זה הוגש לסל התרופות 2019, בתקווה להנגיש פריצות דרך טיפוליות אלו גם לחולים בישראל.
ד"ר אביבית פאר היא רופאה בכירה במכון האונקולוגי, אחראית מרפאת גידולי דרכי השתן, ומנהלת המחקרים הקליניים באונקולוגיה, בי"ח רמב"ם