בווידאו: רופא ילדים מסביר על הסכנות בטביעה וטביעה משנית
לייסי גרייס מבריידנטון שבפלורידה היתה עם שתי בנותיה הקטנות בבריכה בבית הוריה בחודש אפריל האחרון כשתקרית מטרידה קרתה להן. בתה בת הארבע של גרייס, אליאנה, שיחקה בבריכה עם 'נודל' (מעין מצוף ספוגי בצורת צינור ארוך, משמש ללימוד ילדים שחייה), היא השתמשה בו כמו קשית ענקית וירקה בעזרתו מים על קרוב משפחה אחר. כשאותו קרוב משפחה רצה להשפריץ עליה מים בחזרה באותה דרך, הילדה הניחה את הפה שלה בדיוק באותו זמן על הקצה השני של הנודל. התוצאה היתה שאליאנה שאפה את זרם המים ישירות אל תוך פיה.
"היא התחילה להשתנק מיד. שלפנו אותה במהירות מהמים והיא הקיאה לצד הבריכה", נזכרת אמה. "הבטנו זה בזה בדאגה ושאלנו את עצמנו - האם זה מסוכן? מה בדיוק קרה פה עכשיו?". כעבור כמה דקות נראה היה שאליאנה התאוששה וחזרה לעצמה ולאחר חצי שעה היא כבר ביקשה להכנס חזרה לבריכה.
עוד בנושא:
בריכות שחייה גרמו לעשרות אלפים לחלות בשנים האחרונות
כלור בבריכות השחייה: איך הוא משפיע על הבריאות שלכם?
מדריך: איך עושים החייאה לתינוק?
אולם, כעבור יומיים היא פיתחה חום נמוך. אחר כך היא הפסיקה לאכול וסבלה מעייפות גדולה, עד כדי כך שישנה כמעט יום שלם ברציפות. כשהחום חזר שוב בחלוף 4 ימים מהתקרית בבריכה גרייס החליטה לקחת את בתה לבדיקה במיון.
כשהרופא במיון שמע את קולות הנשימה המאומצת של אליאנה וראה שרמות ריווי החמצן בדמה נמוכות, הוא שלח אותה לאישפוז בבית החולים. אליאנה נשארה שם 4 ימים. האבחנה הרשמית כללה דלקתיות בחזה וזיהום חיידקי בריאות - שנגרמו בגלל שאיפת נוזלים זרים לריאות, במקום לתוך הוושט או הקיבה. אליאנה קיבלה טיפול אנטיביוטי כדי לטפל בזיהום בריאותיה והיתה מחוברת למסכת חמצן במשך יומיים תמימים לפני שהצליחה שוב לנשום בכוחות עצמה.
לא משנה איך תקראו לזה, משנה איך תטפלו בזה
איש מבני המשפחה או הרופאים שטיפלו באליאנה לא נקבו במושגים "טביעה יבשה" או "טביעה משנית", אבל מי שכן השתמשו בהם היו רבים מהמגיבים ברשתות החברתיות, שבהן שיתפה אמה של אליאנה את פרטי המקרה האישי שלהן. "לא ממש משנה לי איך קוראים לזה, הנקודה היא שזה נגרם בגלל משהו שקרה בבריכה ואני רוצה שאנשים ידעו שאם הילד שלהם שואף מים בבריכה ומפתח את התסמינים האלה, כדאי להם לקחת את הילד להיבדק בהקדם", אמרה גרייס.
אף על פי שהם אינם נפוצים, מקרים של טביעה יבשה שפורסמו על ידי הורים ברשתות החברתיות הפכו לוויראליים. רופאים אינם אוהבים להשתמש במושגים טביעה יבשה או משנית, אבל לתקשורת ולהורים נוח יותר להשתמש בהם כדי לתאר מקרים שבהם ילדים או תינוקות ששאפו מים או בלעו מים לא מציגים סימנים לפגיעה במשך שעות ולעתים גם ימים לאחר התקרית הראשונית.
וזו בעצם, אחת הסכנות בטביעה יבשה - העובדה שבשעות הראשונות הטובע יכול להיראות בסדר גמור ולא קיים שום רמז לתהליך המסוכן. לכן, בכל אירוע שבו אדם, ובעיקר ילד, שואף מים, או מחולץ מהם - בין אם על ידי מציל, הורה או עובר אורח - הוא זקוק להערכה רפואית לאחר מכן. גם אם הילד חש בטוב לאחר האירוע וחוזר לשחק במים או אף לשחות בהם, הוא עדיין מצוי בסיכון לפתח בהמשך טביעה יבשה.
קיימים מספר תסמיני אזהרה שחשוב להכיר על מנת להגיע בזמן לבדיקה רפואית.
שיעול: שיעול מתמשך לאחר משחק או שחיה במים יכול להיות סימן לכך שמים הצליחו לחדור לריאות.
אמנזיה: כל אדם שהיה מחוסר הכרה מתחת למים או שמראה אובדן זיכרון של פרטי האירוע שהתרחש במים זקוק לטיפול רפואי מיידי. בהמשך לנקודה זו, כל שינוי בהתנהגות, כמו למשל ילד שלאחר האירוע חש חולה, נראה ישנוני או מתנהג באופן מוזר שאינו אופייני לו - זקוק להערכה רפואית מהירה.
הקאות: הקאות אחרי יום בילוי בבריכה יכולות לבטא זיהום מבליעת מים מזוהמים, אך גם עלולים להיות סימן של טביעה יבשה.