האם התזונה הזו עשויה לסייע לחולי סרטן להבריא?

בסרטון: הצוואה של דוד רון שמת לאחר מאבק בסרטן המעי הגס - לכו להיבדק

יש הרבה גורמים שעשויים להשפיע על הסיכון לחלות בסרטן, ואחד הבולטים שבהם הוא התזונה שלנו. מחקרים רבים הראו שהימנעות ממאכלים מסוימים או צריכה עודפת של אחרים עלולה להשפיע על הסיכון לחלות בסרטן. כעת, תגליות מדעיות חדשות מלמדות שתזונה יכולה לא רק למנוע, אלא ממש לטפל בסרטן המעי הגס. חוקרים הצליחו להוכיח כיצד תזונה ללא חומצות האמינו סרין וגליצין האטה את ההתקדמות וההתפתחות של סרטן המעי בקרב עכברים.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל, וגורם תמותה משמעותי, בעיקר בקרב גברים. ישראל נמצאת בין 20 המדינות עם שיעורי סרטן המעי הגס הגבוהים בעולם.

עוד בנושא:
רוצו להיבדק: זה הסרטן היחיד שניתן למנוע כמעט באופן מלא
תזונה עתירת כולסטרול מאיצה פי 100 התפתחות גידולים
צריכת בשר אדום מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס בנשים

סרין וגליצין הן חומצות אמינו - סוג של אבני בניין המרכיבות חלבונים - שאינן חיוניות לגוף. כלומר, הגוף יכול לייצר אותן בכוחות עצמו ואינו תלוי בנוכחות שלהן בתזונה. כעת מתברר שלחומצות אמינו אלה המצויות (לפי סדר יורד) בחלמון ביצה, פולי סויה, בירה, נודלס, דבש, אורז, אצת ספירולינה וכרוב מבושל, יש קשר הדוק למטבוליזם (חילוף החומרים) של מחלת הסרטן.

תאי סרטן מטבעם עוברים תכנות מטבולי מחדש שמעניק להם יכולות גדילה והתרבות (שגשוג) גבוהות מאוד. יכולת שגשוג גבוהה זו מצריכה עמידה בקצב התחלקות מואץ. לכן, תאי הסרטן מגבירים את פעילותם של המסלולים השותפים לייצור אנרגיה, חלבונים, שומנים וחומצות גרעין כגון DNA (החומר התורשתי).

מכאן, שתאי הסרטן תלויים מאוד באספקת חומצות אמינו מהתזונה. חומצת האמינו סרין משתתפת במסלול חשוב מאוד: היא הופכת לגליצין שהינה חומצת אמינו שיכולה לשמש בהמשך לייצור חלבונים, שומנים, החומר התורשתי וחומצה פולית החשובה למערכת ההגנה נוגדת החמצון של התאים.

למסלול חילוף החומרים הזה יש כנראה השלכה הרת גורל על התאים הסרטניים, העשויה להעניק תקווה לחולי סרטן מעי רבים. אם תאים סרטניים מקבלים פחות מחומצת האמינו סרין מהתזונה, הם נפגעים כתוצאה מפגם במסלול חילוף החומרים שלהם. ניתן לבצע שימוש בתכנית זו בטיפול יעיל נגד סרטן, בשילוב עם הטיפול הקליני השגרתי המקובל במקרים כאלה.

חוקרים משערים כי תזונה נטולת סרין-גליצין מביאה להרעבת התאים הסרטניים. נראה שתזונה זו מאלצת את התאים הסרטניים לבצע סדרת פעולות העשויה להוביל לחיסולם המיוחל. אצל עכברים שנבדקו נמצא שההרעבה הגבירה את הייצור העצמי של סרין בגופם, ש"עלה" לתאים הסרטניים בהשקעה משמעותית מאוד של אנרגיה וחומרי הבניין.

כשהתאים הסרטניים מנסים לשמור על רמת האנרגיה הדרושה להם, הם עושים פעולות שגורמות לנזק חמצוני בתא, ומחייבות אותם להפעיל את מערכת ההגנה נוגדת החמצון. מערכת זו תוקפת את תאי הסרטן וגורמת להם לנזק, שלרוב עשוי להיות עבורם בלתי הפיך. גם שיטות הטיפול המקובלות בסרטן - כימותרפיה והקרנות - מגבירות את הנזק החמצוני בתאי הסרטן, כך שתזונה נטולת סרין-גליצין עשויה לשפר את יעילות הטיפול של כימותרפיה וההקרנות בסרטן המעי.

תוצאות המחקרים העדכניים בנושא מעניקות תקווה גדולה לחולי סרטן המעי, אך הן דורשות הבנה מעמיקה יותר. סוגי סרטן מעי שונים כרוכים במיקום שונה על פני המעי ועלולים להיות בעלי רקע גנטי נבדל. מצב זה מצביע על האפשרות לתגובה שונה בין אדם לאדם בתגובה לתזונה נטולת סרין-גליצין.

במחקרים, שבוצעו כאמור בעכברים, נמצא שבחלק מסוגי הסרטן לא נצפתה לתזונה זו תגובה כלל. מכאן, שאבחון סוג הסרטן המעי הספציפי והתשתית הגנטית מאחורי התפתחותו חיוניים להבנת הטיפול המתאים בכלל, והטיפול התזונתי בפרט. אבחון נכון עשוי להוביל לטיפול תזונתי נכון.

הקושי בהשלכה ממחקרים שבוצעו בעכברי מעבדה, מצטרף לבעיות הקבועות שקיימות כשמנסים לתרגם תוצאות מחקר בחיות מעבדה לבני אדם. לדוגמה, כמויות ומינונים בתזונת עכברי מעבדה שונות בהכרח, וגם תבנית הסרטן העכברי כנראה פשוטה יותר מבחינה גנטית מאשר אותו סרטן בבני אדם. לרקע גנטי זה השפעה גדולה על תגובת הגידול הסרטני לתזונה נטולת סרין-גליצין.

כלומר, מסוכן לחולי סרטן להתחיל תזונה נטולת סרין-גליצין ללא היכרות מעמיקה עם התמונה הקלינית המלאה. עם זאת, תזונאי/ת קליני/ת עם רקע בטיפול בחולים אונקולוגיים עשוי להצליח להתאים תזונה נטולת סרין-גליצין במקביל לטיפול הקליני המקובל. בכל מקרה, ייעוץ עם תזונאי/ת קליני/ת מסוג זה עשוי להקל גם את התסמינים הכרוכים בתופעות הלוואי של הטיפול הקליני המקובל בסרטן, הכולל במקרים רבים הקאות, שלשולים וכאבי בטן,ולעיתים מוביל לחסרים תזונתיים אחרים העלולים להקטין את קצב ההחלמה.

בשורה התחתונה - השימוש בתזונה נטולת סרין-גליצין ל"הרעבת" הגידול הסרטני, לצד הטיפול המקובל, נראה מבטיח בעכברים, אולם יידרשו עוד מחקרים רבים לבדוק את יעילותו בבני אדם. תזונה נטולת סרין-גליצין יכולה לשמש בני אדם לטווח קצר, אך היא מחייב ייעוץ וליווי של תזונאי/ת קליני/ת בעל ניסיון אונקולוגי.

ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, מומחה לתזונה וסביבה. מטפל בתזונה ובלוטת התריס