רופאים תמיד ממליצים לצרוך כמות מספקת של ירקות ופירות במסגרת התזונה, משום שהם מספקים לנו ויטמינים ומינרלים חיוניים וגם סיבים תזונתיים שמסייעים לנו לשמור על בריאות ולספק לגוף את צרכיו העיקריים. כעת מתברר שלרופא המשפחה שלכם עשויה להיות דרך פשוטה לבדוק האם אתם אוכלים מספיק מהם או לא - על ידי בדיקת גוון העור שלכם מקרוב.
השינוי בגוון העור נגרם בגלל קבוצה של פיגמנטים אורגניים בשם קרוטנואידים, שמצויים במגוון פירות וירקות. דוגמה טובה לפעולתם ניתן לראות בטבע - כך למשל צבע הנוצות הצהובות שמעטרות את החוחיות, צבען האדום של ציפורי הקרדינל והגוון הוורדרד האופייני של ציפורי הפלמינגו כולם נוצרים בגלל הקרוטנואידים שעופות אלה ניזונים מהם.
עוד בנושא:
שאלנו רופאי עור מה הסוד שלהם לעור פנים צעיר
מה גרם לחלב האם של האישה הזאת להפוך לוורוד בוהק?
כתום בשביל לישון? כך צבעים משפיעים לכם על המוח
אך לא רק ציפורים מושפעות מהקרוטנואידים, גם צבע עורם של בני אדם עשוי להשתנות כתוצאה מאכילתם. צריכה מופרזת של קרוטן (פיגמנט שמצוי בירקות כתומים כמו גזר למשל) לאורך זמן עשויה לגרום לשכבה החיצונית של העור להפוך לכתומה, ולשוות לאדם מראה צהבהב או כתמתם. אבל כאמור, כדי להגיע לתוצאה נראית לעין יש צורך בצריכה מאוד גבוהה של קרוטנואידים לאורך זמן - על פי סקירה מדעית שפורסמה בשנת 2003 נדרשים בין 4 ל-7 שבועות כדי להבחין בשינויים נראים לעין בגוון העור.
קל יותר לראות שינויי גוון בעור בהיר
אבל ללא קשר לכמות הירקות שאתם צורכים, ישנה דרך שבה רופאים יכולים להבחין בשינויים בפיגמנטציה של העור, אמנם לא בעין בלתי מזויינת, אבל בעזרת טכניקות לא פולשניות כגון ספטקרוסקופיה.
במחקר אוסטרלי שנערך לאחרונה בחנו החוקרים את פיגמנט העור של קבוצה בת 30 גברים לבנים וצעירים בגילאי 18-30. קבוצת המדגם הזאת נבחרה משתי סיבות: גם בגלל שעל עור בהיר קל יותר להבחין בשינויי הפיגמנטציה עקב התזונה וגם משום שזו קבוצת האוכלוסייה שעל פי הסטטיסטיקה הכי ממעטת באכילת פירות וירקות.
"מטרת הניסוי שלנו היתה לקבוע האם יש קשר בין אכילת פירות וירקות, צריכת קרוטנואידים וגוון עור צהבהב בקרב גברים צעירים לבנים, שכן אלה ידועים כמי שבאופן טיפוסי אוכלים פחות פירות וירקות בהשוואה לנשים", הסבירה ג'ורג'יה ביקסלי, דיאטנית מאוניברסיטת קרטין האוסטרלית. "ואמנם הצלחנו לזהות קשר כזה באמצעות תהליך שנקרא ספקטרוסקופיה משקפת (reflectance spectroscopy), טכניקה חדשה יחסית שמודדת את צבעו ועוצמתו של אור המשתקף על פיגמנטי העור".
בשנת 2015 פורסמו ממצאיו של מחקר דומה שנערך באוסטרליה על קבוצה של יותר ממאה נשים לבנות, ובו נמצא שגוון צהבהב של העור קשור בצריכה גבוהה של פירות וירקות.
תסתכלו על המצח
כפי שהחוקרים צפו, גם במחקר הנוכחי, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Journal of Nutrition & Intermediary Metabolism, עור בעל גוון צהוב יותר נקשר בתזונה עשירה יותר בפירות וירקות. הם גילו עוד, שהמקומות בגוף שבהם השינוי בגוון הוא הבולט ביותר הם המצח, הזרועות, כפות הידיים וכפות הרגליים. חשיפה לשמש עשויה לשבש את יעילות תהליך האבחון הזה, משום שקרני UV מפרקות את הקרוטנואידים בעור ומגבירות את השפעת המלנין שגורם לשינוי בצבע העור (שיזוף).
אף על פי שקצת קשה יותר להבחין בכך, גם עור כהה יותר עשוי לשנות את צבעו בעקבות אכילת קרוטנואידים ויש מקום להרחיב את המחקר הנוכחי גם לאוכלוסיות ממוצאים אתניים מגוונים יותר. במובן הפרקטי המיידי, המחקר עשוי לספק לרופאים דרך יעילה להעריך האם המטופלים שלהם אוכלים מספיק פירות וירקות, באמצעות התבוננות בגוון העור שלהם בלבד ומבלי לערוך להם בדיקות פולשניות יותר.