בווידאו: אנשים שמנבלים את הפה חכמים יותר
ככל שאנחנו מתבגרים התהליך של רכישת שפה שנייה הופך קשה יותר - את זה רוב האנשים יודעים וזה גם הוכח מחקרית. אבל מחקר חדש הצליח לראשונה לנקוב בנקודת הזמן המדוייקת שמהווה את קו פרשת המים - קרי, הגיל שעד אליו עוד תוכלו ללמוד שפה יחסית בקלות ושלאחריו כבר קטנים מאוד הסיכויים לכך.
על פי ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Cognition, לאחר גיל 10 סיכויי ההצלחה שלכם בלמידת שפה שנייה עד לרמת שטף דיבור ורהיטות גבוהה צוללים בחדות. החוקרים הגדירו את הסיכויים לרכוש שפה שנייה ברמת שפת אם לאחר גיל זה כ"כמעט בלתי אפשריים". הסיבה, לדברי החוקרים, היא לאו דווקא ירידה בכישורי הלמידה: "מתברר שאנחנו עדיין לומדים די מהר בגיל הזה, אבל העניין הוא שמתחיל להגמר לנו הזמן, כי יכולת הלמידה מתחילה להתדרדר בגיל 17-18", הסביר אחד ממחברי המחקר ג'ושוע הארטשורן, עוזר מרצה לפסיכולוגיה במכללת בוסטון. מי שיתחילו ללמוד שפה שנייה כמה שנים לאחר גיל 10 עדיין יכולים לרכוש אותה ברמה טובה למדי, אך לא סביר שיצליחו להגיע לשטף דיבור מושלם.
עוד בנושא:
כדי שהתינוק שלכם ילמד לדבר, הוא חייב לישון
השפות שהילדים שלכם צריכים ללמוד כדי להצליח בחיים
עדיין לא ברור מדוע הצניחה ביכולות הלמידה שלנו מתרחשת עם המעבר בסף הבגרות. ההסברים האפשריים מדברים על ירידה בגמישות המוחית, שינויים באורח החיים הנובעים מכניסה לשוק העבודה או לאקדמיה או פשוט חוסר נכונות ועניין ללמוד דברים חדשים מהחשש להראות מגוחכים או מטופשים בתהליך - כולם תוצרים נלווים של העלייה בגיל הכרונולוגי.
עבור מי שעברו מזמן את גיל 10 ואולי עדיין קיוו ללמוד שפה שנייה מדובר ככל הנראה בבשורות מדכדכות, אבל עבור הקהילה המחקרית שעד כה המחמירים שבה סברו שחלון ההזדמנויות הקריטי לרכישת שפה נסגר זמן לא רב לאחר הלידה, והמקלים שבה מתחו תקופה זו עד לתחילת גיל ההתבגרות המוקדם - מדובר בבשורה חיובית. הארכת חלון הזמנים הזה בכמה שנים טובות עד לגילאי 17-18 מהווה שיפור משמעותי בסיכויים ללמוד שפה.
הגימיק הוויראלי של החוקרים
כדי להגיע לממצא הזה השתמשו החוקרים בשיטה ייחודית. כדי לייצר מדגם אנושי גדול ומגוון שנחוץ לצורך מחקר בתחום רכישת שפה, החוקרים יצרו חידון דקדוקי ידידותי למשתמש עם פוטנציאל להפוך לוויראלי ברשתות החברתיות. החידון בן 10 הדקות שנקרא "Which English?", פיתה את המשתמשים בכך שהבטיח לנחש מהי שפת האם שלהם, הניב המקומי והמדינה שבה הם מתגוררים אם יענו על שאלון דקדוק באנגלית. בתום החידון המשתמשים התבקשו להשיב גם על שאלון עבור המחקר, שכלל שאלות כמו מה שפת האם שלהם, האם למדו שפה נוספת ובאיזה גיל והיכן הם מתגוררים.
הגימיק הזה עבד היטב לחוקרים: החידון זכה ליותר מ-300 אלף שיתופים בפייסבוק, הגיע לעמוד הראשי של Reddit ועוד. קרוב ל-670 אלף אנשים ענו עליו וסיפקו לחוקרים כמות עצומה של נתונים על דוברי אנגלית, הן כשפת אם והן כשפה שנייה, בכל הגילאים, שחלקם גם דברו שפה נוספת וחלקם לא. הניתוח של התשובות והשגיאות של המשיבים על החידון אפשרה לחוקרים להסיק מסקנות חריגות בדיוקן על למידת שפה.
נוסף על התובנות לגבי חלון הזמן הקריטי לרכישת שפה, הממצאים הצביעו באופן ברור על כך שלמידת שפה בצורה הטמעתית היתה אפקטיבית הרבה יותר מאשר הוראת שפה בכיתה. "הסיכויים ללמוד שפה חדשה טובים יותר למבוגר אם הוא יעבור להתגורר במדינה שדוברת את אותה שפה, מאשר אם למדתם את השפה הזאת לאורך כל שנות הלימודים בבית הספר", הסביר הארטשורן. אבל אם עקירה למדינה אחרת אינה אפשרות עבורכם, ההמלצה היא לנסות וליצור סביבה הטמעתית מלאכותית עד כמה שניתן. כלומר, לנסות ולייצר כמה שיותר הזדמנויות לשיחה עם דוברי השפה כשפת אם, במקום לשבת עם האף בתוך שיחון. בצורה זו בהחלט אפשרי לרכוש כישורי שפה ברמה שמאפשרת שיחה, גם אם לא קולחת לחלוטין, בתור מבוגרים.
בסך הכל התוצאות של המחקר הזה אמורות להיות מעודדות עבור מבוגרים שסיימו את חוק לימודיהם ועדיין חולמים על ללמוד שפה נוספת. נראה שהמוח הבוגר לומד טוב יותר מכפי שסברו מדענים בעבר - ואלה חדשות טובות, גם אם זה אומר שלא תדברו יפנית שוטפת, אחרי הכל.