הגוף שלנו הוא מכונה מורכבת ומרתקת שככל שאנחנו מעמיקים יותר בחקר שלה אנחנו מגלים כמה עוד יש לנו ללמוד על התפקוד, המבנה ואפילו האיברים שחשבנו שאנחנו מכירים מצוין. אם אתם חושבים שאתם קוראים את הגוף שלכם כמו מפה, אולי תתפלאו לגלות שהוא מסובך משהאמנתם ואפילו שיש לכם כמה כישרונות די מדהימים ולגמרי מיותרים, שרק יחידי סגולה זוכים בהם. הנה טעימה מהתהליכים המרתקים, המשונים, המפתיעים והכי פחות מוכרים שמתחשים ממש מתחת לאף שלכם (או מעליו).
עוד בנושא:
למה זה טוב? איברי הגוף שאנחנו לא באמת צריכים
האם האוזניים והאף גדלים ככל שמתבגרים?
ההפרעה הנפשית המוזרה ביותר שאתם לא מכירים
מערכת הניקוז של העין
מכירים את הנקודה המוזרה שיש לכם בקצה הפנימי של העין? זה למעשה חור שנקרא נקבוביות הלחמית (Lacrimal Punctum) ותפקידו לנקז את הדמעות כדי שלא יציפו את העין. החור הזה מחובר לתעלות האף וזו הסיבה שכאשר אתם בוכים, אתם מרגישים גם את האף מטפטף.
אם אנחנו כבר עוסקים בעיניים זו גם ההזדמנות לספר שהקרנית שלכם מורכבת מלא פחות מ-6 שכבות, כאשר את האחרונה שבהן גילו רק ב-2013. היא נקראת שכבת דואה על שם פרופסור הרמינדר דואה שגילה אותה. הוא ציין כי עובייה הוא 0.001 מ"מ בלבד.
השריר שלא קיים אצל חלק מהאנשים
כ-86 אחוזים מהאוכלוסייה התברכו בשריר נוסף בזרוע. זהו שריר הכף הארוך (Palmaris Longus) והוא מתחיל במרפק ומסתיים בכף היד. כדי לבדוק אם זכיתם להיוולד עם השריר הזה, אתם יכולים פשוט ללחוץ את הזרת והאגודל באחת הידיים. בשלב הזה השריר אמור לבלוט במרכז פרק כף היד. אם השריר לא קיים אצלכם, אל תדאגו, הוא אמנם תורם מעט לגמישות כף היד, אך מומחים מדגישים שאין לו השלכות מיוחדות על התפקוד. חלק מהחוקרים משערים שהשריר הזה עזר לאבות הקדמונים שלנו להיתלות על עצים ולאחוז בהם.
העור שזוהר בחושך
מדענים יפניים השתמשו במצלמות רגישות לאור וגילו כי חלק מהאזורים בעור שלנו זוהרים במצבים מסוימים - באפקט שדומה לפעילותה של הגחלילית. רוב הזוהר ניכר באזור המצח, הלחיים והצוואר וגובר בשעות הלילה המאוחרות ובשעות אחר הצהריים. אולם למרבה האכזבה, גם בשעות אלו פליטת האור חלשה מדי כדי שנבחין בה בעין בלתי מזוינת.
תהליך ההליכה התוך-תאי
בתוך תאי הגוף שלנו פועלת מולקולה הנקראת קינסין, שמעבירה מוליכים עצביים ואברונים בתוך התא. זה אמנם לא נראה כמו תהליך מרתק כל כך, אך כשחוקרים בחנו את פעילות המולקולות לעומק הם נדהמו מהאופן שבו הן פועלות. שני מבנים בבסיסן, המכונים "רגליים" נעים במסלול מיקרוסקופי בתוך התא ממש כפי שהרגליים שלנו צועדות - רק עם צליעה קלה. כל "צעד" כזה מקדם את המולקולה במרחק של שמונה ננומטרים בלבד.
השרירים מסביב לאוזן
מכירים אדם שיכול להזיז את האוזניים? הוא יכול להיות גאה בעובדה שהוא משתייך לבין 10 ל-20 אחוזים מהאוכלוסייה בלבד, שעדיין יכולים לעשות זאת. לכולנו יש שרירים מסביב לאוזניים, שבעבר עזרו לאבות הקדמונים שלנו לשמוע טוב יותר את המתרחש סביבם ולהישמר מטורפים. כיום, בני אדם, כמו גם אורנגאוטן ושימפנזה, לא משתמשים ביכולת המשונה הזאת, אבל כאמור, חלק קטן מהאנשים עוד יכולים להזיז את האוזניים ולגרום לכמה הרמות גבה אצל הסובבים אותם - עוד תכונה שרק יחידי סגולה זוכים בה.
הקשר המוזר בין המוח למערכת החיסון
ב-2015 גילו חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה משהו שהצליח להדהים כמה מגדולי הספקנים. "כשהראו לי את התוצאות, כל מה שחשבתי הוא שעכשיו צריכים לשנות את כל ספרי הלימוד בבתי הספר לרפואה", אמר קווין לי, מומחה למדעי המוח באוניברסיטה, שלא לקח חלק במחקר. הממצאים למעשה הוכיחו לראשונה כי המוח מחובר למערכת החיסון באמצעות נוירונים ייחודיים. נכון להיום, טרם הצליחו להבין את ההשלכות הרחבות של הגילוי, אך מומחים מאמינים כי הוא עשוי להוביל לגישות טיפוליות חדשניות למחלות מוח עם מרכיב חיסוני כמו אלצהיימר וטרשת נפוצה.
האיבר החדש במערכת העיכול
בעידן שבו המומחים מאמינים שהם כבר ראו הכול, הם נדרשו להוסיף איבר חדש לגמרי לספרי לימוד האנטומיה. עד שנת 2016 מדענים נהגו לחשוב שהמזנטריום (מתלה המעי) - קפל כפול של חלל הבטן במערכת העיכול, הייתה מורכבת מכמה מבנים נפרדים, אך בשנה זו מדענים משמונה מדינות פרסמו בכתב העת היוקרתי The Lancet את הממצאים שלפיהם מדובר באיבר אחד. זהו איבר שמחבר את המעי אל הבטן, אך גם לאחר הגילוי מדענים לא מבינים עד הסוף את התפקיד שלו.