אנחנו חיים בעולם של דימויים. הזקנה במסדרון, חדרי המיון הקורסים, מנהלים שמתלוננים שעוד רגע והמערכת כולה קורסת אלה הדימויים המזוהים ביותר עם מערכת הרפואה הציבורית בישראל. הדימויים שמזוהים עם רפואה פרטית הם של חוויית שירות אישי, יחס מצוין, מסדרונות מצוחצחים וחדרי אשפוז פרטיים.
בעולם הדימויים, אין ספק, הרפואה הפרטית בישראל מנצחת את הציבורית, לא משאירה לה סיכוי. אבל המציאות יותר מורכבת. תחקיר שישודר הערב בתכנית שטח ההפקר בכאן 11 חושף מהן הסכנות העומדות בפני האנשים שבוחרים בניתוח ברפואה הפרטית.
עוד בנושא:
איך אתם ביוני 2018? ההמתנה הארוכה לתור לרופא מומחה בישראל
לא רק השכר: ההבדל האמיתי בין רופאים גברים לרופאות נשים
פעם בחיים: רופאים מספרים על הרגעים בקריירה שלעולם לא ישכחו
אחד הסיפורים הנחשפים בתחקיר הוא של אישה שעברה ניתוח פשוט בשורש כף היד, זו הייתה החלטה קלה. ממילא, היה לה ביטוח רפואי שיכסה את הניתוח הפרטי, ובמקרה כזה הייתה לה אפשרות לבחור את המנתח הטוב ביותר. אז היא בחרה בניתוח פרטי. ההחלטה הזו הסתיימה למרבה הצער במותה. והיא לא היחידה.
אותה אישה לא מתה בגלל שהמנתח לא היה מנתח טוב כפי שציפתה, אלא בגלל שורה של כשלים, רובם מבניים, במערכת הרפואה הפרטית בישראל. במהלך התחקיר עולים עוד ועוד עדויות שמתראים כי קיימת סכנה מובנית בכל הניגוע לניתוח פרטי. כך למשל, אותו מקרה של ניתוח בכף היד. מה היה קורה אחרת אם אותה אישה הייתה מבצעת את הניתוח בבית חולים ציבורי? בין היתר, ההוראה למנותח המשוחרר היא שאם חשים בכאב עז, יש לגשת מייד לחדר המיון. ההבדל הקטן הזה היה ככל הנראה מציל את חייה. מנגד, בניתוח פרטי, ההוראה ברוב המקרים היא לפנות לרופא המנתח במקרה שלא חשים בטוב וזה עלול, כפי שקרה כאן, לעלות בזמן קריטי.
האלטרנטיבה ברפואה הפרטית, היא ה"לוקסוס" של פניה אישית למנתח, אבל המנתח לא יושב בריכוז ומחכה לטלפונים מהמנותחים המחלימים שלו. הוא רץ לניתוח הבא או לעבודה ה"רגילה" שלו בבית החולים הציבורי. כך קורה, שהטיפול לאחר הניתוח נעשה בין היתר באמצעות תקשורת בווטסאפ, בלי בדיקה מעמיקה, בלי מערכת תמיכה, בלי כל פיקוח על התנהלות הרופא, כשלעתים קרובות מדלגים על בדיקות מדדים כמו חום ודופק, בלי מעבדות זמינות. זה פתח עצום לטעויות קשות שבמקרה הזה, הביאו לאיחור של ימים בזיהוי זיהום חמור, ולמוות.
ניתוח פרטי (בניגוד לציבורי), בהרבה מאוד מובנים הוא מופע של איש אחד: מההחלטה על עצם ביצוע הניתוח ועד לליווי החולה לאחר הניתוח הכל תלוי במנתח. ואם המנתח עסוק והחולה מתלונן על כאבים? מחכים שיתפנה, גם אם זה לוקח שעות רבות וקריטיות; ומה אם המנתח שוגה? אין עליו בקרה כמעט; ומה נעשה בעניין הפוטנציאל לניגוד העניינים שבו מצוי המנתח בהחלטה על עצם ביצוע הניתוח, ממנו הוא עשוי להפיק עשרות אלפי שקלים במספר שעות? לא הרבה.
תחקיר "שטח הפקר" ישודר היום בשעה 21:00 בערוץ כאן 11