כשאנחנו עצובים, לפעמים רק השהייה בסביבה של חברים שמחים ואנרגטיים יכולה לשפר את ההרגשה. מצב זה הוא לא פרי דמיונכם ומושפע ממנגנון במוח שמחקה את הפעולות של הסובבים אותנו. באחרונה אף פורסם מחקר שמצא הוכחה לכך שמצב רוח הוא מדבק. אך מה קורה אם הילדים שלכם לא "נדבקים" בתחושות החיוביות של חבריהם? האם זה עלול לנבא הפרעות פסיכולוגיות שייסבלו מהן בעתיד?
עוד בנושא:
השיטה המוזרה שתבדוק אם מי שעומד מולכם הוא פסיכופת
קלאסי: איזה מוזיקה פסיכופתים אוהבים לשמוע?
נדוניה משפחתית: האם מחלות נפש הן תורשתיות?
רבים מאמינים שהפרעות אישיות כמו פסיכופתיה מתפתחות רק בגילאים מבוגרים. אכן מדובר בהפרעת התנהגות חמורה שמופיעה בעיקר במבוגרים, אולם חלק מהסובלים ממנה מראים תסמינים ראשונים עוד לפני גיל 14. כדי להציע טיפול מוקדם ויעיל יותר בהפרעה לפני שתחמיר, חוקרים מאוניברסיטת קולג' שבלונדון ביקשו למצוא שיטות פשוטות לניבוי הסיכוי לפסיכופתיה עוד בתקופת הילדות.
המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology, גורס שבהחלט ניתן לנבא אם הילד יהיה פסיכופת. ממצאי המחקר מראים שילדים נוטים שלא לצחוק ביחד עם הסובבים אותם, מצויים בסיכון מוגבר יותר לפתח הפרעה זו בשלב מאוחר יותר בחייהם.
לטובת המחקר גייסו החוקרים 92 בנים בין הגילאים 11 ל-16. במבחני האישיות שערכו, 62 ילדים אובחנו עם תכונות המזוהות עם פסיכופתיה, לרבות חוסר רגישות ונטייה להתפרעות. חשוב לזכור כי תכונות אלו לא בהכרח אומרות שהילד יפתח הפרעה פסיכופתית, אך הן נתנו לחוקרים הערכה כלשהי על מצבו הנפשי של הילד.
באמצעות סריקות מוח בילדים אלו, ראו החוקרים כי התגובה הנוירולוגית שלהם למשמע צחוק של אדם אחר אינה עולה בקנה אחד עם הנורמה. הם גילו כי האזור המוטורי המשלים במוח, שאחראי בין היתר על למידה כתוצאה מחיקוי פעולות של אחרים, לא "נדלק" לאחר שהם נחשפים לצחוק, כמו שקורה אצל רוב האנשים. "הממצאים שלנו מציעים שבעיות בעיבוד של הצחוק במוח עלולות להצביע על מנגנון שפוגע בקשרים החברתיים ומגדיל את הסיכון לפסיכופתיה ולהתנהגות אנטי-חברתית", ציינו החוקרים.
האם מדובר בהכרח בדבר רע?
בעוד שלא ברור מה בדיוק הופך אדם לפסיכופת, בעבר נמצא כי ישנו גן מסוים שעשוי לתרום לתהליך. הגן הזה מכונה "גן הלוחם" או בשמו הפחות קליט MAOA-L. עם זאת, העובדה שיש בגופכם את הגן הזה לא בהכרח תהפוך אתכם לפסיכופתיים. מומחים מעריכים כי גם לסביבה יש תרומה כלשהי לתהליך והיא שגורמת לתכונות המולדות לבוא לידי ביטוי.
חשוב לזכור כי לא כל אדם שמאובחן כפסיכופת הוא מסוכן או סובל מבעיות חמורות. למעשה, חוקרי מוח מעריכים כי מנכ"לים רבים ואנשים בעמדות מפתח אחרות נחשבים פסיכופתיים. לדבריהם, תכונה זו דווקא מסייעת להתברג לעמדות חשובות בארגונים. אנשים אלו אף עשויים להיתפס כמקסימים, משכנעים ואמיצים. הם מצוינים בהתמודדות עם משברים ועשויים לשמש כדמויות לחיקוי. מנגד, הם גם נוטים להיות חסרי רחמים, קשוחים ואפילו אכזריים.
המרכיב הבולט ביותר בפסיכופתיה הוא חוסר היכולת לחוש אמפתיה כלפי אחרים. תכונה זו עלולה להוביל לקושי בניהול מערכות יחסים ולחוסר יכולת לרכוש חברים או לשמור על קשר איתם. אנשים אלו נוטים להיות מבודדים מהסביבה, ומנגד גם עלולים להרגיש דחפים מיניים מוגברים ולהיות אלימים יותר מהאדם הממוצע.
על אף שהמחקר הנוכחי מציע שיטה פשוטה לכאורה לנבא פסיכופתיה, מי שהובילה אותו, פרופ' אסי וידינג, מומחית לפסיכופתולוגיה התפתחותית, מציעה שלא להיכנס לפאניקה אם הילד לא צוחק עם כולם. "זה לא בהכרח אומר שנגזר על ילדים אלו לפתח הפרעות אנטי חברתיות או התנהגות מסוכנת", היא הדגישה בראיון לאתר BigThink. "עם זאת, הממצאים שלנו שופכים אור חדש על הסיבה שבגללה הם מבצעים בחירות אחרות מחבריהם".
בעתיד היא מקווה להמשיך לבחון איך ילדים אלו מגיבים לחיוך, למילים מעודדות ולגילויי אהבה. "אנחנו רק מתחילים לגבש הבנה של התהליכים שמשפיעים על התנהגויות חברתיות ושל האופן שבו הן באות לידי ביטוי בילדים" ציינה פרופ' וידינג. "הבנות אלו הן חיוניות לשיפור הגישה הקיימת כלפי הנושא ולמציאת דרכים אפקטיביות לטפל בילדים אלו ובמשפחות שלהם, שזקוקות לסיוע ולתמיכה שלנו".