יש כאלה שיעידו שהתחושה שלאחר שעה של ריצה לא משתווה לשום תחושה אחרת. האופוריה, ההרגשה הקלילה והעובדה שהצלחתם להתגבר על היצר וללכת להתאמן למרות החום בחוץ - ללא ספק שוות הכול. מה שקורה לאחר מכן, אחרי שהכנסתם לפה את כל מה שנקרה בדרככם כבר גורם לכם להרגיש פחות טוב עם עצמכם. מחקר חדש שפורסם באחרונה טוען שלא כל סוגי הספורט גורמים לרעב כמו אחרים.
המחקר הקטן, שנערך על 16 גברים צעירים ובריאים, מדד את הרמות השונות של הגרלין (הורמון הרעב) שמצוי בדם ומופרש כאשר אנחנו רעבים. החוקרים סיפקו ארוחות סטנדרטיות לאחר האימון וביקשו מהגברים לדרג את רמות הרעב שלהם.
המחקר הראה כי תרגיל אינטנסיבי וארוך יותר, דווקא דיכא את הורמון הגרלין. לדוגמה, אלה שרצו במשך 90 דקות היו עם נוכחות קטנה יותר של ההורמון שעה לאחר התרגיל. הם גם חשו פחות רעבים למשך זמן רב יותר. אימון קצר ואינטנסיבי יותר אומנם הפחית את רמות ההורמונים בהשוואה לריצה קלה, אבל הגברים עדיין הרגישו רעבים מוקדם יותר מאשר אלה שרצו זמן רב יותר.
עוד בנושא:
כמה ספורט אתם באמת צריכים לעשות כדי לשמור על הבריאות?
אפקט הספה: עצלנות גורמת ליותר מקרי מוות מהשמנה
פרופסור דיוויד סטנסל מבית הספר לספורט, פעילות גופנית ומדעי הבריאות באוניברסיטת לאובורו באנגליה, הסביר לאתר הגרדיאן כי מחקרי עבר לא הראו שאנשים מגדילים את כמות המזון שהם צורכים לאחר אימון, בהשוואה ליום ללא אימון. "לא פשוט לחקור נושאים כאלה באופן מדעי", אמר. "אתה מסתמך על הדיווח העצמי של הנחקרים, על האורך והעוצמה של התרגול שלהם ועל כמות האוכל שצרכו".
כדי להתגבר על העובדה שמדובר במחקר קטן ועל כך שהוא מסתמך על דיווח עצמי של הנחקרים, העורכים ניתחו נתונים ממחקרי עבר שנערכו בנושא. "אפילו פעילות גופנית קצרה כמו ספרינט של 30 שניות הוכחה כמדכאת את התיאבון והגרלין", אמרו. הדיכוי של התיאבון עקב הורדת הגרלין נמשך עד שעתיים בערך, אבל משתנה בין אנשים שונים.
לדברי החוקרים הראיות מראות שאנשים לא נוטים לאכול יותר בארוחה שלאחר הפעילות הגופנית. "אנשים נוטים להעלות יותר במשקל כאשר הם לא פעילים גופנית", אמרו. לדבריהם, אנשים צריכים לעסוק בפעילות גופנית, ללא קשר לשאיפה לרדת במשקל, פשוט מפני שזה עוזר במדדים רבים וכן, גם עושה אותנו מאושרים יותר.