נושאים חמים

אמא (שוב) צדקה: נשיקה על הפצע באמת גורמת לו לעבור מהר יותר

מחקר שפורסם לאחרונה מאיר באור אחר לגמרי את מנהג האמהות לנשק את פצעי ילדיהן. חוקרים ניתחו את רכיבי הרוק ואת האופן שבו הם משפיעים על משך החלמת פצעים וגילו כמה דברים מפתיעים

ברך פצועה ומדממת של ילד (ShutterStock)
נשיקה וזה עובר (אילוסטרציה: shutterstock)

זוכרים שכשהייתם קטנים ונפלתם וקיבלתם מכה הדבר הראשון שאמא שלכם עשתה היה לתת לכם נשיקה כדי שזה יעבור? שנים חלפו, אתם בגרתם והבנתם שמה שאמא שלכם עשתה נועד פשוט להסיח את דעתכם מהפצע, מהכאב או מבהלת הנפילה. זה אולי ריפא את האגו הפצוע שלכם, אבל נשיקות של אמא לא באמת מרפאות פצעים, נכון? אז זהו, שיכול להיות שכן. מחקר חדש גילה שייתכן שזה באמת מאיץ את תהליך ההחלמה.

חוקרים גילו שברוק יש תכונות שמאיצות את ההחלמה – זו הסיבה שפצעים בפה בדרך כלל עוברים תוך זמן קצר. אם המדע יצליח לרתום את כוחם של אותם רכיבים מעודדי החלמה, ייתכן שניתן יהיה לפתח טיפול טוב יותר בפצעים, לטענתם.

עוד בנושא:
נס רפואי: האם נשיקה מהאפיפיור ריפאה גידול סרטני במוחה של בת שנה?
מות נשיקה: צעירה קנדית מתה מהתקף אלרגיה בעקבות נשיקה עם אהובה
אמהות שטועות בשמות הילדים שלהן, אוהבות אותם יותר

אפטה בפה (ShutterStock)
פצעים בפה נרפאים מהר יותר (אילוסטרציה: shutterstock)

פרופ' ויסנטה טורס מאוניברסיטת צ'ילה ועמיתיו התחילו את מחקרם כשצללו למיסתורין שגורם לפצעים בפה להחלים מהר יותר. העובדה שלרוק יש תפקיד בהליך ריפוי הפצעים היתה ידועה, אולם מה שלא היה ברור עד כה הוא עד כמה משמעותי התפקיד הזה. המחקר בחן את השפעתו של היסטטין-1, מולקולה שנמנית על רכיבי הרוק, על היווצרות כלי דם חדשים (אנגיוג'נסיס). המחקר הראה שהמולקולה היסטטין-1 עודדה את התהליך ושיפרה גם את נדידת התאים.

את הניסויים ביצעו החוקרים על עוברי אפרוחים, דגימות עור אנושיות וכן על תאים מכלי דם. באמצעות שלושת המודלים הללו הצליחו החוקרים להדגים שהיסטטין-1 ודגימות רוק שנלקחו מתורמים בריאים גרמו לעלייה בהיווצרותם של כלי דם חדשים. בעקבות כך החוקרים כבר החלו לעשות שימוש במולקולות הללו כדי לפתח חומרים ושתלים שיסייעו להחלמת פצעים.

המפתח הוא ברוק

"רוק הוא גורם מפתח שתורם ליעילות הגבוהה בריפוי פצעים בתוך חלל הפה. זה לא קורה רק בגלל המבנה הפיזיולוגי, אלא הודות לפפטידים מסויימים שמצויים ברוק, כמו היסטטינים", אמר פרופסור טורס. "היסטטין-1 הוא פפטיד אנטי-חיידקי שקיים בריכוז עשיר ברוק אנושי, ובעבר הוא נמצא כמעודד נדידת תאי עור אוראליים בניסויים שנערכו בחיות", הוסיף.

"תוצאותיו המובהקות של המחקר הזה פותחות פתח רחב לטיפולים מתקדמים. בנוסף, הם גם מאירים באור חדש את מנהגן של חיות ולעתים גם של ילדים ללקק את פצעיהן", אמר ד"ר ת'ורו פדרסון מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס, עורך כתב העת המקצועי שבו פורסם המחקר.