אחרי ארבעה חודשים סבילים של הטיפול, עד כמה שטיפול בסרטן יכול להיחשב סביל, הגיע חודש מאי והפך הכל מהיסוד. בדיקת PET C.T הראתה שהמחלה כבר לא מגיבה לכימותרפיה, וכי היא בעלייה. למזלי, אחרי התייעצויות ארוכות שכללו מומחים רבים, נמצא לי באיכילוב פתרון שמבוסס על טיפול חדיש. אבל אז החלו הכאבים.
בגלל שגדלו לי בלוטות לימפה באזור עמוד השדרה נוצר לי לחץ עצבי שהקרין לי כאבים לאזור הצלעות בכלל. מדובר בכאב גולמי, טהור, ועוצמתי שמפלח לי את הגוף ואת הנשמה. כאב שלא מתיר לי סיכוי להכיל אותו בכלל, כמו מכת אלה לצלעות כל דקה. הדבר היחידי שהרגיע אותי היו משככי כאבים שיכולים להרדים פילים, ויד אוהבת שדאגה 24/7 להיות שם עבורי ולהכניס בי הגיון וכוח להילחם בזה.
בפרקים הקודמים של סרט מלחמה:
איך חוגגים יום הולדת בסבב כימו?
הטיפול לא עובד. מה עושים עכשיו?
הבן זונה חזר
למדתי המון בחודש מאי הזה. למדתי שהכאב יחשל אותי לבאות. למדתי להכיל כאב ברמות שלא ידעתי שקיימות. ובעיקר - למדתי כמה חשובה אהבה שתהיה ליד.
אני ללא פרוטוקול טיפולי מעכשיו, זה אומר שאני נלחם בזמן אמת, יום יום מחדש ובכל יום אני מגריל את החיים שלי במתנה שוב. יש לי דרך מטורפת ללכת בא ואני צועד בה, לא מוותר, ואני אסיים אותה רק כמנצח, אין שום אפשרות אחרת.
אם אתם רוצים ליצור קשר עם טל באופן אישי, אתם יכולים לפנות למייל הזה