קוראים לי טל פיטל, ואני בן 46 נשוי ואב לשניים, במאי סרטים, טלוויזיה ודיגיטל. לא רציתי, לא בחרתי, באמת שלא מעוניין בו - אבל הסרטן החליט לתקוף אותי, פעמיים. את הסיבוב הקודם ניצחתי ושיקמתי את חיי, כמעט מאפס, בכל הרמות: הנפשית, הפיזית והמקצועית. הסרטן גרם לי להעריך כל שנייה נתונה בחיים, את האהבה של ילדיי ואישתי, שקיעות וזריחות, אפילו פקקי תנועה נראו לי קסומים. אבל אז הוא חזר.
ב-28 בדצמבר 2016 הגעתי לבדיקה שגרתית, ושם הסתבר לי, למרבית ההפתעה, שהסרטן חזר, אחרי שנה וחצי בדיוק.
בסיבוב הקודם תיעדתי את כל מסע ההחלמה שלי מתוך רצון לערוך סרט דוקומנטרי. באופן אירוני התחלתי לערוך את החומרים רק לפני מספר חודשים. הפעם החלטתי שאני לא מחכה ואני יוצר סרטונים שיתעדו את ההזיה שאני נמצא בה בזמן אמת, מתוך האמונה שהאהבה והתמיכה הווירטואלית תזרום היישר אל תוך התאים שלי ותעזור לי לנצח. התרופה הכי יעילה כנגד סרטן היא אמונה ואהבה - ואין דבר כזה יותר מדי אהבה כשמדובר בהתמודדות עם סרטן.
אז הנה הפרק הראשון, נקודת המבט האישית שלי על עולם הסרטן הפרטי שלי. זהו פסקול אישי שלי, תמונות שחולפות בראשי, עולם ויזואלי פרטי כפי שאני חווה אותו במהלך המסע הארוך בבית החולים.
אם אתם רוצים ליצור קשר עם טל, אתם יכולים לפנות למייל הזה.