איך מערכת יחסים של אבות ובנות נראית בהשוואה לבנים?

היחסים של אבות עם הילדים שלהם הפכו מרכזיים ביותר ויותר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות. אחד הנושאים המעניינים ביחסים אלה, הוא השוני בין יחסי אב ובת ויחסי אב ובן. את הנושא הזה ביקשו לבדוק חוקרים מאוניברסיטת אמורי שבג'ורג'יה.

החוקרים זימנו 52 אבות וילדיהם בני שנה עד שלוש למעקב של 48 שעות. במהלך הימים האלה הקליטו החוקרים את האינטראקציה והשיחות של האבות עם ילדיהם. בנוסף, הם סרקו את מוחם של האבות כשהם נותנים להם לצפות בתמונה של ילדיהם, עצובים, שמחים ועם מבע פנים רגיל.

תוצאות המחקר, שהתפרסמו בכתב העת Behavioral Neuroscience, הראו כי אבות השתמשו בשפה יותר אנליטית עם בנותיהם בהשוואה לבנים. הם נטו להשתמש ביותר מילות השוואה כשדיברו עם בנותיהם – מה שמצביע על שיח יותר מורכב. עם הבנים לעומת זאת, השיח של האבות כלל יותר מילים שקשורות לניצחון כמו "זכיה" או "הכי טוב". בנוסף, האבות דיברו על רגשות של עצבות הרבה יותר עם הבנות מאשר עם הבנים. בצד המשחקי, באופן שאולי פחות מפתיע, המשחקים של האבות עם בניהם היו הרבה יותר פיזיים.

עוד בנושא:
תסביך אבא: למה אבות שמנמנים סקסיים יותר?
מחקר: גברים בוכים היום בציבור פי שניים מהאבות שלהם

העובדה שהחוקרים מצאו הבדלים בתקשורת שבין המינים לא מפתיעה, שכן במחקרים קודמים שנערכו על אימהות נמצא דפוס דומה. כך למשל מחקר שנערך בנושא מצא כי אימהות משתמשות בשפה יותר רגישה עם הבנות שלהן בהשוואה לבנים. החוקרים הבחינו כי כאשר אימהות מדברות עם הבנות שלהם ומספרות להן סיפורים אוטוביוגרפיים הן משתמשות בתיאורים יותר עשירים ומפורטים.

אז מה כן מפתיע במחקר הנוכחי? סריקות המוח שערכו החוקרים לאבות הראו כי כאשר אבות ראו את בנותיהן מחייכות הן הגיבו בעוצמת הרגש הגבוהה ביותר. כשהסתכלו על תמונות של הבנים שלהם, התגובה הכי חזקה הייתה כאשר הבעת הפנים שלהם הייתה רגילה. מדוע קיים הבדל? לחוקרים לא הייתה תשובה ברורה לכך. אבל היו להם השערות.

אחת ההשערות היא שקיימים הבדלים בחינוך לרגש על ידי האבות. בעוד שאבות יכולים לנהל תקשורת ושפה שכוללים יותר דיונים על רגשות עם בנותיהם, עם בנים זה קצת אחרת, והם עשויים לבחור בפיזיות כתקשורת מקרבת. משחקים פיזיים יכולים בקלות לגלוש להתנהגות אגרסיבית ויש צורך בקריאת רמזים חברתיים מדויקת – שעוזרת לדעת מתי המשחק הופך למשהו לא נעים.

החוקרים מעידים כי עדיין אין תשובה לשאלה האם ההתנהגויות השונות של אבות כלפי בנות ובנים הן תוצאה של הבדל ביולוגי כלשהו בתגובותיהם לגבי מינים שונים, או אם הן תוצר של נורמות חברתיות ותרבותיות על האופן שבו בנות ובנים צריכים להתנהג. כך או כך, לדבריהם התוצאות מצביעות על כך שכדאי שהורים יהיו מודעים יותר לעובדה שהם מטפלים בבנותיהם ובבניהם בצורה שונה. עם הידע הזה, אולי הם יקדישו יותר תשומת לב לדרכים שבהן האינטראקציות שלהם עשויות להיות שוויוניות יותר. "כל ההורים מנסים לעשות כמיטב יכולתם כדי להכין את הילדים שלהם לעולם", אמרו החוקרים. "רק חשוב להיות מודעים לכוח שלנו ולנסות להכין את הילדים שלנו בדרכים פחות מוטות לפי הנורמות החברתיות המקובלות".