לגדל ילד המאובחן עם הפרעת קשב זה במקרים רבים אתגר משמעותי. לקות נוירולוגית זו של הילד מחייבת את ההורים להשקיע מאמצים בפיתוח שגרות חיים תקינות, וההורים נדרשים לסייע לילד לצלוח התמודדויות רבות על הצד הטוב ביותר. תרופות כגון ריטלין אמנם מסייעות במידה מסוימת לריכוז בחלק מהיום, אך חשוב שההורים יעניקו לילדים גם כלים נוספים שיעזרו להם להתמודד עם הקשיים בנוסף לתרופות או ללא עזרתן.
עוד בנושא:
9 שאלות ותשובות על הפרעות קשב
למה לא מדברים על הפרעות קשב וריכוז אצל נשים?
האם אכילת דגים גורמת לילדיכם לפתח הפרעות קשב וריכוז?
במכבי שירותי בריאות החלו להעביר סדנאות מיוחדות להורים לילדים המאובחנים עם ADHD. זאת מתוך כוונה להעמיק את ההיכרות של ההורים עם לקות זו ולסייע להם לפתח כלים כדי להתמודד עמה כראוי. הסדנה כוללת שמונה מפגשים להורים לילדים שאובחנו עם ADHD בין הגילאים 7 עד 12, ומועברת על ידי עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק.
"אחד הדברים החשובים במפגשים האלו הוא יישור קו עם ההורים לגבי ההגדרה של הפרעות קשב והבעיות הנלוות, כגון קשיי למידה והתנהגות, בעיות חברתיות ועוד", סיפרה לוואלה! בריאות רנית ארצי, מרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד במכבי שירותי בריאות. לצד סקירות מקצועיות על הפרעות קשב ועל ההתמודדות איתן, להורים בסדנה ניתנת הזדמנות מיוחדת לשתף בסיפורים מחייהם ולנהל דיון על דרכי ההתמודדות איתם. המנחים מציעים רעיונות וטיפים שבאמצעותם יכולים ההורים להבין כיצד ניתן לעזור לילדיהם בצורה הטובה ביותר.
ארצי מסבירה כי יישור הקו הוא הכרחי מאחר וישנם הורים שאינם מודעים לתופעה ולהשלכותיה על החיים. "יש מגוון אבחנות נלוות להפרעות קשב כמו דכאון, חרדה ו- OCD, שעלולות להיות, אך לא בהכרח, תופעות לוואי שלה. בסדנה מסבירים להורים מה יכול ללוות את הפרעת הקשב ולאן הדברים עלולים להתפתח במידה והם לא מטופלים", היא מוסיפה, ומדגישה כי חשוב להסביר להורים את ההיבטים הרגשיים של ההפרעה והשפעתם על התפקוד והערך העצמי. לדבריה, במקרים רבים חסר רקע מקצועי והבנה מצד ההורים לגבי ההתמודדות של הילד. "הסדנאות מעניקות מידע מקצועי ומפגישות בין הורים שלילדיהם יש הפרעת קשב. כך שאתה נחשף לסיפורים שונים ולהורים עם בעיות דומות ואתה רואה שאתה לא לבד בסיפור הזה, וזה מקל", אמרה.
בסדנה ניתן דגש מיוחד על המאפיינים הרגשיים והחברתיים הנלווים להפרעות קשב וריכוז. "ילדים יכולים למשל להיות מאוד חברותיים ולרצות ליצור קשר עם מישהו אבל לא לדעת איך. לכן הם עשויים לנהוג באימפולסיביות ולהפעיל כוח לא מותאם שיכול להרחיק ילדים אחרים. ילדים, בניגוד למבוגרים, אומרים בדיוק מה הם חושבים על ההתנהגות הזאת, וזה עלול לפגוע משמעותית בדימוי העצמי", הוסיפה ארצי.
נושא נוסף שעולה בסדנה הוא קשיי ניהול השגרה וההתארגנות ביום יום, מה שמכונה גם 'תפקודים ניהוליים'. "כהורה לילד עם הפרעת קשב, על אחת כמה וכמה אם גם ההורה סובל ממנה, הוא אינו יודע איך לעזור לילד בדברים בסיסיים. בסדנה דנים באופן שבו אפשר לתכנן מראש את הפעילות, לפתור בעיות במקום לפעול ולהתנהג באופן אימפולסיבי. אלו כלים מאוד משמעותיים להתפתחות" אמרה.
לראות את המציאות מהעיניים של הילד
מלבד השיתוף בחוויות, בסדנה לומדים ההורים אסטרטגיות של תכנון, התארגנות ונטילת יוזמה בכדי לאתר ולנטרל את מוקדי הקושי בסיטואציה. "כשאתה משקף להורה את הסיטואציה מעיני הילד, הרבה פעמים ההסתכלות על ההתנהגות שלו משתנה", מסבירה ארצי. "נניח שבמקום להתעצבן על הילד שמתעכב בהתארגנות, ההורה מבין כי הילד לא 'עושה לו דווקא', אלא עושה את זה בגלל קושי אמיתי. ההורה מתחיל לראות את הילד עם משקפיים מותאמים ולומד איך לעזור לו, במקום לומר לו משפטים קשים ובעייתיים שעלולים להוביל לרגשות אשם ולדימוי עצמי נמוך. כשההורה מבין את הילד ומצליח להבין את הסיבות להתנהגות שלו, זה גורם לשינוי היחס שלו ומעודד הבנה והכלה".
אחת התופעות הנפוצות ביותר בכל הקשור להפרעות קשב נקראת "ויסות חושי". זהו הקושי של הילד לעבד את מה שהוא מרגיש. קושי זה עלול לגרום לילד לסבול מתת רגישות, רגישות יתר או ערבוב של שני המאפיינים. "מהבחינה הזאת אין כמעט ילד שדומה לשני", היא מסבירה. "ההבנה של ההתמודדות, של הסיבה שבגללה הילד מתנהג כך, היא מאוד משמעותית לקבלה. בסדנה אנחנו עוזרים להתחקות אחר התופעה, להסביר איך היא באה לידי ביטוי ואיך ההורים יכולים לפענח מה מווסת את הילדים שלנו". יחד עם שיתוף בחוויות אישיות, מציגים המנחים אמצעים לוויסות חושי כמו משחק בחול קינטי ואמצעים נוספים.
בהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, חשוב לדעת כיצד להתאים את הסביבה לילד. "אם ההורה מבין שהילד מתקשה להתמודד עם רעש ברקע, נמליץ לא להפעיל טלוויזיה, או שנוודא שכשהוא צריך לעשות שיעורים, האחים שלו לא יסתובבו סביבו. התאמת הסביבה מאוד משמעותית, וזה תפקיד ההורים לדאוג ולהתאים אותה לצרכים של הילד" הוסיפה ארצי.
הצבת גבולות: קשה אך הכרחית
כל הורה, ובייחוד הורה לילד הסובל מ-ADHD, מתקשה להציב גבולות, וזוהי יכולת חשובה על אחת כמה וכמה במקרה של הפרעות קשב. לכן, גם בנושא זה דנים בסדנה. ארצי מדגישה את החשיבות של הגבולות ואומרת כי "הורים לילדים עם הפרעות קשב הרבה פעמים הופכים לסנגורים של הילדים מול העולם, ומרגישים צורך להסביר את ההתנהגות או את הכוונות שלהם, אבל אצל חלק מההורים זה יוצר בלבול עם הצורך בהצבת גבולות. יכול להיות שהילד עושה דברים בלי להתכוון, אבל זה לא אומר שלא צריך לשים לו גבול".
"להציב גבולות לילד עם הפרעות קשב זה אתגר", היא מוסיפה. "יש משהו מאוד סיזיפי בהצבת גבולות וזו סיטואציה מעייפת. זהו רק חלק מעניין שימור השגרה, השומרת על הילד ומאזנת אותו".
עם זאת, צריך לזכור כי בכל הנוגע לגידול ילדים חשוב לא להתעסק רק בחוקים, במגבלות, בלימודים ובמטלות. גם טיפוח החוזקות, בדגש על הדימוי העצמי, הוא מרכיב חשוב בהכנתו להתמודדות עם אתגרי החיים. ארצי מחזקת טענה זו ואומרת כי "הרבה פעמים הורים מטפלים רק בקשיים ולא מדגישים את חוזקות הילד אם הילד טוב בספורט למשל, חשוב לדחוף אותו לעסוק בו. נסו למצוא היכן הילד יכול לפרוח ולהתקדם. מדובר בכלי משמעותי לטיפוח הדימוי העצמי שלו".