פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלחמת 18 השנים: 7 דברים ששווה להורים להיאבק עליהם

      כהורים, עליכם לבחור את המלחמות שלכם בתבונה – ממלחמת העצמאות ועד למלחמות השינה והמסכים: כל הדברים ששווה להיאבק עליהם מול הילדים שלכם

      משפחה שוכבת על השטיח בסלון (ShutterStock)
      יש דברים שאפשר להחליק, ויש דברים ששווה להיאבק עליהם (אילוסטרציה: shutterstock)

      אחד המשפטים הכי בנאליים אך נכונים, אותם מלמדים כל הורה מתחיל, הוא: "בחר בקפידה את המלחמות שלך". ברור שאי אפשר לריב עם הילדים על כל דבר שקורה בבית, וכדי שתהיה אווירה טובה, משפחתית ואוהבת ולא רק צעקות ועוינות, חשוב שכל הורה יעשה חושבים עם עצמו ועם בן/בת הזוג ויחד יחליטו מהם הדברים שעליהם מתעקשים ומה אפשר "להחליק". עם זאת, ישנם דברים שחשוב להיאבק עליהם, שהם חשובים למען אותו אופק וחזון שאנו חולמים עבור ילדינו. שבע מלחמות ידעה ישראל ולקראת יום העצמאות הרכבנו לכם רשימה של שבע המלחמות בהורות, ששווה לצאת אליהן:

      עוד בנושא:
      זה לא פייר! למה ילדים תמיד מרגישים מקופחים?
      חוסך שבטו: איך אתם מענישים את הילדים שלכם?
      אסור לריב ליד הילדים? קלישאות ההורות שכדאי שתשכחו

      להילחם על העצמאות שלהם

      אם היו מספרים לכם כמה דברים ילדיכם הקטנים עושים בעצמם בגן, לבטח הייתם נדהמים: עורכים שולחן, מסדרים כיסאות, מפנים בעצמם את האוכל מהשולחן, מנקים את השולחן, מזיזים כיסאות, מחזירים את השטיח למקומו ועוד. אלו לא דברים שהורים חולמים לבקש מילדיהם לעשות בגיל הרך, וחבל.

      בניגוד לעבר, אז ילדים נטלו חלק במטלות השוטפות של הבית בצורה טבעית, היום הנטייה היא לשמור אותם קטנים, כי הם הרי "התינוקות שלנו". ואולם, חשוב מאוד לעודד ילדים להתנסויות ולרכישת עצמאות החל מגיל צעיר מאוד, כבר מגיל שנה. לפי אלפרד אדלר, אבי אסכולת הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, לאדם יש צורך עמוק ובסיסי בהרגשת שייכות מרגע היוולדו. תחושת השייכות נובעת מכך שאנו מרגישים משמעותיים, תורמים ובעלי ערך לסובבים אותנו. זה נכון לגיל חמישים וגם לגיל שנתיים.

      ילד אופה (ShutterStock)
      תנו להם לעשות דברים לבד ולהרגיש בעלי ערך (אילוסטרציה: shutterstock)

      לתרום לאחר ולהרגיש שאתה מועיל לסביבה הם כאמור צרכים בסיסיים, אך הם דורשים אימון ופיתוח, ואין מקום טוב להתאמן עליהם מאשר בסביבה הבטוחה והאוהדת של הבית. תפקידנו כהורים הוא לאפשר לילדינו להתאמן בפעילויות השונות, החל מפעילויות הקשורות ישירות לילד, כמו ניקיון ואכילה, ועבור לפעילויות הבית השונות. העיקרון המנחה צריך להיות: להעניק לילד את התחושה שיש לו חלק משמעותי בכל מה שקורה בסביבתו ושהוא עצמו חשוב לסביבה, תורם לה ונתרם.
      אז אפשרו לילדיכם להיות עצמאיים. הם רוצים ומסוגלים, ומה שאינם יודעים הם לומדים במהירות. סמכו עליהם!

      להילחם על התקשורת איתם

      המלחמה על תקשורת עם ילדינו מתנהלת בכמה מערכות וחשוב להיות מודעים לכולן: המערכה הראשונה היא התקשורת הבסיסית, הראשונית עם התינוק שלכם. ככל שתדברו יותר עם תינוקכם, ככל שהוא יהיה חשוף יותר למילים ולסביבה מדברת, הוא ילמד מהר יותר להביע את עצמו, לא דרך התנהגויות שליליות (בכי, הכאה, נשיכות, זריקת חפצים וכדומה), אלא באמצעות השפה. כמובן שככל שהיכולת הוורבלית של הילד מפותחת יותר, כך עולה מעמדו החברתי בקרב הילדים, שאינם חשים מאוימים במחיצתו.

      הורים רבים מדברים אל תינוקם בטון גבוה ומתיילד ובמשפטים פשוטים מאוד, מאחר ולתחושתם התינוק מבין אותם כך טוב יותר וממילא אינו מסוגל להבין משפטים מורכבים. אולם, מחקר שנעשה בנושא שפה קבע, כי התחלת הדיבור עם תינוקות בשלב מוקדם, בשפה רגילה ובמשפטים מורכבים היא הדרך הטובה ביותר לפתח את הוורבליות אצלם.

      המערכה השנייה היא לתמלל רגשות באופן ברור עבור הילדים ובכך להרחיב את מנעד הרגשות שלהם. אמרו לילדים מה אתם מרגישים, והקפידו שתהיה הלימה בין מה שאתם אומרים למה שאתם מבטאים בשפת הגוף שלכם. כשהם קטנים תמללו גם את הרגשות שלהם, כפי שהם משתקפים מהתנהגותם. אמרו להם "אני רואה שאתה כועס עכשיו", "שמתי לב שאתה מתוסכל" וכדומה. הדבר יאפשר לילדיכם הן להסביר לסביבה מה הם חשים והן להבין תחושות של אנשים אחרים בסביבתם.

      תינוק ואמא משחקים (ShutterStock)
      אל תדברו אליהם ב"תינוקית" (אילוסטרציה: shutterstock)

      המערכה השלישית היא האפשור לדבר על הכל אצלכם בבית, גם על דברים פחות נעימים וכיפיים. עודדו אותם לבטא את מה שמתרחש בעולמם, הפנימי והחיצוני. אפשרו להם להגיד שהם כועסים או שונאים, התעניינו במה שמעניין אותם כדי לשמור על ערוצי עניין משותפים ושיחה קולחת, למדו אותם אילו סודות אסור להם לשמור מפניכם ועליהם לגלות, על מנת שתוכלו לעזור להם. ואמרו להם תמיד שהם יכולים להביא את עצמם בצורה הכי כנה ואותנטית מולכם.

      להילחם על השינה שלהם

      אצל ילדים רבים אנו רואים מקרים של השכבות ארוכות בתחילת הלילה, הרדמויות בשעות מאוחרות ויקיצה או יקיצות במהלך הלילה, כשבמקרים רבים הילד מגיע למיטת ההורים ורוצה להמשיך לישון בה. הורים רבים משכנעים את עצמם שזה לא נורא מפני שהם מגיעים מאוחר מהעבודה והליכה מאוחרת לישון או שינה של הילד במיטתם מקנה להם זמן איכות משותף. אחרים אינם יודעים מה לעשות מול בדיקת הגבולות הזו וגם מותשים מדי וחסרי כח להתמודד עם הנושא.
      אולם זהו נושא, שעלינו ההורים להילחם בו למען בריאותם הפיזית והנפשית של ילדינו וגם למען בריאותנו שלנו. למחסור בשינה או לשנת לילה לא איכותית יש השלכות שליליות רבות באספקטים שונים.

      ההשלכות של חוסר שינה על המוח מטרידות מאוד. מחקר משנת 2000 הראה, שבעיות שינה משפיעות בדרכים רבות על הערנות והתפקוד השכלי. בין השאר נמצא ששינה לא מספקת קשורה כנראה לירידה בפעילות המוח ובתפקודו, בעיקר בעירנות, בקשב ובתהליכים שכליים מורכבים.

      בעיות שינה מהוות גם נטל משפחתי גדול ומשפיעות לרעה על תפקוד ההורים ביום למחרת וביכולת שלהם להעניק הורות טובה וסבלנית לילדיהם.

      אמא מנסה להרדים תינוק (ShutterStock)
      הקרב על השינה (אילוסטרציה: shutterstock)

      מאחר ולשינה טובה ומספקת יש חשיבות קריטית לבריאות הפיזית, המנטאלית והרגשית עלינו להילחם על שנת הלילה של ילדינו ושלנו. נוריד הילוך לקראת הערב וניכנס לאווירה שקטה ורגועה, נקבע טקס שינה נעים ומחבק, נוריד לגמרי את זמן המסכים כשעתיים לפני שעת השינה, נקפיד על שעות שינה מספקות, נקפיד על שנת הילדים במיטתם ונחזיר אותם למיטתם אם יגיעו אלינו, נתמיד בדרך זו והמלחמה שלנו תישא פירות עבורם וגם עבורנו.

      להילחם על היחסים בין האחים

      כשאתם מביאים אח לילדיכם, אתם מביאים לו מתנה לחיים. הוא עוד לא יודע את זה, וכמובן עלול לא להסכים איתכם בכלל ולרצות בכל מאודו להחליף את המתנה הזו במשהו שווה יותר (נגיד רובוטריק), אבל אתם מסוגלים לראות את היתרונות והרווחים בטווח הארוך. לכן, עליכם לצאת למאבק על היחסים בין ילדיכם, מהמקום של החזון ההורי שביכולתכם לראות והם לא. אולם פה, הקרבות הם ערמומיים ולעיתים נראה כי אתם מפסידים בהם. דעו שלא. במלחמה הכוללת על היחסים העתידיים שלהם, אתם תנצחו בגדול.

      המערכה הראשונה: לא למהר להתערב במריבות שלהם ואם מתערבים, זה מהמקום המתווך והמקדם ולא מהמקום השופט, המאשים והמחליט. התערבות ההורים, מתוך כוונה לתת עדיפות למי שצודק תגרום במידה רבה לתוצאה של תחרות בין האחים ומאבקי כוח ביניהם על מקומם במשפחה ועל תשומת הלב ההורית. מערכת יחסים בין אחים מהווה הזדמנות להכרת סיטואציות חברתיות, דיאלוג עם האחר, הבעת רגשות שונים, התמודדות עם תסכול, חוסר אונים ותחרות. האימון בבית מאפשר התמודדויות מורכבות אף יותר בעולם שמחוץ למשפחה. כשאנו ההורים מתערבים אנו מעבירים לילדינו מסר שאנו לא סומכים על יכולתם לפתור את המשבר בכוחות עצמם. לכן הסיוע שלנו יהיה ברכישת כלים של השמעת הטענות, הקשבה ופתרון קונפליקטים.

      המערכה השנייה: לא לעבוד בהשוואת תנאים בין הילדים. ילדים, כמו אנשים, אינם שווים ואין טעם לנסות ליצור מצב זהה ביניהם. עלינו ההורים לתת לכל ילד את מה שאנו חושבים שהוא צריך וזקוק לו.

      אחות גדולה דוחפת את אחיה התינוק (ShutterStock)
      לעתים ייראה לכם שאתם מפסידים במערכה הזאת, אבל בטווח הרחוק תנצחו, ובגדול (אילוסטרציה: shutterstock)

      המערכה השלישית: יצירת זמן משפחתי באווירה של שיתוף, בארוחות משפחתיות קבועות, בבילוי משותף מחוץ לבית או במשחק משפחתי מהנה של כבוד והקשבה הדדיים. נסו שהמשחקים לא יהיו תחרותיים ואם כן, אז שהמשפחה מתחרה ביחידה אחת נגד הזמן, או שהילדים מתחרים יחד נגדכם ההורים.

      המערכה הרביעית: עודדו את הילדים להגיד דברים חיוביים זה על זה. כאשר אחד מהילדים אומר משהו חיובי על אחיו, עודדו וחזקו את היכולת שלו לראות באחיו תכונות חיוביות וציינו כמה אתם גאים בו על יכולת זו. האח השני ישמע את החיזוקים וישאף לנהוג כך גם.

      להילחם על המיומנויות הרגשיות והחברתיות שלהם

      יותר מהכל, יש מקום לשים לב באופן מיוחד להתפתחות המיומנויות הרגשיות והחברתיות של ילדינו. במקרים רבים אנו המבוגרים אומרים לילדינו מה לא לעשות (לא להרביץ, לא לרוץ, לא לקפוץ, לא לחטוף), אולם לא תמיד אנחנו ממשיכים את האקסטרא מייל איתם, כדי ללמד אותם מה כן לעשות, איך כן לרכוש את אותה מיומנות, שתעזור להם בהשתלבות החברתית שלהם.

      על אף שאנו רוצים לגדל את ילדיהם בפתיחות ובחופש, לעתים אנו מתנהלים לעיתים בגישה חודרת ושתלטנית, שאינה מאפשרת לילדים להתנהל לבד ולפתח מיומנויות בסיסיות שיצטרכו בעתיד הקרוב. לכן, תנו לילדיכם להתנהל לבד וגם אם אתם רואים הכל, נסו להעלים עין לפעמים. אם ילדכם נקלע לעימות עם ילד אחר, אל תמהרו להתקשר לגננת ולזעוק את עלבון הילד ואז להתקשר להורי החבר ולשאוג עליהם. דברו עם ילדכם, בררו מה היה, שאלו מה היה יכול להיעשות אחרת והקנו לו עצמו מיומנויות וכלים לפעם הבאה שדבר דומה יקרה. עבדו איתו על המיומנויות החברתיות ואל תהיו עסוקים בלתקן ילדים והורים אחרים.

      משפחה משחקת יחד משחקי קופסה (ShutterStock)
      צרו זמן איכות משפחתי, באווירה חיובית ולא תחרותית (אילוסטרציה: shutterstock)

      כאשר אתם אומרים לילד מה לא עושים, חשבו איתו ילד מה כן אפשר לעשות. אם אסור לו לחטוף את המשחק שילד אחר משחק בו, מה הוא כן יכול לעשות? הוא יכול לבקש מהילד את המשחק, הוא יכול לשבת ולהמתין לו שיסיים והוא יכול ללכת לשחק במשחק אחר. בדקו איתו איזו אפשרות מתאימה לו וכבדו את החלטתו.

      להילחם על זמן מסך

      זו מלחמה עקובה מדם, שיש אפשרות שתנחלו בה מפלה, אולם אין זה אומר שיש לוותר עליה: המלחמה על שעות המסכים של ילדיכם, על התכנים בהם הם צופים ועל כללי הבטיחות שלהם ברשת.

      רוב הילדים מבלים מול מסכים יותר שעות ביום מאשר בבית הספר. די נפוץ לראות ילד משחק בטלפון שלו בזמן שהוא צופה בטלוויזיה או נמצא מול המחשב, כך שכל המושג של "קשב וריכוז" למעשה לא מתקיים כלל. תרבות המסכים גורמת להפרעת קשב וריכוז מאסיבית, גם לנו המבוגרים וגם לילדינו, שמלכתחילה דעתם מוסחת יותר בקלות, מפני שקשה מאוד להתרכז בדבר אחד יותר מדי זמן, ואנחנו חייבים כל הזמן 'לקפוץ' לדבר הבא.

      ילדה מכוונת שלט רחוק לטלוויזיה (ShutterStock)
      המסכים גורמים להם לאבד את היכולת להמתין ולדחות סיפוקים (אילוסטרציה: shutterstock)

      במסכים השונים דברים קורים במהירות מסחררת. ילדינו, המבלים זמן רב מול מסכים, מאבדים את היכולת להמתין ולדחות סיפוקים. משהו לא עובד במשך עשר שניות? גולשים מיד לדבר הבא. זה מוביל להתנהגות בלתי מסופקת, לצורך לקבל דברים כאן ועכשיו ולקושי להמתין ולהיות בתוך תהליך, כולל תהליך לימודי.

      בנוסף, למסכים יש נזקים נוספים כגון עליה ברמת האלימות, השמנה, ירידה ביכולת ליצירת קשרים חברתיים ועוד.

      לכן, יש צורך להגדיר את המלחמה בשעות המסכים כ'מלחמת חובה', ולהתחיל בנו המבוגרים, במתן דוגמה אישית. אם נגביל לעצמנו את שעות המסך, נוכל להיות ברורים גם מול ילדינו בדרישה להפחתת השעות האלו. במקביל עלינו לתגבר את שעות המשפחה והביחד שלנו, עם עשייה מהנה ואיכותית משותפת לנו ולילדינו, על מנת לתת אלטרנטיבות מושכות ונאותות לזמן שמתפנה לנו.

      כמו כן, עלינו להגדיר בצורה ברורה מהן התנהגות ושפה נאותות ברשת ומהם כללי הבטיחות שאנו דורשים מהם בהיותם במסכים השונים. כמובן, כמו בכל מלחמה, דרושה נוכחות קבועה ורציפה של המפקדים (ההורים) בשטח ופיקוח מתמיד על התנהגות ילדינו במסכים אלו.

      הורים מתנשקים מול ילדה נבוכה (ShutterStock)
      זוכרים שהייתם זוג? (אילוסטרציה: shutterstock)

      להילחם על הזוגיות שלכם

      אחרי שנלחמנו בכמה חזיתות למען שלומם הרגשי, החברתי והפיזי של ילדינו, ישנו עוד קרב אחד לנהל - הקרב על הזוגיות שלכם. כי עוד לפני שנהייתם "אבא ואמא של" הייתם בני זוג, ולאחר שהילדים יגדלו ויהיו עצמאיים יותר, יתפנה לכם פתאום שפע של זמן ואתם תמצאו את עצמכם שוב זה עם זו. כדי שלא תגלו שהפכתם לזרים, חשוב להיאבק על הזמן הזוגי שלכם ועל ההשקעה במערכת היחסים. צאו יחד לזמן זוגי, שיוגדר בלוח הזמנים הקבוע שלכם, נסו למצוא תחביב משותף ששניכם נהנים ממנו ויכולים לעשות אותו יחד, דברו גם על נושאים שאינם קשורים בילדים ובכמות החיתולים שהחלפתם להם היום, אמצו בדיחות שרק שניהם מבינים ושמצחיקות אתכם וצחקו יחד מכל הלב ועוד, וכל המרבה הרי זה משובח.