חוקרים גילו קשר מפתיע בין צליאק להפרעות אכילה

בווידאו: כך נראים החיים של אנשים שמתמודדים עם אנורקסיה

על פניו, לא נראה כי יש קשר בין אנורקסיה נרבוזה, הפרעת אכילה קשה, ומחלת הצליאק, מחלה אוטו-אימונית בה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העיכול בעקבות צריכת חלבון הגלוטן המצוי בחיטה, שעורה ושיפון. עם זאת, מסתבר כי לשתי התופעות יש סימפטומים משותפים וכי רופאים עלולים לאבחן נשים כסובלות מתופעה אחת כשהן למעשה סובלות מהשנייה.

עוד בנושא:
איפה עובר הגבול בין דיאטה חריפה להפרעת אכילה?
חייה של אנורקסית ניצלו בזכות פתק שקיבלה בסופר
האם רגישות לגלוטן באמת קיימת?

במחקר חדש שנערך בשבדיה ופורסם בכתב העת Pediatrics, עקבו החוקרים אחר כ-18 אלף נשים שאובחנו באמצעות ביופסיות של המעי הדק כחולות בצליאק, והשוו אותן לקבוצת ביקורת של נשים בריאות. הם מצאו כי בקרב נשים שאובחנו כחולות בצליאק לפני גיל 19, הסיכוי שאובחנו לפני כן כחולות באנורקסיה היה גבוה פי 4.5 מכלל הנשים. כמו כן, מצאו החוקרים כי נשים מעל גיל 20 היו בעלות סיכון כפול לפתח אנורקסיה נרבוזה לאחר קבלת האבחון הראשוני של מחלת הצליאק, בהשוואה לאלה שלא סבלו מצליאק.

החוקרים הסבירו כי בעוד שעד כה נעשו מעט מחקרים שהצביעו על קשר אפשרי בין התופעות, רובם היו מבוססים על ראיות אנקדוטליות בצורת עדויות אישיות של נשים, כולל מחקר המפרט את סיפוריהן של עשר נשים. החוקרים ציינו כי הם רצו לבחון בצורה מערכתית האם יש קשר סטטיסטי בין התופעות.

הם קיבצו את המידע ממאגר המטופלים הלאומי השבדי, מה שאפשר להם לבדוק תיקים רפואיים של 18 אלף נערות ונשים מכלל הגילאים, שאובחנו בין השנים 1969 ל-2008 כחולות בצליאק באמצעות ביופסיה של המעי הדק. החוקרים עקבו גם אחר מצב בריאותן לאורך השנים, לפני ואחרי האבחנה. המחקר כלל קבוצת ביקורת של 89 אלף נשים שבדיות ללא צליאק בגילאים שונים. הקשר הסטטיסטי המובהק שמצאו החוקרים בין אבחנות של אנורקסיה וצליאק ניכר לדברי החוקרים גם לאחר ניפוי משתנים אחרים שעשויים להשפיע על האפשרות לפתח צליאק, כגון מצב סוציואקונומי וסוכרת נעורים.

"זהו המחקר הראשון מסוגו שמראה קשר בין שתי התופעות, גם לפני וגם אחרי האבחנה של מחלת הצליאק", אמר מוביל המחקר, ד"ר קרל מרילד, רופא ילדים ועמית במרכז ברברה דיוויס לסוכרת באוניברסיטת קולורדו שבארצות הברית, בראיון לאתר Live Science.

טיבו הביולוגי של הקשר עדיין אינו ברור למדענים, ויש לערוך מחקרים נוספים כדי להבין אותו לעומק. לדברי ד"ר מרילד, אנשים הסובלים מצליאק עלולים להיות מאובחנים בטעות כחולי אנורקסיה ולהפך, מה שעשוי למנוע מהם לקבל את הטיפול המתאים להם.

"הבלבול בין המחלות נובע מכך שיש להן קווי דמיון כגון סימפטומים הקשורים למערכת העיכול, שעשויים לבלבל רופאים. אנשים הסובלים משני המצבים עשויים לסבול מכאבי בטן, נפיחות, אובדן משקל ותשישות, שתיהן מופיעות בעיקר בגילאים צעירים, עלולות לפגום בהתפתחות ולדחות את ההתבגרות המינית", הוסיף ד"ר מרילד.

הוא הוסיף כי "דבר נוסף העשוי לקשור בין התופעות הוא שאותם אנשים מתרכזים באופן חריג בתזונה שלהם – בין אם בעקבות תפיסת גוף מעוותת – במקרה של אנורקסיה,ובין אם כדי להפחית את הצריכה של מזונות עם גלוטן. ההימנעות מגלוטן עלולה לעורר תבניות אכילה משובשות בקרב אנשים הרגישים לכך".

ד"ר נוויל גולדן, מנהל רפואת מתבגרים בבי"ח לוסיל פקארד של אוניברסיטת סטנפורד, פרסם יחד עם עמיתיו מאמר מערכת נלווה, עם קריאה למחקרים נוספים בתחום. "למרות שיש לא מעט ראיות להשפעתן של הפרעות אכילה על מערכת העיכול, חסר מידע על השפעת מערכת העיכול בגרימת הפרעות אכילה, או בחיקוי שלהן", כתבו.

לדברי גולדן, הקשר בין מחלת הצליאק לאנורקסיה עשוי להצביע על "רגישות גנטית משותפת" לשני המצבים. כמו כן, הוא ועמיתיו קוראים לרופאים לשים לב לדמיון בין המחלות, הן בשלב האבחנה הראשונית והן בבדיקות המעקב. זאת, כדי להימנע ממצב של אבחון שגוי.

אנורקסיה נרבוזה היא אחת משלוש הפרעות האכילה המרכזיות, לצד אכילה כפייתית ובולמיה נורבוזה. מדובר בהפרעה נפשית הפוגעת לרוב בנערות בגיל ההתבגרות ומעוררת אצלן תפיסת גוף מעוותת, המובילה אותן להרזות ללא הרף עד כדי מצב של רזון קיצוני, שעשוי לגרום לבעיות בריאותיות קשות ואף לסכן חיים. רובן של הסובלות מההפרעה - 95 אחוזים - הן נשים, ושכיחותה בקרב נערות מתבגרות עומדת על כחצי אחוז. האבחון של אנורקסיה כולל בין היתר סירוב לשמור על משקל גוף תקין, פוביה מהשמנה, הפרעה בדימוי הגוף והעדר וסת למשך שלושה חודשים לפחות.

כאחוז מהאוכלוסייה סובל ממחלת הצליאק, מחלה אוטו-אימונית בה מערכת החיסון תוקף את רקמות הגוף. כשחולה צליאק יאכל גלוטן, מערכת החיסון תופעל כנגד החלבון ויתחיל תהליך דלקתי שיביא לפגיעה במערכת העיכול. חשיפה מתמשכת למזון המכיל גלוטן עלולה לגרם לדלקת כרונית במעי ןכן לפגיעה ברירית המעי ובתהליכי העיכול והספיגה של המזון. בטווח הקצר אנשים אלה יחושו כאבי בטן, אי נעימות, נפיחות ועייפות כתוצאה מאנמיה, כאשר בטווח הארוך יגבר משמעותית הסיכון שלהם לחלות בסרטן המעי.