תזונה כמפתח למימוש הפוטנציאל של ילדים

כל הורה רוצה להיות מסוגל להגיד שהילד שלו הכי חכם, ואם ניתן לקבל על זה אישור וחותמת מטעם משרד החינוך בישראל – מה טוב. וכך עם הגיעם של ילדי ישראל לכיתה ב', הם לוקחים חלק במבחן שמתקיים בכל בתי הספר בארץ, ונועד לבצע סינון ראשוני של תלמידים מצטיינים ביותר. חלקו הראשון של המבחן מתקיים בימים אלו, ועוברים אותו 15 אחוזים מילדי השכבה. את המבחן השני, שמתקיים במהלך החורף ובעזרתו מאבחנים ילדים מחוננים, עוברים התלמידים שנמצאים בשלושת האחוזונים של הציונים הגבוהים ביותר.

תלמיד שעובר את המבחן ומוגדר כמחונן יכול לבחור בין שתי אופציות: מעבר לבית ספר שבו יש כיתת מחוננים, או יום לימודים מרוכז אחד בשבוע במרכז למחוננים. נתונים עדכניים מראים כי בישראל ישנם כיום כ-20 אלף תלמידים מחוננים.

מחוננות היא עניין גנטי, אך יחד עם זאת לאורח חיים נכון יש תפקיד חשוב ביכולתו של הילד להפגין מצוינות ולהביא לידי ביטוי את מגוון היכולות שלו, וכאן אתם ההורים נכנסים לתמונה.

מחקרים מראים שלתזונת ילדים חשיבות רבה בתמיכה בהתפתחות קוגניטיבית ויכולות לימודיות ואישיות, וכי ילדים שסובלים לאורך תקופה ממושכת מחוסרים תזונתיים, כגון חוסרים באנרגיה, חלבון ברזל, ויטמינים ומינרלים, סובלים מפגיעה בביצועים וביכולות שהם מפגינים בתחום הלימודי. כמו כן, יתכן שילדים אלו יתקשו לממש את הפוטנציאל המלא שלהם בתחומים שונים בחיים, לרבות התחום השכלי.

בנוסף, מחקרים מראים כי חוסרים באכילה המתחילים בילדות המוקדמת לא נעלמים מעצמם ויכולים להימשך לאורך כל שנות הילדות. מעקב ארוך טווח אחרי ילדים שבשנותיהם המוקדמות סירבו לאכול מראה, כי תופעה זו נמשכת עד גיל 9 ובמקרים מסויימים אף יותר. ההשלכות האפשריות של תזונה לקויה מתמשכת בקרב ילדים כוללות סיבוכי גדילה, התפתחות קוגניטיבית ירודה, חסכים תזונתיים, עלייה במחלות כרוניות, וסיכון מוגבר להפרעות אכילה בגיל מבוגר יותר. כמו כן, מצב זה עלול לעתים להוביל גם לבעיות רגשיות וחברתית כגון הימנעות ממגע, נרפות, וחוסר עניין במשחק או בלימודים.

רמות גבוהות של קשב, ריכוז ופיתוח יכולות חברתיות, לצד יכולת ביצוע מטלות בצורה מיטבית, כגון שיעורי בית, לימוד למבחנים ויכולת לתפקד במבחנים בצורה הטובה ביותר, מצריכים שהילד יקבל את מגוון רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות וגדילה תקינים. מבחן המחוננים לדוגמה, דורש מהילד לבצע סדרה של מבחנים בנושאים שונים, כגון: מתמטיקה, שפה, ידע כללי ולוגיקה, וכל זאת תוך זמן קצוב. משמע, יש צורך ביכולת ריכוז גבוה, יכולת הבנת השאלות וההנחיות, עבודה מהירה, שמירה על קור רוח ועוד.

מחקר נרחב שבוצע בבריטניה בתחום תזונת ילדים, גילה כי לתזונה של האם והתינוק יש השפעה גדולה על התפתחות המוח גם לפני הולדת התינוק. יש חשיבות גדולה מאוד לצריכת חלבון וחומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 ו-6, המשפיעות על התפתחות המוח, מערכת העצבים והראייה. מחסור בחומצות השומן החיוניות עלול להביא לירידה ביכולת השכלית ובתפקודי הראייה. תינוקות שקיבלו תוספת של אומגה שלוש, השיגו ציוני התפתחות גבוהים יותר במחקר. רכיבים משמעותיים נוספים בתזונה הם חומצה פולית, ברזל, ויטמינים A, C ו- B12, אבץ וסלניום.

מאכלים מומלצים עבור ילדים החל מגיל צעיר הם: דגים עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 - כמו טונה בהירה. עם זאת, מומלץ להימנע מאכילת דגים גדולים עקב תכולת כספית גבוהה; פירות וירקות המכילים נוגדי חמצון, המגנים על רקמת המוח של הילד מנזקים - כמו עלי תרד, אוכמניות, חמוציות, סלק ועגבניות. חשוב להקפיד על 6-5 מנות פרות וירקות ביום, מחמישה צבעים שונים.

חשוב שילדים יאכלו מזונות עשירים בחלבון, בברזל ובוויטמין B12, כמו בשר בקר רזה או בשר הודו אדום, קטניות, טחינה ואגוזים שונים. גם ביצים ומוצרי חלב עשירים בוויטמין B12. ויטמין C מגביר את ספיגת הברזל בגוף ולכן מומלץ ליטול ברזל יחד עם פירות הדר, מלון, פלפל או כרוב.

לסיכום, חשוב לזכור שתזונה נכונה במינונים הנכונים תומכת בשינויים ההתפתחותיים שעוברים על הילד ובתהליך הפיכתו מפעוט לילד צעיר. קיים קשר בין תזונת ילדים לבין רמת וטיב התפקוד שלהם בגן ובבית הספר, והיכולות שהם מפגינים.