גילוי מוקדם: איך מאבחנים ומטפלים בסרטן צוואר הרחם?

מעל לחצי מליון נשים מאובחנות מדי שנה בעולם עם סרטן צוואר הרחם, אחד הגידולים הסרטניים הקשים, עם תמותה של כשליש מהחולות תוך חמש שנים מיום האבחנה.

פיזור המחלה בעולם הוא בהתאם להתפתחות המדינה וניתן לראות הבדלים משמעותיים בין אזורים שונים: 84% מהחולות מאובחנות בארצות מתפתחות ובראשן ארצות אפריקה, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה. בארצות אלה המחלה נמצאת עדיין בעליה, ומהווה את הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב נשים. בארצות המפותחות, לעומת זאת ניכרת בעשורים האחרונים ירידה ניכרת של כ-30% במספר החולות בסרטן צוואר הרחם ולצדה ירידה בתמותה מהמחלה. הסיבה העיקרית היא הפעלת בדיקות הסקר באמצעות משטח צוואר הרחם הכלולות בישראל בסל הבריאות בגילי 35 עד 54, ונערכות אחת לשלוש שנים.

ישראל נמצאת במקום טוב בתחתית הרשימה של תחלואה ותמותה מסרטן צוואר הרחם, וזאת גם ביחס למדינות המערב, ומאובחנים בארץ כ-200 מקרים חדשים בשנה, ללא עלייה משמעותית בשני העשורים האחרונים. בנוסף, שיעור ההישרדות של החולות השתפר בתחילת העשור הקודם ביחס לעשורים שלפניו, והוא כיום מהגבוהים בעולם, כשמעל ל-70% מחלימות ושורדות חמש שנים מהאבחנה.

גורמי הסיכון העיקריים לסרטן צוואר הרחם הוגדרו בעבר לפי מאפייני קיום יחסי מין של הנשים: גיל צעיר וריבוי בני זוג. כיום מוכר גורם הסיכון העיקרי והכמעט בלעדי – וירוס הפפילומה, המועבר ביחסי מין.

ידוע כיום שהדבקה בווירוס מעלה את הסיכון להתפתחות נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם, ועם הזמן חלקם עלולים להתפתח לסרטן. לפיכך המגמה בעולם היא להימנע מהדבקה בווירוס על זניו השונים, וזאת באמצעות חיסון שניתן לנשים בגיל צעיר- קודם לתחילת קיום יחסי מין וחשיפה לווירוס. הציפייה היא שחיסון גורף של האוכלוסייה יאפשר למנוע בעתיד את גידולי צוואר הרחם – אולם יש להמתין עוד מספר שנים עד שנוכל לדעת זאת בבטחה. פרט לווירוס הפפילומה אין גורמי סיכון עצמאיים מובהקים הנקשרים לסיכון לגידולי צוואר הרחם.

סרטן צוואר הרחם מופיע לרוב אצל נשים בגילי 35 עד 55, אולם ניתן למצוא חולות גם בגילאים צעירים או מבוגרים יותר. הסימנים הראשונים עשויים להיות דימום בלתי צפוי (לרוב לאחר קיום יחסי מין) או הפרשה מהנרתיק. במקרים של מחלה מתקדמת יתכנו כאבים או אף חסימה של דרכי השתן ובצקות ברגליים. האבחון נעשה בבדיקה גינקולוגית הקרויה "קולפוסקופיה", במהלכה ניתן לבצע גם ביופסיה. במידה והגידול נראה מתקדם יחסית, מבוצעת גם בדיקת הדמיה לקביעת שלב המחלה לפי מידת התפשטות הגידול – מקומית, לבלוטות לימפה אזוריות או לאברים אחרים.
הטיפולים בסרטן צוואר הרחם כוללים ניתוחים, הקרנה (פנימית ו/או חיצונית), כימותרפיה הניתנת לבד או בשלוב עם קרינה וטיפולים ביולוגיים.

בגידולים שאובחנו בשלב מוקדם, ללא התפשטות לאברים מרוחקים, שבהם המטרה היא ריפוי, החולה תטופל לרוב בניתוח, כשהרושם הוא שניתן להסיר את הגידול באופן מלא ובטוח. בשנים האחרונות מקובל לנסות ולכרות את צוואר הרחם בלבד ולשמר את הרחם עצמו בקרב נשים צעירות המעוניינות ללדת בעתיד.

כשעולה הרושם שכריתה לא תאפשר הסרה מלאה ובטוחה של הגידול, מוצע טיפול בקרינה משולבת עם כימותרפיה המטרה להימנע ככל האפשר משילוב שתי הגישות הטיפוליות, כדי להפחית בתופעות הלוואי, אולם במקרים מסוימים מבוצע ניתוח, ובהמשך נדרש טיפול בקרינה כדי לצמצם את הסיכון לחזרה של הגידול הסרטני.

החלק הארי של המטופלות בעולם המערבי ובישראל בפרט מחלימות לאחר טיפול במחלה בשלב המוקדם, אולם חלקן יסבלו מחזרה של המחלה למרות הטיפול (כ-60 נשים בשנה). כ-15% מהחולות מאובחנות מלכתחילה בשלב מתקדם של הגידול שבו לא ניתן להסירו באופן מוחלט בניתוח או לחסלו על ידי קרינה. נשים אלה תזדקקנה לטיפול שתפקידו להגיע לכל מקום בגוף ולפגוע בתאי הסרטן באשר הם.

הטיפול המקובל מזה שנים היה טיפול כימותרפי ובעשורים האחרונים נוספו מספר תרופות כימותרפיות שהגבירו את יעילות הטיפול, אולם למרות זאת לא נצפה שוני משמעותי בתוחלת החיים של המטופלות.

בשנים האחרונות נוספו למחסן התחמושת של הטיפול בסרטן צוואר הרחם המתקדם תרופות ביולוגיות המאפשרות שיפור בתוצאות הטיפול. אחת הקבוצות, שכבר נבדקה במחקרים והוכחה כבעלת יעילות, כוללת נוגדנים חד שבטיים שמונעים מהגידול יצירה של כלי דם חדשים המזינים אותו, וכתוספת לכימותרפיה מאפשרים להאריך את חיי המטופלות באופן משמעותי. תרופות ביולוגיות נוספות נמצאות כעת בשלבי מחקר .

כיום כבר קיימים בידנו אמצעים כדי להימנע מלהגיע למצב של סרטן צוואר הרחם ובשימוש מושכל נוכל אולי להכחיד את המחלה מהעולם. עבור נשים שכבר חלו, טיפולים שיכולים לרפא את המחלה או לחילופין להאריך את חיי המטופלות תוך שמירה על איכות חיים – אינם דברים שבעלמא, חלקם כבר נמצאים בהישג יד וחלקם בשלבים מחקריים מבטיחים.

ד"ר אורה רוזנגרטן היא מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת הרופא המטפל בהתייעצות עם המטופלת. המידע נכון לתאריך נובמבר 2016. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל.

מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.