איך הגוף שלכם יודע אם מצאתם את האחד?

בווידיאו: מה עושה זוגות מאושרים?

אתם בוודאי זוכרים את הרגע שבו פגשתם את בן הזוג שלכם. מה זה היה? הניצוץ בעיניים שלו, חוש ההומור, הטעם המוזיקלי שלו או נואשות? למרות מה שאתם בטח מספרים לעצמכם ולסובבים אתכם, זה כנראה לא היה זה. מה שגורם לנו להמשך זה לזו הוא מאוד פשוט ומאוד לא סקסי. קוראים לזה גנטיקה. וביותר קטן, קוד גנטי.

לכל אדם יש אנטיגנים עצמיים (המכונים באנגלית HLA) ברורים משלו, שעוזרים למערכת החיסונית להבדיל בין התאים של הגוף לבין וירוסים ובקטריות שמאיימות לתקוף אותו. למעשה, מדובר ברצפים גנטיים מסוימים והם קובעים למשל התאמת רקמות בין תורמים למקבלים בהשתלות איברים, מה שבין היתר קובע האם השתל יתקבל או ידחה. לרצפים האלה מסתבר יש גם תפקיד במשיכה של אנשים זה לזו.

עוד בנושא:
ידענו! זוגות שמשתכרים ביחד, נשארים ביחד
למה חלק מהזוגות עושים יותר סקס מאחרים?
המעבדה: 5 שיטות מדעיות לזוגיות מאושרת

המחקר של אוניברסיטת דרזדן בגרמניה שפורסם בכתב העת המדעי NATURE, בדק דפוסי משיכה של 254 זוגות הטרוסקסואלים מעל גיל 18 שחיו ביחד ונתבקשו לתת דגימות רוק ולמלא שאלונים אישיים. הממצאים הראו כי שני מבנים שונים מאוד של HLA נקשרו לרצון להתרבות ולמשיכה מינית. מה שלמעשה אומר שהפכים דווקא כן נמשכים.

וזו יכולה להיות גם הסיבה למה הריח של בן הזוג שלכם כל כך טוב בעיניכם. החוקרים מצאו כי בני הזוג גם נטו לחבב יותר את הריח של בן הזוג שלהם אם ה-HLA שלהם היה שונה, זאת למרות שעורכי המחקר הדגישו כי יכול להיות שהנטייה גם קשורה לעובדה שהם פשוט נמצאים בזוגיות. בנוסף, ככל שהשוני היה גדול יותר, כך הנשים רצו יותר לעשות ילדים עם בני הזוג שלהן.

המחקר מציין כי בבעלי חיים כמו דגים, ציפורים ויונקים אחרים נמצא כי קיימת משיכה כאשר קיים שוני גנטי כפי שמתמבטא בין השאר באנטיגנים העצמיים וזאת כדי להגביר את השונות ואת החוסן של הצאצים. כעת מסתבר שגם בני האדם אינם שונים מבחינה זו.