הקיץ מאחורינו, החגים תיכף כאן ויחד עם הסתיו הממשמש ובא עלינו לטובה, ציון דרך נוסף לפנינו: עונת השפעת בפתח, וקופות החולים ושירותי הבריאות מציעים החל מהחודש חיסונים כנגד המחלה המידבקת שיכולה לגרום לאי נוחות זמנית, ובמקרים מסוימים, אף למקרי מוות בעקבות סיבוכים.
הרבה נכתב על מחלת השפעת, אך עדיין ישנן מספר אי-הבנות ומיתוסים לגבי המחלה הנפוצה והשפעתה עלינו, ודרכי התמודדותנו איתה. שפעת היא מחלה נגיפית מידבקת הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת נגיפי האינפלואנזה (influenza). הנגיף עובר בין בני אדם דרך שיעול, עיטוש או רוק, ותוקף את דרכי הנשימה. הסימפטומים המוכרים הם חום גבוה, כאבי ראש וגרון, נזלת, שיעול, כאבי שרירים, חולשה ועייפות.
באופן בלתי רשמי, עונת השפעת בחלקו הצפוני של כדור הארץ מתחילה באוקטובר (כאשר החיסונים ניתנים כבר מספטמבר), ומסתיימת במאי. מספר החולים במחלה מגיע לשיאו בין החודשים דצמבר ופברואר.
האוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה יחסית ללקות בסיבוכים של מחלת השפעת כגון דלקת ריאות, מצב המצריך אשפוז בבית חולים, מונה ילדים קטנים, נשים בהיריון, קשישים ואנשים עם בעיות במערכת החיסונית.
לפני נתוני משרד הבריאות, כל שנה חולים בשפעת בין 20 ל-30 אחוז מהילדים ובין חמישה עד עשרה אחוזים מהמבוגרים, ובין 500 ל- 1000 אנשים מתים מסיבוכים של שפעת, רובם מבוגרים. בארצות הברית, לפי הערכות רשמיות, כ-30 אלף אנשים מתים מסיבוכים הקשורים לשפעת מדי שנה וכ-200 אלף אנשים נזקקים לאשפוז.
לא כל מי שנדבק בנגיף השפעת יפתח את הסימפטומים. כשליש מהאנשים הנושאים את הנגיף לא יפתחו סימפטומים וירגישו כרגיל, אך הם עדיין יכולים להפיץ את הנגיף לאחרים ללא ידיעתם (אף שאנשים המפתחים סימפטומים יהיו מידבקים יותר מאלה שלא).
אז איך אפשר להתמודד עם שפעת?
ניתן להתחסן ולהגדיל את הסיכויים למניעת המחלה, אך אם כבר חליתם בה ניתן רק להקל על הסימפטומים. אנטיביוטיקה מיועדת לזיהומים שמקורם בחיידקים, בעוד כאן מדובר בנגיף, אך ישנם ממצאים כי אנטיביוטיקה עשויה במקרים מסויימים להקל גם על תסמיני השפעת.
החיסונים נגד שפעת עונתית ניתנים מדי שנה. הם מכילים תרכיב של נגיף מומת או מוחלש הפועל כנגד שלושה זנים של הנגיף. ארגון הבריאות העולמי מעריך מדי שנה לפי הנתונים שברשותו אילו נגיפים יגרמו לתחלואה השנה ולקראת ספטמבר החיסונים מיוצרים לפי המלצותיהם. החיסון אפקטיבי יותר ככל שהוא מותאם לזן מסוים של הנגיף.
מידת היעילות של החיסון עשויה להשתנות בין אנשים שונים. לפי ארגון הבריאות העולמי, יעילות החיסון נגד שפעת בקרב מבוגרים בריאים עד גיל 65 נעה בין 70 ל-90 אחוזים, ואילו אצל בני 65 ומעלה היעילות נמוכה יותר, והחיסון מונע את המחלה בקרב 50 עד 60 אחוז מהמקרים.
במקרים נדירים, יהיו תופעות לוואי קלות לחיסון כמו חום, כאב ואודם במקום ההזרקה, אך המיתוס כי האנשים המקבלים חיסון יכולים לחלות בשפעת אינו נכון. הנגיף המומת או המוחלש שבחיסון מהווה "כלי לימודי" למערכת החיסונית ללמוד את הנגיף ולהתגונן מפניו, אך לא ניתן לפתח סימפטומים של שפעת בעקבותיו.
מומלץ לחסן ילדים מגיל 6 חודשים
"הבעייתיות במחלה קשורה בעיקר בסיבוכיה: דלקת ריאות וסיבוכים במערכת העצבים. בקרב קבוצות הסיכון, הנטייה לפתח סיבוכים ולהתאשפז גבוהה יותר וקיימת שכיחות מוגברת לתמותה עקב סיבוכי המחלה", אומרת כלנית קיי, ראש אגף סיעוד בחטיבת הקהילה בקופת חולים כללית.
"גם השנה ירוכזו המאמצים בחיסון אוכלוסיות היעד הנמצאות בסיכון גבוה לחלות ולפתח סיבוכים של המחלה: ילדים מגיל חצי שנה, בני 65 ומעלה, חולים כרוניים, שוהים במוסדות ומרותקים לביתם, נשים הרות, נשים המתכננות היריון ולאחר לידה ומטופלים בסיכון גבוה לאשפוז עקב דלקת ריאות", הוסיפה קיי, והדגישה כי מומלץ לילדים מגיל 6 חודשים עד גיל 12 להתחסן בשל היותם "הנפגעים העיקריים מתחלואת השפעת".
נשים סובלות פחות?
מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת PLOS Pathogens, מציע קצת חדשות מעודדות לנשים, וטוען כי ההורמון הנשי פרוגסטרון נלחם ואף מרסן את נזקי מחלת השפעת, ומסייע לגוף להתאושש מהר יותר מהמחלה.
חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד לקחו שתי קבוצות של עכברות, שלשתיהן הזריקו נגיף מסוג Influenza A. לקבוצה אחת הזריקו פרוגסטרון, סטרואיד טבעי בגוף האישה המעורב בתהליכים שונים כמו מחזור, היריון והתפתחות העובר, ולקבוצה השנייה לא הוזרק ההורמון. עכברות משתי הקבוצות חלו בשפעת, אך ההתמודדות עם המחלה והשלכותיה נראתה טובה יותר בקרב קבוצת העכברות שקיבלו את ההורמון.
החוקרים גילו, בין היתר, כי מידת הזיהום הריאתי הייתה משמעותית הרבה יותר בקרב העכברות שלא קיבלו פרוגסטרון וכי אצל העכברות עם הפרוגסטרון הריאות תפקדו טוב יותר, ואף הנזק לריאות תוקן במידה מהירה יותר.
סברה קליין, מומחית למיקרוביולוגיה מולולרית ואימונולוגיה, הנמנית על החוקרים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס שביצעו את המחקר, אמרה בראיון לאתר Medical News Today שהתוצאות שקיבלו הפוכות לחלוטין ממה ששיערו. "בהתחלה חשבנו שפרוגרסטרון גורם לשפעת להיות גרועה יותר בקרב נשים בגלל שהיריון הוא גורם סיכון מוכר (לחלות בשפעת)", סיפרה קליין, "במקום זאת, נוכחנו לראות כי הפרוגסטרון הגן באופן משמעותי על עכברות כנגד התפתחות מחלות על ידי מיתון הדלקת ושיפור התפקוד הריאתי", הוסיפה.