אין דבר יותר מבאס בנסיעה מהבחילה הזאת שאנחנו חוטפים לפעמים במכונית, אבל יכול להיות שלתופעה המעיקה הזאת דווקא יש יתרון אחד, והוא שהיא מעידה על כך שהמוח שלנו עובד כפי שהוא אמור לעבוד. מחקר שהתפרסם לאחרונה גילה שבחילה בנסיעות היא תגובה שקורית משום שהמוח שלכם חושד שהוא נתון להרעלה פתאומית.
לא, מי שיושב לידכם (ככל הנראה) לא הרעיל לכם את הקפה. ההסבר המדעי הוא שבזמן נסיעה המוח מקבל מסרים סותרים אודות הסביבה המיידית שבה אתם נמצאים, מצב שמזכיר את מה שהמוח חווה בעת הרעלה. וכידוע לכל, הדרך המהירה והטובה ביותר להוציא רעלים מהגוף היא על ידי הקאה.
אבל למה בעצם המוח שלנו מתבלבל ככה? מומחים סבורים שבחילה בנסיעות (וכל סוג אחר של בחילה שנגרם עקב תנועה, כמו מחלת ים למשל) נגרמת משום שבמונחים היסטוריים, בני אדם החלו רק לא מזמן לנוע בכלי תחבורה כמו מכוניות, אוטובוסים, סירות וכדומה, והמוח האנושי טרם הסתגל לכך באופן מלא. וכך נוצר מצב שבו למרות שאנחנו יושבים בכלי תחבורה שנע במרחב, רוב החושים שלנו מאותתים למוח שגופנו נמצא במצב נייח. ומן הסתם, מבחינה טכנית, הגוף שלכם באמת נייח, במיוחד אם אתם יושבים במכונית ואתם לא אלה שנוהגים בה.
עוד בנושא:
חוטפים בחילה בנסיעות? זו לא אשמת הנהג, זו הגנטיקה
7 מאכלים שירגיעו לכם את הבטן
מאידך, המוח שלכם גם מודע בו זמנית לכך שאתם נעים קדימה במהירות מסויימת. זאת, הודות לחיישני שיווי המשקל צינורות קטנטנים שמלאים בנוזל - שנמצאים באוזן הפנימית. הנוזל שבתוכם נע מצד לצד, דבר שמאותת למוח שאתם נמצאים בתזוזה, אבל בפועל אתם יושבים במקום. וזה פשוט יוצר בלבול מוח אחד גדול.
מי שצריך לעשות סדר בכל התשדורת המבולבלת הזאת שהמוח מקבל ולהבין מה באמת קורה, זה התלמוס, חלק במוח שאחראי על עיבוד אותות מוטוריים וחושיים. לפעמים התלמוס מגיע למסקנה השגויה שהסיבה לבלבול היא הרעלה, וזה בגדול הרגע שבו אתם מוצאים את עצמכם מחפשים מקום לעצור בשוליים כדי להקיא את נשמתכם.
להקיא ליתר ביטחון
"כשהמוח מתבלבל בצורה כזאת, הוא כאילו אומר: 'אוי, אני לא יודע מה לעשות... בוא נקיא ליתר ביטחון'", מסביר דין בורנט, חוקר מוח מאוניברסיטת קארדיף בבריטניה. "אנחנו חווים בחילה, פשוט בגלל שהמוח כל הזמן חושד שאנחנו מורעלים".
להביט בחלון ולעקוב אחר הנסיעה יכול מאוד לעזור, משום שזה מאשר למוח שאתם אכן בתזוזה והכל בסדר. ניסיון לקרוא ספר או מפה בזמן הנסיעה, לעומת זאת, יחמיר מאוד את התופעה, משום שזה יחזק את התחושה של המוח שאתם נייחים, ולא נעים במהירות במרחב.
גם לנהוג עוזר. כשאתם נוהגים המוח מקבל הרבה יותר עדויות ויזואליות לכך שאתם בתנועה והבונוס הכי משמעותי הוא זה שאתם גם שולטים בתנועה וזה עוד דבר שמאותת למוח שרוב הסיכויים שאתם לא מורעלים.
מה שהחוקרים עדיין לא הצליחו להבין זה מדוע התופעה הזאת תוקפת אנשים מסויימים ומדלגת על אחרים ולמה יש אנשים שסובלים ממנה בנקודת זמן מסויימת ולאחר כמה שנים זה "עובר" להם. ייתכן שזה פשוט עניין של מזל אבולוציוני.
בתוך כך, החוקרים ממשיכים לחפש אחר תרופה לתופעה שגרמה לכל כך הרבה נסיעות משפחתיות להתחיל ברגל שמאל. מה שהם הצליחו לבסס עד כה זה שהאזנה למוזיקה אהובה בזמן הנסיעה יכולה לעזור לבחילות, כמו גם אכילת ארוחה קלה ועשירה בחלבונים מעט לפני הנסיעה (מסתבר שזה עוזר להרגיע את הבטן).
אז בפעם הבאה שתיאלצו לבקש מהנהג לעצור בצד הדרך כדי להקיא, לפחות יהיה לכם הסבר מעניין לספק כשתחזרו למכונית.