פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי מאיתנו לא השתמשה בילדיה כמגן אנושי מפני התקפת טילים?

      כולנו מצלקות את הילדים שלנו, בין אם אנחנו עושות כמיטב יכולתנו כדי לגדל אותם ובין אם אנחנו מעגלות פינות פה ושם, וכולנו חוות רגשות אשמה על זה. צבא האמת של האמהות מתייצב עם המסר החשוב: מרגישה אשמה? בצדק!

      מי מאיתנו לא השתמשה בילדיה כמגן אנושי מפני התקפת טילים?

      אומרים שעם הולדתו של התינוק נולדים גם רגשות האשם האימהיים. ובכן, עם הולדתו של התינוק נולדים גם עוד הרבה משפטים מפגרים כאלה ואנשים ששמחים לדקלם לכם אותם. אבל עזבו את זה כרגע. התכנסנו כאן היום כדי לדון במועקה המצפונית שמלווה אותנו בכל מה שקשור לגידול הילדים שלנו.

      כמעט כל מה שאנחנו עושים או לא עושים למענם ובשבילם, או בגללם (או כי חייבים, כי מישהו בדיוק מסתכל ולא נעים...), מלווה גם ברגשות אשם. בגדול, אנחנו מתכוונים לעשות עבורם את הטוב ביותר. אבל בפועל, יוצא לנו לפעמים בינוני ולעתים רחוקות אפילו ממש ממש גרוע.

      העניין הוא, שזה נכון. כהורים, יש לנו אחריות מנהלית על כל מה שקורה לילדים שלנו. הלכת לעשות פיפי והתינוק התגלגל ונפל מהספה? אשמה. יצאת לעבוד והותרת את הילד בידיים זרות? אשמה. נשארת בבית ולא סיפקת לו מודל של אם המגשימה את עצמה? אשמה. הורשת לילדיך קרסוליים עבים? אשמה. השתמשת בילד כמגן אנושי בזמן התקפת טילים? אה, עוד לא? טפחי לעצמך על השכם המטאפורית ותחגגי את העובדה שיש לך על מי לתפוס תחת.

      לצפייה בכל הפרקים של עטופות ברחמים