הילרי רודהם קלינטון עשתה הסטוריה בסוף השבוע האחרון כשהפכה לאישה הראשונה שזכתה במינוי המועמדות של אחת משתי המפלגות הגדולות לנשיאות ארה"ב. זו עוד חוליה בשרשרת ארוכה של הישגים פורצי דרך בביוגרפיה של האישה המבריקה, העוצמתית והמחושבת הזו.
כוחנית, חזקה, מתוחכמת ומניפולטיבית, יהיו אפילו שיאמרו רובוטית ולא אנושית. שום דבר לא יעמוד בדרכה להשגת המטרה. שנים הבדיחה בוושינגטון הייתה שהיא הייתה זו שבחרה במסלול הקריירה של ביל ממושלות ארקנסו לבית הלבן, ובלעדיה הוא לא היה יכול להגיע לשם. זה היה הדיל ביניהם. נישואין של כוח ושררה ובטח לא של רומנטיקה. מודל לכל ה-Power Couple בעולם. יחד הם מהווים השראה לדמויות רבות, גם במציאות וגם בסדרת הטלוויזיה האישה הטובה, רק שהילרי היא לא מהסוג המקריב. היא הגתה תוכנית סדורה להביא את ביל אל הבית הלבן ועכשיו תורה. והיא לא תוותר עד שתגיע לשם.
אז מה הבעיה? מדוע הילרי אינה אהובה כמו מישל אובמה או כמו בעלה ביל? מדוע אינה אהובה במיוחד על ידי נשים אף שהיא זו שפרצה את תיקרת הזכוכית עבורן?
כששהיתי בתקופה האחרונה בניו יורק לצורך עבודתי, נדהמתי מגילוי השנאה כלפי הילרי. שנאה תהומית. אצל היריב, בוועידה הרפובליקנית (שם הילרי התחילה את הקריירה , לפני שערקה לדמוקרטים) הקריאות הבלתי פוסקות של הקהל המשולב היו: lock her up, דהיינו לכלוא אותה (על עבירות ביטחון פנים). שוב ושוב חזרו שם, שמה שמותר לגברת קלינטון אסור על כל אדם אחר ובכלל שהקלינטונים חושבים שהם מורמים מעם והכל מותר להם. הרי בעלה שרד הדחה למרות ששיקר לאומה האמריקאית כשאמר I didn't have sex with that lady.
הילרי קלינטון VS. מישל אובמה
בנקודה זו ככל הנראה התעצמה העוינות והבוז שנשים רבות חשות אל הילרי קלינטון. לדידן, היא מודל גברי משובח שרק מתעטף בגוף אישה. הכל כשיר להשגת מטרותיה. אין רוך וכריזמה נשית ולמעשה אין יתרון בנשיות כי היא פשוט אינה קיימת.
השוואה בין נאום חייה של מישל אובמה בפתיחת המפלגה הדמוקרטית לבין נאומה של הילרי בסיומה, עת קיבלה את המינוי, מראה יותר מכל את ההבדלים. הראשונה משתמשת בכוח הנשי ביודעה שאינו חיסרון, אלא יתרון עצום. נשית ויפיפיה, כריזמתית וסוחפת כפי שהילרי לעולם לא תוכל להיות. רעננה, רהוטה ומשכילה (בוגרת הרווארד בהצטיינות), מצליחה לנגוע בלב מיליונים, לרגש ולרתק. משפטיה על בנותיה המשחקות במדשאות הבית הלבן עם כלבן, בית שנבנה על ידי עבדים שחורים, גורמות לאמריקה להחסיר פעימה. רבים בארה"ב אמרו שכזו נשיאה אישה מגיעה להם. לא אישה מתחזה. רוצים את המקור ולא את החיקוי.
יועציה של הילרי מנסים לשוות לה כרגע אנושיות אבל גם נשיות, רגש וחמלה. מעלים את בתה היחידה צ'לסי שתציג את המועמדת, כדי שתספר עליה כאם וכסבתא וזה עדין נשמע לא מהימן ולא עובד. הרי גם כשבעלה נתפס מקרנן אותה מול אמריקה בבית הלבן, נראה היה כי טרקה דלתות תוך העפת חפצים והתקשתה לסלוח לו, לא על בגידתו (לאשת הפלדה זה פחות מזיז), אלא שבמעשיו עלול היה לסלקם מהבית הלבן ולסכל שאיפותיה העתידיות לנשיאות.
איפה היא הייתה אז שאלו הנשים באמריקה? מדוע שתקה? מדוע נתנה לו גיבוי מלא כאישה כנועה פתאום, בעוד היא לא כזו. זו הדוגמה שהיא נותנת לנשים, לקבל בשתיקה והכנעה את בגידות הבעל בפומבי? ממתי הפכה לאישה הקטנה? מכונה רובוטית משומנת שכמותה, שחסרה את התכונות המולדות (הדבר הקטן שעושה את ההבדל) שיש לביל, בעלה בשפע רב - אנושיות, קשר בין אישי, כריזמה המעוררת את בלוטת הרגש. אמריקה סלחה לו, אך רבות מהנשים האמריקאיות לא סלחו לה.
הברית הפוליטית הזוגית החזקה בעולם
כשבוחנים את הביוגרפיה של הילרי, נראה שהכל היה ידוע מראש. מסלול מחושב לצבירת כוח והשפעה. בבית הספר התיכון הייתה תלמידה מצטיינת, נשיאת המחזור, חברה במועצת התלמידים ופעילה בתנועת הצופים. ספורטאית ששילבה טניס, בלט, שחיה וכדורעף. הוריה השמרניים רצו שתהיה לה קריירה מקצועית עצמאית ושיכולותיה והזדמנויותיה של בתם לא צריכות להיות מוגבלות על ידי המגדר הנשי.
כבר בשנתה הראשונה ללימודים במכללת וולסלי כיהנה כנשיאת התא הרפובלקני בקמפוס. במכתב שכתבה בתקופה ההיא היא תיארה את עצמה בתור "שמרנית במוח וליברלית בלב". בהמשך הפכה לתומכת בתנועה המתנגדת למלחמת וייטנאם ובמועמדות סנטור הדמוקרטי לנשיאות. היא נבחרה לנשיאת מועצת התלמידים של וולסלי והייתה נשיאה מאוד דומיננטית, וב-1968 עזבה סופית את המפלגה הרפובליקנית (לטענתה בשל מסרים גזעניים חבויים). היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדע המדינה והפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה של מכללת וולסלי שנשאה את הנאום בטקס הגמר. אז כבר ידעה, פוליטיקה זה המגרש שלה.
במהלך לימודי המשפטים באונברסיטת ייל, הכירה את ביל וכך נולדה הברית הפוליטית הזוגית החזקה בעולם: אתה תחילה ואחר כך אני. הבית הלבן לא כאופציה אלא כמטרה סדורה וברורה. אין דרך אחרת להילרי ולאיש שבחרה בו להיות יותר שותף לדרך מאשר לבעל. המסר לבוחר - בחרתם אחד, קיבלתם שניים. עוד כששימש ביל כמושל ארקנסו, הילרי עמדה בראש הוועדה לחינוך, והתמקדה בשיפור רמת המורים. היא יסדה ארגון לתמיכה משפטית במשפחות ובילדים, והייתה חברת הנהלה בצוות המשפטי של בית החולים לילדים. היא הוכרזה כ"אשת השנה בארקנסו" ו"אם השנה בארקנסו". הייתה לאישה הראשונה שכיהנה במועצת המנהלים של "וול מארט", ענקית הקמעונות. ידעה שצבירת כסף לביתה מגיעה עם צבירת כוח פוליטי.
אז גם שינתה פריזורה. לא בשבילה, אלא בשביל קהל הבוחרים. מאישה כוחנית שבזה למראה החיצוני, מאוד לא מטופחת ולא משקיעה במראה, היא הבינה שנשיות זה כוח שתעזור לה לשרת מטרותיה. השיער נצבע בלונדיני, תוך הקפדה על פן קבוע ותמידי, איפור עדין נכנס ללקסיקון, את המשקפיים החליפו עדשות מגע. ניסיון לרכך ולשוות אנושיות לאשת הפלדה .
איזה גבר לא רוצה להיות הילרי קלינטון?
קלינטון הייתה רעיית הנשיא הראשונה העוצמתית ביותר שידעה ארה"ב. הראשונה המחזיקה בתואר שני ובקריירה מקצועית עצמאית טרם כניסתה לבית הלבן. הראשונה להחזיק משרד באגף המערבי של הבית הלבן. כגברת ראשונה, היא שברה את המסורת שהייתה נהוגה עד אז ומילאה תפקיד קריטי ומרכזי בממשל בעלה, למרות שלא היא נבחרה. הייתה שותפה למינויים בכירים והובילה מאמצים פוליטיים וציבוריים הכוללים קידום חקיקה. עדיין, מעולם לא זכתה לאהבה כבעלה הטפלון.
קלינטון המשיכה ביצירת תקדימים לנשים בכך שהייתה הגברת הראשונה שנבחרה לסנט פעמיים ובהמשך שימשה כמזכירת המדינה. תקדימים לנשים? הבעיה שחלק ארי מהנשים לא רואות בה כמודל המייצג אותן. מקסימום כגרסה משופרת של גבר בחליפת מכנסיים. היתרון בניהול הנשי, התיחכום הנשי, יחסי האנוש הנשיים, הכריזמה הנשית דומה שאינם כרטיס הביקור שלה. היא מצטיירת כטורפת כוחנית ותועלתית לעצמה . הרוויחה מליוני דולרים מהרצאות ומיליונים רבים מהוצאת ספריה (רכוש הקלינטונים נעמד כיום במאות מליוני דולרים) .
היא תעשה הסטוריה אבל תמיד תישאר מודל לגברים רבים ולא מודל לנשים. איזה גבר לא רוצה להיות כמו הילרי קלינטון?