לפני כמעט 6 שנים נולדתי מחדש כאמא, וחיי התהפכו ב-180 מעלות. אפילו פעולות פשוטות כמו להתקלח או לגשת לשירותים הפכו לפריבילגיה. ההבנה שאני כבר לא אני נפלה ביום שנכנסתי להתקלח והגדולה שלי, רומי, התחילה לצרוח את נשמתה. מה עושים עכשיו - לצאת עם הסבון על הראש? לתת לה לבכות? יצאתי רטובה, עצובה ועם התובנה המשמעותית שאם אני רוצה להישאר שפויה אני חייבת קצת זמן לעצמי. אני, כמעט כל אמא אחרת שאני מכירה וכנראה שגם את. הנה כמה מהסימנים המובהקים לצורך בזמן ובאוויר:
1. הילדים שלך, בעלך ואנשים אחרים מדברים סביבך ואת שומעת זמזום מציק.
2. הקפה של הבוקר הופך להיות חזק יותר, והוא לא הראשון.
3. את שוכבת במיטה לפני השינה ולא מצליחה להירדם כי את שומעת את ערימת הכביסה קוראת לך מהסלון.
4. רשימת ה-TO DO LIST שלך היא כבר מזמן שני דפים ויותר.
5. ביקור בסופר נראה כמו טיול רווקות.
6. זמן הבהייה במסך מתארך מעבר למצופה.
7. כשבעלך נכנס הביתה וכל מה שבא לך זה לברוח.
8. כשאת מצפה ליום שישי בכיליון עיניים ועכשיו רק יום ראשון בבוקר.
9. כשאת מדמיינת את המיטה לצרכי שינה בשעות לא קונבנציונאליות.
10. כשכל שיחה מתחילה ב: "הלוואי ו"...
אם את מזהה את עצמך ב-4 או יותר מהנקודות כאן למעלה, זה אומר שאת אמא על כל המשתמע מכך. בין היתר ככל הנראה את גם עמוסה, עייפה ובראש שלך מסתובבים יותר מדי דברים שמפריעים לך להיות במיטבך.
קחי לעצמך קצת זמן, גם בשביל הילדים
כשאת חיה בתוך עומס לאורך זמן את לא במיטבך. כשאת לא במיטבך, כל בני הבית מרגישים בזה וגם הם לא במיטבם. הם חווים אותך עייפה, כעוסה, חסרת שמחת חיים, את כבר פחות מחבקת ויותר נוזפת, את מחכה לשעה בה כולם יישנו במקום ליהנות איתם כשהם ערים. ואת מפספסת. את מפספסת את החיים שעוברים לידך.
איך עושים את זה? הדרך להתחיל היא להבין שגם לך מותר. גם לך מותר לפנות זמן לטובת עצמך, גם אם זה אומר שהילדים יהיו עם מישהו אחר. נכון, לפעמים זה קצת מבהיל לשחרר ויכול להיות שלא הכל יקרה בדרך שלך. יכול להיות שישכחו להביא את הבקבוק מהגן, שיתנו להם לאכול יותר מדי ממתקים או שישכחו לצחצח להם שיניים לפני השינה אבל הם יחיו, ואפילו יחיו טוב. הם ישמחו, יצחקו וילמדו שהם יכולים לסמוך גם על אנשים אחרים שיטפלו בהם. וזה נכון לכולם.
לצאת בלי תיק עם מגבונים? זה אפשרי
בזמן שאת מפנה לעצמך תדאגי למלא את מקורות האנרגיה שלך, כך שיהיה לך מה לתת לכל בני המשפחה כשתחזרי. בזמן הזה תצאי בלי עגלה, בלי תיק ענק עם מגבונים ובלי חטיפים וסנדוויצ'ים. בזמן הזה תהיי רגועה כיוון שלא תדאגי שאת צריכה לחגור את כולם, ולא תהיי דרוכה לאזעקת פיפי מכיוון הספסל האחורי.
צאי לסיבוב בקניון ותקני לך משהו שישמח אותך, שבי עם חברה לקפה, אמבטיה חמה וטובה, חדר כושר, ספר טוב על חוף הים, ריצה, לק, מספרה, או כל דבר אחר שיעשה לך כיף וטוב וימלא אותך באנרגיה. הזמן הזה הוא נטו שלך ולכן תעשי בו רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב.
לירון גור שטייגמן היא אמא לשניים, מאמנת לנשים ואמהות ומקימת קבוצת #זמן אמא בפייסבוק