ים, שמש וזיעה: מה צריכים לדעת לפני שיוצאים לרוץ בחוף

אצל רובנו, חוף הים נתפש כמקום לבילוי ורביצה ולא כמסלול ריצה. הריצה בחדר הכושר או על הכביש הפתוח היא נוחה ופחות מאמצת, אבל כל תכנית אימונים לא תהיה שלמה ללא מה שמוגדר "אימון איכות" – כלומר, ריצה שמטרתה לשפר מהירות או סיבולת. זו יכולה להיות ריצת טמפו, אינטרוול או אימון עליות שורף שרירים, אבל כל רץ יודע: 1-2 פעמים בשבוע צריך לעבוד קשה כדי להגיע לתוצאות.

ריצה בחוף הים נופלת בדיוק להגדרה של אימון איכות. לפי מחקרים שנערכו בנושא, ריצה על חול דורשת אנרגיה גבוהה מריצה על משטחים קשים, בין השאר בשל השינויים בתנועה המכאנית של הגוף ושימוש בקבוצות שרירים וגידים שונות מאלה הפועלות בריצה בפארק או בכביש. למעשה, מדובר בריצת התנגדות הזהה לריצה בעליות נטולת כוח כבידה.

ככל שמדובר באימון מהנה ומתגמל בסביבה מעניינת ושלווה, יש צורך להיזהר כדי למנוע פציעות וחבלות, ובעיקר כדי לנצל את האימון באופן מיטבי.

הקושי האמיתי של ריצה על חול בחוף הים מורגש היטב בשרירים אבל לא רק. מדובר בריצה מול כל איתני הטבע – חום, לחות, רוח, כאשר הסכנה הגדולה ביותר מקרינה מלמעלה ויכולה להסתיים בכוויות ואפילו למחלת הסרטן. חשיפה מוגזמת לשמש מסוכנת לכל בני האדם, אבל לשוהים בחוף היא עלולה לעלות ביוקר בשל השתקפות קרני השמש על המים והיעדרות של פיסות צל.

לפיכך, רצים בחוף מחויבים להגנה מלאה מהשמש ומריצה בשעות החום הכבד. קרם הגנה, ביגוד מגן, כובע ומשקפי שמש – הם פרטי חובה כדי שניתן יהיה להמשיך לרוץ גם בפעם הבאה.

אין הרבה תחושות נעימות ומשחררות מריצה על חול הים בתולי ורך, אבל מי שיוצא לאימון איכות בים מוטב לו להישאר רכוס בנעליו מהסיבה הפשוטה: נעליים מגינות על הרגליים מפני פסולת החול שעלולה לגרום לנזקים קשים – שברי זכוכית, צדפים ואבנים חדות וכו' – ושומרות על עור הרגליים מפני שלפוחיות שנגרמות מהחיכוך בחול הרטוב. בנוסף, מי שאינו מורגל בריצה יחפה עלול לסבול ממאמץ יתר בשרירים שכן מדובר בריצה על בהונות הרגליים.

ריצה בחול דומה לשיוף העור בנייר זכוכית. זה אומר שאם מדובר באימון ארוך מומלץ מאוד למנוע כל מגע של החול עם עור הרגליים הרגיש וכניסה אפשרית שלו לבהונות. גרבי קיץ רגילים הם לרוב קצרים ולא ימנעו כניסה של חול אבל גרביים גבוהים שייעודיים לריצות שטח ומדבר, בהחלט יעשו את העבודה וימנעו חדירה של חול מאזור הקרסול.

זה אולי נראה מובן מאליו, אבל מי שטרם ביצע אימון איכות בים עלול לשבש לעצמו את האימון. ריצה על חול עמוק ורך שונה בתכלית מריצה על חול רטוב וקשה הסמוך לקו המים וההשפעה של כל אחד מהם על הגוף ועל סגנון הריצה היא מהותית וכוללת הפעלתן של קבוצות שרירים שונות. חשוב לזכור זאת כדי להתאים את סוג האימון ואת משכו וכמובן, את מדד הקושי.

אין רץ שלא זכה להכיר את טעמו של המלח הניגר מזיעתו. זה חלק גדול מההנאה שבריצה, אבל כאן מדובר במלח אחר, מהסוג הצורב. כן, אותה תחושה מעקצצת שכולנו מכירים אחרי שיצאנו מרחיצה בים היישר לשמש הקופחת. המלח הזה, מסתבר, נמצא גם באוויר הסמוך לים ולאורך זמן הוא נדבק לעור וגורם לצריבתו. לפיכך, מומלץ לעצור מדי פעם מול ברז מים מתוקים ולשטוף אותו מהעור.