פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיימינג לשומן: למה המשקל של קרין גורן מטריד אותנו?

      הטוקבקים המרושעים שנורו השבוע לעבר קרין גורן, שהעיזה להפציע על המסך במידותיה הנדיבות, ועוד בפריים טיים, מוכיחות שוב עד כמה שומן מחריד ומקומם אותנו. ד"ר אילן רבינוביץ' על הפחד הקמאי שלנו מהשמנה

      שיימינג לשומן: למה המשקל של קרין גורן מטריד אותנו?
      עריכה: ניר חן

      קרין גורן הייתה אמורה להיות מרוצה השבוע. אפילו מרוצה מאוד. היא ריתקה למסך 900,000 צופים בתכנית האפייה החדשה "בייק אוף". עוד שיא בקריירה. אולי ה-שיא. ועדיין, למרות החזות העמידה, החיוך התמידי והצחוק המתגלגל, אני בטוח שהתגובות והשיימינג על משקל גופה שמילאו את הרשת השבוע, הצליחו לסדוק את ליבה ולפגוע בה בנקודות הכי רגישות וכואבות.

      אני לא מנסה להיות יפה נפש ומקובלת עלי האמירה שמי שלא רוצה להכוות, שלא יכנס למטבח. יש מחיר לחשיפה ופירסום. אתה הופך לרכוש הציבור וכל אחד מרגיש זכות לחוות דעתו עליך - בעיקר להתנשא ולפגוע. הטוקבקים מאפשרים לעשות זאת בעילום שם. פגיעה באדם מצליח נותנת לאנשים מסוימים תחושת סיפוק כי היא מלווה בתחושת עליונות הנובעת מהקנאה הרעה (ENVY). קרין גורן מצליחה להוציא מאיתנו אגרסיה. גם אישה, גם לא במודל היופי שאנחנו מכירים, גם מצליחה ועוד מתיימרת להיות מאושרת?

      על אף שהיא מצטיירת כאופטימית מושבעת, גם גורן היא אנושית וכשצובטים אותה היא נצבטת. איך היא אמורה להגיב לטור של תמיר יולביץ ב"גלובס", המוצג כאחד מבכירי ענף הדיגיטל בישראל, באומרו: "גורן הרוויחה את המתקפה עליה בצדק: קרין גורן לא סתם בחורה עם עודף משקל. היא החליטה לחגוג את עודף המשקל שלה באורגיה של סוכר ושומן היישר בלב הפריים-טיים שלנו", הוא כותב וממשיך: "מדובר בייצוג מוגזם של נהנתנות, קורבן קלאסי של תרבות השפע המוגזמת ועודף הצריכה שאנו חווים כיום". בהמשך הוא מעיד על עצמו שהיה ילד שמנמן וסבל מעודף משקל כל חייו ואף נוהג פוליטקלי קורקט בכותבו שעודף משקל אינו בושה ושאין זכות למישהו לעסוק במשקל הזולת. הלו, אז מה עשית אתה? מה גורם לך לקחת אותה כל כך אישית? במה היא מאיימת עליך? מאיזה מקום זה מגיע אצלך? הרי בסך הכל מדובר בתחרות אפיה טלוויזיות. איפה הפרופורציות?

      השד יוצא

      יולביץ אינו היחיד. הוא לפחות לא מסתתר מאחורי טוקבקים מרושעים בעילום שם כמו: "מרגיש לי שקרין גורן המנחה של הבייק אוף טפחה לעוגה של 3 קומות" (השגיאה במקור), "קרין גורן היא הוכחה חותכת שאפשר לאכול עוגות ולהשאר שמנה" ו"אוקי מי עטף את קרין גורן בבצק סוכר?". טוקבק מאפשר לאדם להוציא את הרוע מקירבו. לפגוע, להרע ולגמד מישהו אחר וכך הכותב מרגיש עליון. עדיין דומה שהמשקל של קרין גורן הפך השבוע לעיסוק לאומי. מדוע? איזה שדים דמוניים הוציאה קרין גורן מהארון שלנו?

      קרין גורן בתוכנית בייק אופ, אפריל 2016 (מערכת וואלה! NEWS , מ. פיני סילוק)
      גם אישה, גם לא במודל היופי שאנחנו מכירים, גם מצליחה ועוד מתיימרת להיות מאושרת? (צילום: מ. פיני סילוק, יח"צ)

      שמונים אחוזים מהאנשים שיושבים על הספה אצלי בקליניקה, כמהים לאהבה וזוגיות בת קיימא. חלקם כאלו שנמצאים כבר בזוגיות, אך שאינה מספקת אותם. כשאתה שואל אותם לגבי מפרט חיצוני נחשק, התשובה הרווחת :"לא כל כך משנה לי, אבל רק שלא יהיה/תהיה שמן/ה ...".

      החברה שלנו מתקשה לקבל שמנים. בראיונות עבודה ידם על התחתונה. בחברה, הם יהיו מושא לבדיחות תורניות. אל תאמינו למי שאומר שהוא שמן מאושר וחי בשלום והרמוניה בעורו. לנצח הוא יעדיף להיות רזה. חלק מהם הם בולדוזרים, שיכולים להפוך הר למישור ומישור להר. ביניהם פרפקציוניסטים, השואפים לשלמות ומושלמות בעשייה, "קונטרול פריק", שיתקשו להאציל סמכויות (כי איש לא יעשה טוב כמותם), יסבלו מדחיינות כי כל דבר הוא פרוייקט (ואו שעושים כמו שצריך או שלא עושים בכלל). ידעו יותר טוב מאולגה רז או מיכל צפיר את חישובי הקלוריות של הנכנס לפיהם. את מרבית הדיאטות ניסו על בשרם. טוטאלים: כשיחליטו "לתפוס עצמם", יקפידו על תפריט מאוזן, אך כל חריגה ממנו יכולה לטרוף את הקלפים ולגרום להם לפרוק עול. הם יכולים לא לאכול יום שלם כי הם מתרוצצים בעשייה, ובלילה הם מתגוררים במזווה. הם שולטים בכל - חוץ מאשר באוכל. הוא שולט בהם.

      משקפת את הפחדים שלנו

      עבור חלקם האכילה היא רגשית - האוכל מהווה עבורם מקור לפיצוי ונחמה. כל לחץ פותח וסוגר את המקרר. מאותו מקום שהם יכולים להצליח בגזרות אחרות בחייהם המקצועיים והאישיים, הם נכשלים בכל מה שקשור לאוכל. תגובות החברה: מה הבעיה, תסגור את הפה? חוטאות להבנת הבעיה. לו היו יכולים, היו עושים זאת מזמן.

      השמנה היא אחד הפחדים הקמאיים של אנשים בכלל, ונשים בפרט. קרין גורן משקפת את הפחדים שלנו. קשה לאנשים להבין איך אישה כה מצליחה בתחומה מתקשה לרדת במשקל. אם לה זה קורה, זה יכול לקרות לכל אחד. אנחנו כאילו מתביישים בשבילה, ומכאן הדרך לתקוף ולבייש אותה, קלה. האם נוכחותה על המסך תשנה סדרי בראשית ותגרום לנו להפסיק לפחד מהשמנה? בגללה אולי נקל ראש ונחסל שקית עוגיות מול המרקע? האם קרין גורן היא האשמה בקילוגרמים העודפים שלנו? מה השלב הבא יאמרו הטוקבקיסטים, עוד נשים שמנות בפריים טיים? (שימו לב לאפליה הסקסיסטית - גברים שמנים על המרקע פחות מטרידים אותנו). לדידם, עודף משקל מזוהה עם לוזריות. אז איך מנסים לצייר אותה כווינרית? היא זאת שתשפוט אנשים? הרי היא נכשלה בעצמה!

      שיימינג (ShutterStock)
      פגיעה באדם מצליח נותנת לאנשים מסוימים תחושת סיפוק (אילוסטרציה: shutterstock)

      קרין גורן הגיבה כמלכה אמיתית בפייסבוק האישי שלה: "הגעתי כנראה למדרגה הגבוהה ביותר שאליה דמות נשית בטלוויזיה יכולה להגיע — ההיקפים שלי הפכו נושא לדיון לאומי. יש לי חדשות: לא כולנו חייבות (וחייבים) להיות דוגמניות של ויקטוריה סיקרט", כתבה. "בתור מי שכמעט תמיד היתה שמנמנה ותמיד הרגישה בנוח בעור שלה, אני בטח לא מתכוונת להתנצל. ולא אני לא ארעיב את עצמי בשביל להתאים למודל המצומצם מאוד שהחברה דורשת".

      חולשה היא כוח

      קרין היא טאלנטית אמיתית. כוכבת כובשת. עדיין טריה ומעט חסרת ביטחון ולא מבינה שחולשות הן כוח. נוהגת כמנהג שמנמן מצוי ש"חי בשלום עם גופו". בעתיד, כשתתבסס בפסגה, אולי תרשה לעצמה לומר שנפגעה. שהייתה שמחה לרדת במשקל וששנים היא נאבקת עמו. שיבקרו אותה על תוכן ולא על הופעה. דווקא חזותה האותנטית רק מוסיפה לקסמה הרב.

      צר לי לאכזב את כל אלה שתקפו את מראך והשליכו עליך את חוסר ביטחונם שלהם, את ווינרית, שצריכה להפסיק לקרוא טוקבקים. זה רק הפרומו, ככל שתצליחי יותר, יכנסו בך יותר. זה המחיר, ונדמה שאת יותר ממוכנה ובשלה לשלמו.