פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אימפריות נופלות: מה גרם לרושפלד להתרסק תוך חצי שנה?

      יונתן רושפלד נחשב לאחד השפים המובילים בארץ, לכן קשה להסביר איך משף שחתום על חמש מסעדות הוא הפך השבוע לכזה שנותר ללא מסעדה לבשל בה. ד"ר אילן רבינוביץ' על האיש המוכשר, שלוקח את הביקורות קשה. קשה מדי

      אימפריות נופלות: מה גרם לרושפלד להתרסק תוך חצי שנה?
      עריכה: ניר חן

      פחות מחצי שנה לאחר שנפתחה מסעדת "ארוחת ערב בקבלייר" של השף יונתן רושפלד, הודיעו השבוע הוא ושותפו על סגירתה, כשהתירוץ העיקרי הוא עייפות אישית והמצב הביטחוני שמקשה על עסקים בירושלים בתקופה האחרונה לשרוד.

      בפתיחתה של המסעדה הירושלמית הצהיר רושפלד כי "מה שאנחנו עושים עם קבלייר דומה למה ששפים כמו אלאן דוכאס, ג'ואל רובושון וגורדון רמזי עושים היום בכל אירופה. מחפשים מקומות עם היסטוריה מאחוריהם ופותחים בהם מסעדות". לא בכדי קשר רושפלד את עצמו לבכירי המטבח העולמי, בפוטנציאל הוא לא נופל מהם. אז מה בכל זאת השתבש בדרך שלו? עודף רגישות ופגיעות יתרה? קושי ביחסי אנוש? חוסר יכולת להאציל סמכויות? סדרי עדיפויות קלוקלים? את התשובות יודע רק רושפלד ואנו נותרנו עם ספקולציות, לאור העובדות שדלפו וידועות לנו.

      נותר ללא מטבח לבשל בו

      "ארוחת ערב בקבלייר" היא המיזם השני של השף רושפלד שנסגר, מאז יצא מוקדם יותר השנה לדרך עצמאית ונפרד מקבוצת המסעדנות "עדיס לייף סטייל", של האחים שטראוס. גם המסעדה הראשונה שפתח רושפלד לאחר הפרידה - "ארוחת ערב", בה חבר לשף עודד סיידא, נסגרה בסוף חודש אוגוסט אחרי ארבעה חודשי פעילות בלבד. מיזם "ארוחת ערב מהים", מסעדה שלישית בקונספט מסעדות ארוחות הערב שאמור היה רושפלד לפתוח במלון בראון בתל אביב, לא יצא לבסוף אל הפועל. נכון לרגע זה, אין מטבח בישראל המוציא אוכל בחתימת ידו של רושפלד.

      רושפלד (מערכת וואלה! NEWS)
      תנודתיות במצב הרוח (צילום: הדס פרץ, יח"צ)

      רושפלד הוא אומן, גאון קולינרי, אולי השף המוכשר ביותר שגדל בארץ הקודש. ללא עוררין בעל ידי זהב וראייה קולינארית עמוקה נדירה. אבל כמו כל גאון, גם הוא סובל מתנודתיות במצב הרוח שהיא נגזרת ישירה של פועלו ושל המתח בין התשואות והביקורות להן הוא זוכה.

      מתקשה לקבל ביקורת

      למרות החזות של רושפלד, מדובר על אדם מאוד רגיש ומאוד פגיע, שלעולם לא יפתח עור של פיל, ימשיך להתקשות לקבל ביקורת בונה ולנצח יראה בה עלבון אישי המופנה כלפיו. במקביל, נדמה כי האיש הכי ביקורתי כלפי רושפלד זה הוא עצמו. קונטרול פריק הדורש מעצמו ומהסובבים אותו שלמות ומושלמות. חייו קשים כי הוא מתקשה לעגל פינות ולהתגמש - פרפקציוניסט חסר תקנה שמנהל במטבח שלו היררכיה ומשמעת נוקשה.

      רושפלד עמד כל ערב למבחן ולא היה מסוגל שלא להצטיין. הוא חייב להיות ווינר, מפני שכישלון עבורו משול למוות והוא לא חלק מהלקסיקון שלו. קומפולסיות טקסיות מחייבות של כללים שקבע לניהול ממלכתו נעשו מפני שרק כך הוא מאמין שאפשר להגיע רחוק. מדובר על אדם שדורש במשמעת ברזל את אותו הדבר מהסובבים אותו. אוכל עבורו הוא הרבה יותר מאוכל. מדובר על קדושה ואין קיצורי דרך.

      לבנות שם זו עבודה קשה מאוד שניתן ככל הנראה גם להרוס במחי קולמוס של מבקר מסעדות. רושפלד לא ישכח ולא יסלח על דברים כדורבנות שנכתבו נגד האוכל המוגש במסעדתו, ואשר נורו כמו חיצים ישירים לליבו ופגעו פגיעה אנושה בציפור נפשו.

      תגובות חסרות פרופורציה

      פוסט שפירסם רושפלד בחשבון האינסטגרם שלו בחודש אוגוסט האחרון, ממחיש היטב את עומק הפגיעה שהותירו בו דברי הביקורת: "בעקבות הרוע שעומדים מאחוריו אנשי תיקשורת (ועוד) החלטתי לסיים 25 שנות טבחות בהם נהניתי מכל רגע. הארץ שלנו השתגעה בכל התחומים, פוליטיקה, טרור, שחיתויות ועכשיו גם בעוצמות שלא היו מבישות שום תאור של עבריין עושים את זה לטבחים. תודה לכל מי שאכל, תודה לכל מי שעבד אצלי. לילה טוב". אחרי פחות מחצי שעה, הסיר רושפלד את הפוסט.

      יונתן רושפלד (צילום מסך)
      ביטויים חסרי פרופורציה (צילום מסך אינסטגרם)

      תנודתיות של אומן גאון, כבר אמרנו. יותר מכל, חשוב לשים לב לעומק המילים ותחושת הפגיעה חסרת הפרופורציה, כאשר הוא מדמה מבקר לעבריין, לא פחות. זה האדם, והוא לא יכול להפריד בין האישיות שלו לאוכל עליו הוא חתום.

      ארץ אוכלת יושביה

      כמעט בלתי אפשרי לרוץ ריצת מרתון בתחושת שליחות פרפקציוניסטית קיומית. רושפלד התעייף. קשה להשביע רצון ותיאבון של עשרות סועדים מדי ערב. ככל שאתה מצליח ומפורסם יותר וככל שיש לך יותר קבלות, נוצרות ציפיות גבוהות יותר אצל הסועדים המעריצים. הם מתקשים לסלוח לאומן על אכזבתם מכך שלא עמד ברף הציפיות הגבוה שבנו במוחם.

      רושפלד נולד למטבח. הוא חווה שם רגעי קסם עילאיים שמעטים זוכים להם בעבודתם, כמו גם תהומות של נפילה, ביקורות ואכזבה. הוא יאזור כוחות, ינוח ויחזור. בוגר יותר, מפוכח יותר, עם צלקות ניסיון שרק ישביחו את מעשה אומנותו. אולי פסק הזמן והגעגוע יגרמו לנו להעריך אותו יותר.