ישנן אינספור סיבות לכך שאנחנו נמשכים לאנשים מסויימים ולא לאחרים. מחקר חדש שם על הכוונת גורם אחד כזה, וביקש לבדוק מדוע לעתים קרובות האנשים שאנחנו נמשכים אליהם הם גם אנשים שמבינים אותנו היטב מבחינה רגשית. מתוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PNAS, עולה שאנחנו נוטים להמשך לאנשים שאת רגשותיהם קל לנו להבין וייתכן שהסיבה לכך היא שהמוחות שלנו "מחווטים" באופן דומה.
"היכולת להבין את כוונותיו ורגשותיו של האחר היא יסוד חיוני להצלחתה של אינטראקציה חברתית", מסבירה מחברת המחקר סילקה אנדרס, מרצה לנוירולוגיה חברתית ויישומית באוניברסיטת ליבק בגרמניה. "על מנת להשלים מטרה משותפת, בני זוג חייבים להבין ולעדכן באופן שוטף מידע לגבי הכוונות והמניעים אחד של השני, לצפות את ההתנהגויות של האחר ולשנות את התנהגותם שלהם בהתאם לכך".
אנדרס ושותפיה למחקר ביקשו להבין האם יש מנגנון נוירולוגי שאחראי על יכולתו של כל אדם לקרוא את רגשותיו של האחר ולהמשך אליו. במסגרת המחקר הם נתנו לכ-90 משתתפים לצפות בסרטונים שבהם נראו נשים מביעות באמצעות פניהן רגשות פחד ועצב. לאחר הצפייה בסרטונים, המשתתפים התבקשו לומר מה לדעתם הנשים בסרטונים הרגישו ועד כמה הם היו בטוחים בכך. במקביל, החוקרים מדדו את התגובות המוחיות של המשתתפים באמצעות סריקות מוחיות.
החוקרים גילו שככל שהאדם היה יותר בטוח בעצמו לגבי עד כמה הוא קרא נכון את האישה בסרטון, כך הוא גם נמשך אליה יותר. רמות גבוהות של ביטחון ומשיכה נקשרו גם בפעילות גבוהה באזור של המוח שמעבד תגמולים. לדברי החוקרים, הדבר מצביע על כך שהיכולת לקרוא אנשים נכון מפעילה את מערכת התגמולים של המוח ומציתה משיכה.
"מה שהופך את הממצאים שלנו למרגשים, לדעתי, הוא שנראה שההבנה והמשיכה תלויות הן באדם שמשדר את הרגשות והן באדם שמתבונן בהם וקולט אותם, ובהתאמה בין המוחות שלהם", אומרת אנדרס. "אם האותות הרגשיים של השולח לצורך העניין, הבעות פנים של פחד או עצב מעובדים בצורה יעילה במוחו של הצד השני, מערכת התגמולים שלו תיכנס לפעולה והוא יחוש משיכה".
חוסר התאמה נוירולוגי
לדברי אנדרס, מחקרי עבר הראו שקיים הבדל במבנה המוח בין אנשים שמתקשים לקרוא נכון רגשות של אחרים ובין אנשים שיעילים בכך במיוחד. הבדלים במבנה או ב"חיווט" של המוח אחראים לפחות במידה חלקית גם ל"חוסר התאמה" רגשי במחקר הנוכחי. "אם התקשורת לא עובדת באופן חלק כמצופה, זה לא בהכרח אומר שהצד המשדר או המקבל לא מעוניינים לתקשר אחד עם השני. ייתכן שזה פשוט בגלל שהחפיפה באוצר המילים הנוירולוגי שלהם פשוט אינה גדולה מספיק", אמרה החוקרת.
השאלה האם פענוח רגשות ומשיכה בין שני אנשים יכולים להשתפר לאורך זמן, אם הם יעבדו על זה נותרה פתוחה. המחקר שבוצע היה קטן בהיקפו, ולכן יש צורך במחקרים נוספים. אנדרס אמרה כי היא מעוניינת לחקור עוד את הסוגיה הזאת, ולבחון כיצד ההבנה שלנו את רגשות האחר משתנה לאורך זמן, והאם היכולת לקרוא רגשות של אנשים אחרים בהצלחה יכולה להשתפר ולהתפתח ככל שצוברים ניסיון.