ישראל צועדת במקום הראשון בעולם בטיפולי פוריות, בין היתר, תודות לשיאים עולמיים שהיא מחזיקה בתחום זה: 24 מרכזי פוריות לכל 300,000 תושבים, ומחזורי טיפול ללא הגבלה במימון מלא עד גיל 44 או שני ילדים. לצורך השוואה, בארה"ב מרכז פוריות אחד משרת כמיליון איש ומחזורי הטיפול, לרוב במימון עצמי. בישראל מבוצעים כ-40,000 מחזורי טיפולי הפריה בשנה, המסתיימים בכ-10,000הריונות ו- 7,500 לידות, מתוך כ-165,000 לידות בשנה.
גורמים תרבותיים, דתיים, חברתיים, דמוגרפיים, והיסטוריים רבים מביאים לכך שישראל עדיין מקדשת מצוות פרו ורבו בכל מחיר. אולם, רגע לפני שאתם מתדפקים על דלתות היחידות להפרייה חוץ גופית, מומלץ לבדוק האם אין בעיות רפואיות שונות המונעות מכם להפוך למשפחה או להרחיבה.
שרירנים ופוליפים בחלל הרחם: מדובר על גידולים שפירים של רירית הרחם (פוליפים) או של שרירי הרחם (שרירנים), השכיחים בגיל הפוריות. השרירנים עלולים להפריע למעבר הזרע ו /או הביצית כאשר הם ממוקמים בפתחי החצוצרות או בצוואר הרחם. הם מפריעים "לקליטת ההיריון", או בשפה המקצועית להשרשת העובר, כאשר הם מעוותים את חלל הרחם, בשל מיקומם מתחת לרירית הרחם.
התסמינים המעידים על שרירנים, ששכיחותם אצל נשים עולה ביחס ישיר לגילן, הם: מחזורי וסת ארוכים ו'כבדים', כאבי וסת, אנמיה, לחץ בבטן התחתונה, כאבים בגב תחתון, כאבים בקיום יחסי מין ובמקרים נדירים עלייה במשקל (שרירן עלול לצמוח לגודל של מלון!). פוליפים רחמיים יכולים לגרום לדימום בין וסתי ולמחזורי וסת ארוכים. במחקר שנערך בשנת 2005 באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה נמצא כי כריתת פוליפים רחמיים עשויה להעלות הסיכוי להרות ב-65%.
הידבקויות: חלל הבטן ורוב איברי הבטן מכוסים בשכבה שמפרידה ביניהם ונקראת פריטונאום או קרום הצפק בעברית. בכל ניתוח בטני כגון ניתוחים קיסריים, ניתוחים להסרת שרירנים או ציסטות בשחלות נגרמת, באופן בלתי נמנע, פגיעה בקרום הצפק. במידה וההידבקויות גורמות לחסימת המעבר של הביצית מהשחלה לחצוצרה יכולה להיווצר בעיית פוריות.
תסמינים מחשידים: היריון מחוץ לרחם, כאבי בטן ועוד.
מומים רחמיים: 1%-3% מהנשים סובלות ממומים מולדים ברחם (הכוללים מחיצה תוך רחמית, רחם חד קרני, רחם דו קרני ורחם כפול). מומים אלו, שנוצרו עוד בהיותן ברחם אמן, עלולים לגרום לבעיות פוריות ולהפלות חוזרות.
רירית רחם דקה: שימוש ממושך בגלולות למניעת היריון, רמות נמוכות של אסטרוגן, סטרס שעשוי לגרום לזרימת דם לקויה לרחם, דלקות חוזרות ונשנות וניתוחים ברחם עלולים לגרום לרירית רחם דקה, שלא מאפשרת השתרשות של העובר ברחם. דומה הדבר לאדמה רדודה שאינה מאפשרת לזרעים להפוך לצמחים. תסמינים מחשידים: מחזור לא סדיר או מחזור וסת המאופיין בדימום "קל" וקצר.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות: למרות שנוטים לחשוב שהתסמונת אופיינית רק לנשים בעלות משקל עודף, בין שליש למחצית מהנשים הסובלות ממנה רזות. התסמונת מופיעה אצל 5-10% מהנשים, שמנות ורזות גם יחד וגורמת לחוסר איזון הורמונלי המתבטא בהיעדר ביוץ, מחזורי וסת לא סדירים ובעיות פוריות, לצד עור שומני ושיעור יתר.
אנדומטריוזיס: השחקנית שני כהן חשפה לפני מספר שנים את היותה חולה במחלה שגרמה לה לקושי להרות ועשתה שירות טוב ל-1 מ-10 צעירות ישראליות בגיל פיריון שסובלת מאנדומטריוזיס. בין 10-15% ממטופלות מרפאות הפוריות חולות באנדומטריוזיס, חלקן לא מאובחנות כחולות במחלה הכרונית, המאופיינת בנדידה של רקמת רירית הרחם מחוץ לרחם, לאגן, לשחלות, לשלפוחית השתן, למעיים וגם לאיברים מרוחקים יותר. המחלה מתבטאת בכאבי וסת עזים, כאבים ביחסי מין, הידבקויות בין אברי האגן, ציסטות בשחלות ועוד. בעיות הפוריות תתעוררנה אצל החולות במחלה כתוצאה מהידבקויות בחלל הבטן וחסימת חצוצרות (הפרעה למעבר הביצית), פגיעה בתפקוד השחלות וביכולתן לייצר ביציות ופגיעה בהשתרשות העובר ברחם.
חשוב להדגיש, כי גם לחולות במחלה הנדרשות לטיפולי פוריות, ניתוח להסרת נגעי האנדומטריוזיס, עשוי לשפר באופן ניכר את הסיכוי להרות באופן טבעי.
שאריות "הריוניות" שנותרו אחרי הפלה או לידה: מצב זה יכול להיגרם במקרים של הפלה תרופתית שלא צלחה. לכן דימומים מוגברים או שינוי במחזור הווסת לאחר הפלה תרופתית צריכים להדליק נורה אדומה ועלולים להעיד על שאריות מההיריון ברחם. לאחר לידות, בהן השליה שהוצאה לא היתה שלמה מסיבות שונות, חובה לבצע מעקב ולוודא שהרחם "נקי".
מומלץ לפנות לייעוץ, אחרי שישה עד שמונה חודשי "ניסיון" להרות שלא צלחו ולערוך סדרת בדיקות, בהן: בדיקות גופניות, דם, שתן, בדיקת חום ביתית למעקב אחר הביוץ, אולטרא סאונד והיסטרוסקופיה אבחנתית, לצילום חלל הרחם ובחינתו באמצעות "מצלמה".
ד"ר קובי כהן הוא המנהל הרפואי של המרכז לרפואת נשים מתקדמת, "איה מדיקל"