מחקר: חסך בשינה – מגדיל דרמטית את הסיכון להודאת שווא

אנשים שהיו ערים במשך 24 שעות רצופות ייטו להודות במעשה שלא ביצעו (הודעת שווא) פי 2.8, בהשוואה לאנשים שישנו לפחות 8 שעות בלילה. כך עולה ממחקר אמריקאי חדש שפורסם בכתב העת PNAS. המחקר נוגע בנקודה הכאובה של הרשעות פליליות שגויות בארה"ב. על-פי הנתונים המוצגים בו, כ-15%-25% מהרשעות אלה הן תוצאה של הודאות שווא. המשמעות, קובע המחקר, היא שייתכן שאחד מכל 25 נדונים למוות בארה"ב, לא ביצע את המעשה המיוחס לו.

בישראל, כך לפי נתונים המוצגים בספרו של הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם" (2014) – לפחות 5% מההרשעות בבתי המשפט בישראל הן הרשעות-שווא (כלומר, כ-1,000 מורשעים מבין כ-20 אלף אסירים הנמצאים בבתי הסוהר בכל רגע נתון). עם זאת, הוא לא מציין או מעריך כמה מתוכן הן תוצאה של הודאת שווא.

אחד המקרים הידועים בישראל בתחום של הרשעות השווא הוא זה של עמוס ברנס, שהודה ברצח החיילת רחל הלר ב-1974. ברנס, שנחקר תוך מניעת שינה והתעללות פיסית, חזר בו בהמשך וטען שחוקרי המשטרה הפעילו עליו לחץ, מה שהוביל להודאתו. עונשו נקצב, והוא ישב במאסר במשך שמונה שנים וחצי. בסופו של דבר – אחרי שחרורו – נפסקו לו פיצויים על מאסר שווא.

החוקרים האמריקאים הגיעו למסקנתם לאור ניסוי שנערך במעבדת למידה ושינה של אוניברסיטת מישיגן, ובו השתתפו 88 סטודנטים. הסטודנטים התבקשו לענות על שאלון שהופיע על צג מחשב, ובו נאמר להם שאסור להם לגעת במקש האסקייפ (Esc) תוך כדי המענה, אחרת מידע קריטי ייעלם.

בלילה שלאחר המבחן, מחצית מהמשתתפים ישנו במשך שמונה שעות לפחות והחלק האחר נשאר ער לכל אורכו. בבוקר, הנסיינים התבקשו לחתום על הצהרה המתארת את פעילותם במעבדה וכן הכוללת הודאה בכך שלחצו על כפתור האסקייפ, ובכך גרמו לאובדן מידע קריטי.

לחוקרים התברר, כי 8 בלבד מתוך 44 סטודנטים (18%) שישנו היטב בלילה חתמו על ההצהרה המאשימה אותם בלחיצה על אסקייפ (מעשה שלא ביצעו), לעומת 22 מהסטודנטים בקבוצה שהעבירה "לילה לבן" (50%) – שיעור גבוה פי 2.8. במקרה שהנסיינים סירבו לחתום על ההצהרה, הראו להם את הטופס פעם נוספת ועודדו אותם לחתום עליו. לאחר שלב זה, סך הכל 17 מהמשתתפים שישנו היטב (39%) חתמו על ההצהרה, בהשוואה ל-30 (68.2%) מהמשתתפים חסוכי השינה.

החוקרים בחנו היבט נוסף באישיותם של הנסיינים – הנטייה להשיב על שאלות באופן אימפולסיבי (Impulsive Cognitive Style). הם ראו כי השילוב בין נטייה אישיותית זו ברמתה הגבוהה לבין חסך בשינה, הוביל לכך שקרוב ל-100% מהנסיינים חתמו על ההצהרה עם הודעת השווא. אבל אנשים חסוכי ובעלי נטייה נמוכה לתכונה זו, חתמו על ההצהרה בשיעור דומה לזה של אנשים אימפולסיביים, שישנו היטב.

המשתתפים גם התבקשו לדרג את המידה שבה חשו ישנוניים, בסולם של 1 עד 7, המכונה The Stanford Sleepiness Scale. התברר ש-80% מאלה שדורגו גבוה בסולם (מעל 6) חתמו על ההצהרה, בהשוואה ל-40% בלבד, מאלה שדורגו נמוך. המסקנה ברורה: אנשים עם חסך בשינה, שגם חשים ישנוניים ועם נטייה אישיותית למענה אימפולסיבי על שאלות, הם בעלי נטייה גדולה יותר להודאות שווא.

"זוהי הפעם הראשונה שבה אנו רואים הוכחה ישירה לכך שחסך בשינה מגדיל את הסבירות שאדם יודה בדבר שלא ביצע", אמרה מובילת המחקר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן, קימברלי פן. "זהו צעד קריטי בדרך להבנת התפקיד שיש לחסך שינה על הודאות שווא".

נקודה זו, אומרים החוקרים, מקבלת משנה תוקף לאור העובדה ש-17% מחקירות החשודים בארה"ב מתרחשות בין 24:00 ל-08:00. עוד לפי המחקר, ועדת הסנאט של ארה"ב לענייני מודיעין חשפה כי סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA), מנעה שינה מעצורים עד תקופה של שבוע – ובמקרה של חלקם התברר בדיעבד כי היו עצורים לשווא. לאור זאת, החוקרים מציעים כי חקירות של חשודים יתועדו תמיד בווידאו, וכך יוכלו עורכי דין, עדים, מושבעים ושופטים להעריך נכונה את הנסיבות שבהן התקבל הווידוי. "להודעת שווא השלכות הרסניות על מערכת המשפט, שגם כך נוטה להטיות של הצדק", הוסיפו המדענים.

על-פי פרופ' גיא בלוך מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים, האוניברסיטה העברית, המחקר החדש מתיישב עם מחקרים קודמים המראים קשר בין חסך שינה לבין פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי בבעלי חיים ובני אדם. "סביר להניח שמה שהחוקרים מצאו הוא נכון", הוא אומר, "אך יש גם להביא בחשבון שהם ערכו רק חזרה אחת לניסוי, ולכן חשוב לראות אם תוצאות דומות יתקבלו גם במחקרים נוספים, עם מגוון אוכלוסיות שונות".

לדבריו, "חסך בשינה משפיע על מערכות רבות בגוף. אם מונעים מבעלי חיים שינה לאורך זמן, הם ימותו. חסך בשינה מוביל גם ירידה ביכולת הקוגניטיבית, המתבטאת בפגיעה בזיכרון, בריכוז וביכולת קבלת ההחלטות. מחקרים מראים שאנשים שנמנעה מהם שינה מתנהגים בחלקם כאילו הם תחת השפעת אלכוהול".

בהקשר של המחקר הספציפי, אומר פרופ' בלוך, "ייתכן שהחסך בשינה פגע ביכולתם של משתתפי הניסוי להבין ולהתעמק בפרטים הקטנים, מה שגרם להם להודות במעשה שלא ביצעו. בניגוד למצב של חקירות משטרתיות, שנעשות תחת סטרס רב, כאן החוקרים ניטרלו את הסטרס על ידי כך שביצעו את המחקר בסביבת מעבדה מבוקרת. הם ביקשו להראות שגם כאשר סטרס לא מעורב בעניין, נפגע שיקול דעתם של חלק מהאנשים שנמנעה מהם שינה. הם גם הראו שמספיק לילה אחד של חוסר שינה, בכדי לערער על התפקוד".

עוד עולה מהמחקר, מדגיש פרופ' בלוך, שאנשים שונים מגיבים באופנים שונים למצב של חוסר שינה. "לא רק החסך בשינה משפיע על אופן קבלת ההחלטות, אלא גם מבנה האישיות של האנשים שנמנעה מהם שינה. אנו יודעים, למשל, שישנם אנשים שכושר קבלת ההחלטות שלהם לא נפגע גם עם 4-5 שעות שינה בלילה בלבד. מדובר על כך ששמעון פרס מיעט לישון, כמו גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט ת'אצ'ר. בכל זאת, הם תיפקדו היטב".