פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אני רק שאלה: למה בלילה מרגישים יותר חולים?

      אם חליתם לאחרונה באחת ממחלות החורף אתם בוודאי זוכרים את שעות הערב בהן נדמה לכם שתסמיני המחלה החריפו וגם החום אולי עלה. האם יש לזה הסבר רפואי ולמה גם חולים במחלות לב ונשימה נמצאים בסיכון גבוה יותר דווקא בשעות הלילה?

      תרופות (ShutterStock)
      זמן מנוחה? תלוי אם אתם בריאים או חולים (צילום: shutterstock)

      הלילה הוא אולי זמן מנוחה ורענון, אבל עבור ילדים ומבוגרים חולים הוא עלול להפוך לזמן הגרוע ביותר ביום. אנשים חולים וגם צוותים רפואיים יודעים ששעות הלילה הן השעות הקשות ביותר עבור רבים. תסמיני הצטננות ששכיחים מאוד בתקופת החורף נוטים להחמיר בשעות הלילה. האם יש לכך סיבה רפואית או שמדובר בתחושות בלבד?

      אנשים נוטים להיות חרדים יותר בלילה, מה שעלול להגביר את חומרת התסמינים של המחלה. אבל יש גם סיבות פיזיולוגיות מדוע מחלות מחמירות בלילה – וחלק גדול מהן נובע מהשכיבה עצמה. פינוי ההפרשות מדרכי הנשימה התחתונות הופך לפחות יעיל בשכיבה - מה שעלול להחמיר קוצר הנשימה והפרשות מהאף שנוטות לרדת יותר לכיוון הגרון ולהחמיר את תחושת המחנק. בנוסף, רפלוקס של מיצי קיבה עלול להתרחש בעת שכיבה ולגרום לשיעול ולקשיי נשימה. השהייה אם כך במצב אופקי מחמירה בעצמה רבים מהתסמינים.

      אבל האם המצוננים לבד במערכה? מסתבר שלא. גם מחלות כרוניות רבות מחמירות בשעות הלילה. חולים שסובלים מאסתמה, COPD ומאי ספיקת לב, נוטים גם הם לחוש פחות טוב בלילה. במחקר שנערך לאחרונה, 76 אחוזים מחולי COPD שהיא מחלת ריאה חסימתית דיווחו על התעוררות בשעות הלילה לעיתים קרובות בשל החמרה של תסמיני מחלתם.

      אישה שוכבת על מיטה (ShutterStock)
      השכיבה עלולה ליצור מחנק (אילוסטרציה: shutterstock)

      תאוריות רבות גורסות כי הגורמים שמובילים להחמרה בשעות הלילה אצל חולי אסתמה למשל כוללים אלמנטים כמו השעון הביולוגי שלנו (הקצב הצירקדיאני) ושינויים במהלך היממה ברמות של הורמונים כגון קורטיזול. בנוסף, במהלך הלילה עולה הפעילות של מערכת העצבים הפאראסימפטטית - אותה מערכת גורמת לכך שאחרי חצות קצב הנשימה איטי יותר, וכתוצאה מכך חלה ירידה העברת החמצן ופינוי הפחמן הדו חמצני אל מחוץ לגוף דרך הריאות.

      אבל זה לא רק אשמת הגוף, אלא גם תנאי הסביבה שמשתנים בלילה. חדרי שינה למשל הם מקום מלא גורמי סיכון להחמרה של מחלות נשימה לרבות אסתמה, זאת בשל נוכחות של קרדית אבק הבית במצעים ובמזרנים, בשטיחים ובווילונות. האוורור של חדרי השינה בייחוד בימי החורף הקרים הוא דל מאוד ועם שילוב של רטיבות מוביל לשגשוג של נבגי עובש שהם גורם מגרה לדרכי הנשימה, בייחוד אצל אנשים עם מחלות כרוניות של דרכי הנשימה או עם רגישות יתר.

      סיבה אפשרית נוספת לתחושות הרעות של הלילה היא העובדה שיש פחות קורטיזול בדם. הקורטיזול הוא הורמון סטרואידלי טבעי שמיוצר בגוף וכחלק מפעולותיו ביכולתו לדכא את פעולתם של תאי דם לבנים, מה שגורם לכך שהם פחות פעילים במלחמה בזיהומים. הקורטיזול מפריע לפעולה של מספר סוגים של תאים לבנים מסוג תאי T, אשר מסייעים במגוון מטלות של המערכת החיסונית. הדבר גורם שתסמינים רבים שקשורים למחלה והם למעשה פועל יוצא של תגובת המערכת החיסונית כנגדה (כמו חום, כאבי שרירים והזעה) עלולים להתבטא ביתר שאת. נוכחות הקורטיזול בדם בדרך כלל גבוהה ביותר ב-8 בבוקר, יורדת בשעות הצהריים ונמכוה ביותר בשעה 01:00 לפנות בוקר.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      שעות ללא פעילות, עלולות להגביר את הלחץ על המפרקים (אילוסטרציה: shutterstock)

      למרות זאת, דרכי הנשימה אינם לבד. המפרקים והלב גם בסיכון בלילה בחולים עם דלקת מפרקים נוטים לסבול יותר דווקא בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. תקופות של מנוחה ממושכת, כמו שינה, יכולות להחמיר את הכאבים. הגורם לכך הוא כל הנראה שבשעות של היעדר פעילות וניידות ופחות לחץ על המפרקים מובילים לכך שיותר נוזלים נוטים להצטבר בהם. הנוזלים מגבירים את הצפיפות והלחץ ובמפרקים שהם מראש נוטים לדלקת התוספת הזאת עלולה להחמיר את הלחץ והכאבים.

      התקפי לב גם הם שכיחים יותר בשעות הבוקר המוקדמות. כמחצית ממקרי המוות מהתקף לב מתרחשים בתוך שעה מתחילת האירוע ולרוב הם קורים בשעות הבוקר המוקדמות משעה 04:00 ואילך. הגורמים שככל הנראה תורמים למצב הם סיכון מוגבר לקרישה בתנאים של חוסר תנועה והתייבשות יחסית. בשעות הלילה השילוב של שכיבה ממושכת ושל שעות רבות ללא אכילה ושתייה גורמים לסיכון מוגבר לכך שטסיות הדם יצמדו אחת לשנייה וייצרו קרישי דם כמו כאלה שיכולים לגרום להתקף לב. בלילה גם השפעתן של תרופות רבות שניטלות בשעות היום מתפוגגת כך שגם תרופות שנועדו להגן במצבים רפואיים מסויימים עלולות להיות פחות אפקטיביות בשעות הקטנות של הלילה כאשר רמתן בדם יורדת למינימום.