מה הגורמים שעשויים להוביל להפרעה בזקפה?

ידעתם שלנחש יש שני אברי מין? עובדה מטלטלת, אבל האמת היא שגם אצל בני אדם יש זכר לכך משום שאיבר המין הזכרי מורכב משני גופים מחילתיים (צינורות) בהן זורם הדם במצב של זקפה. בניגוד לנחשים אצלם העניינים מופרדים וחיצוניים, אצל גברים המחילות האלה מחוברות וממוקמות בתוך הפין.

כשיש בעיות זקפה סימן שמסיבות פיזיולוגיות ו/או נפשיות זרימת הדם בתוך החללים המחילתיים שבאיבר המין משובשת.
בעברית נהוג לקרוא למצבים כאלה אין אונות אבל ד"ר צחי בן ציון - מנהל המרפאה לבריאות מינית בסורוקה - מסתייג מהמשמעויות הפסיכולוגיות של הביטוי ומבקש לשנות את הטרמינולוגיה: "חשוב לקרוא לזה הפרעה בזקפה ולא אין אונות כי גבר כזה אינו חסר אונים וגם לא חסר און. זקפה היא אביזר חשוב ביחסים אינטימיים, אבל אפשר גם לעשות אהבה בידיים ועם השפתיים ועם הגוף".

ד"ר בן ציון מסביר שכדי שתהיה זקפה צריך זרימת דם טובה בכלי הדם ומערכת עצבים טובה שתגרום לכלי הדם להתרחב כדי שאיבר המין יתמלא בדם ויזדקף. "במילים אחרות צריך התנעה ודלק" הוא מסביר בשפה מכאנית, ומוסיף שכל דבר שיפגע בזרימת הדם ובמערכת העצבית יגרום להפרעה בזקפה.

הסיבות הגופניות להפרעות בזקפה, אם כך, נעוצות במערכת הדם והעצבים, בייחוד מגיל 45 ומעלה. בעיות בזרימת הדם מושפעות מסוכרת, שומנים גבוהים בדם, יתר לחץ דם אבל גם מתרופות, סמים, מחלות כלי דם (מחלות אוטואימוניות), טיפולים כמו הקרנות, חבלות באיבר המין וטראומות ובעיות בבלוטת הערמונית.

בעיות במערכת העצבים עלולות להיות תוצאה של חרדה, דיכאון, מחלות במערכת העצבים כמו טרשת נפוצה, כריתת הערמונית, הקרנות וטיפולים כימותראפיים לצד הפרעות הורמונליות שיכולות להתבטא בפעילות בלתי תקינה של בלוטת התריס או הפרשת יתר של בלוטת יותרת המוח.

הרבה פעמים, מציין ד"ר בן ציון, ההפרדה בין הגופני לנפשי אינה מוחלטת: "בעיות נפשיות ולחץ, תרופות ועישון יכולים לחולל בעיות גם במערכת הדם וגם במערכת העצבים. נהוג לחשוב שאצל צעירים עד גיל 45 הבעיות הן יותר ממקור נפשי – חרדת ביצוע, למשל, אבל הגורם יכול להיות גם גופני. בתור דוגמה נותן בן ציון גבר צעיר הסובל, למשל, מכאבי גב בעמוד השדרה המותני. "מצד אחד כאבים באזור זה גורמים לבעיה באספקת הדם ולבעיה עצבית, אך הכאב מעורר גם חרדה סביב נושא התזוזה ואז בעיית הזקפה היא בעצם שילוב של כמה תחומים".

אחד הדברים החשובים בהפרעות זקפה אינו קשור כלל לבעיות בקיום יחסי מין. הקושי התפקודי אמנם נרשם בתחום האינטימי, אך לפי דבריו של ד"ר בן ציון בעיות זקפה מרמזות פעמים רבות על בעיה בריאותית גדולה יותר וזה סימן לפנות לרופא המשפחה כדי לערוך בדיקות כלליות. "הזקפה היא הרבה פעמים הנחליאלי המבשר על בוא החורף ובעיות בזקפה משקפות הרבה פעמים בעיה חמורה יותר".

כשגבר מגיע לרופא עם בעיה בתחום התפקוד המיני (אם הוא מגיע - כי הבושה היא מחסום גדול אצל גברים) עורכים בירור ראשוני לגבי מקור הבעיה ובנקודה הזו מתגלות לפעמים מחלות כמו סוכרת או מחלות כלי דם שהבעיה בזקפה הייתה סימפטום שלהן.

למצב של הפרעה בזקפה עשוי להיות גם קשר לערמונית מוגדלת, (מצב שבו לגברים יש הפרעות במתן שתן) . הספרות המקצועית טוענת שיותר ממחצית מהגברים מעל גיל 50 סובלים בו זמנית מהפרעה בזקפה ומהגדלה שפירה בערמונית, לכן כדאי להיות ערים לכך ולהתייעץ עם רופא.

אחת הבעיות המרכזיות בנושא היא הבושה לדבר על זה ולפנות לעזרה רפואית, היכולה לפתור את הבעיה. "האישה רגילה ללכת לרופא נשים מגיל צעיר ואילו לגבר אין רופא גברים שמלווה אותו בחיים כמו גניקולוג והוא לרוב לא יפנה לרופא בגלל דבר כזה", מציין פרופ' גרינוולד. הוא מוסיף, שכיום, הפרעה בזקפה היא כבר לא רק מחלה של הגבר כי היא משפיעה על האישה שבעקבות המצב אינה נהנית מחיי מין, מתוסכלת והסוגיה מציפה על פני השטח נושאים כמו דימוי עצמי, בגידה, דיכאון ועוד.

"מבעיה של מנגנון זקפה זו הופכת להיות בעיה זוגית", הוא מסביר."מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלעיתים הטיפול שהגבר מקבל עלול לפגוע בספונטניות של יחסי המין והאישה עשויה לחשוב שהמניע ליחסים האינטימיים הוא לא משיכה כלפיה אלא כדור שבן זוגה נוטל."

נוכח העובדה שבבעיות זקפה ניתן לטפל בכל גיל במגוון אמצעים מתרופות ועד שימוש בעזרים חיצוניים, מצער שאחוז נמוך מהגברים פונה לבירור רפואי ורבים פונים לתרופות מזויפות שקל מאוד לקנות היום ללא מרשם(על רקע זה מדגיש ד"ר בן ציון כמה חשוב לפנות למקורות מידע מהימנים באינטרנט כמו איט"ם והיל"ם). הסטטיסטיקה בספרות הרפואית מצביעה על כך שאחוזי הגברים הסובלים מבעיות בתחום הוא גבוה ושזו בעיה רווחת (40% מעל גיל 40, 50% מעל גיל 50 וכן הלאה), אבל פרופ' גרינולד מעריך שאחוז הגברים הפונים נמוך ועומד על 10%-20%.

"זו בעיה שמתפתחת לאט אבל היא חלק בלתי נפרד מהמצב הגופני שמדרדר עם הגיל, אבל אם ניקח גבר ממוצע בגיל 50 שיש לו קריירה ומשפחה – הוא לא יפנה עכשיו לקבלת עזרה. לגברים יש תמיד נקודת ייחוס של מצב טוב יותר כי הם יודעים איך זה היה כשהם היו צעירים יותר, אבל השינוי הוא הדרגתי . מסביר פרופ' גרינוולד."המציאות בשטח אכן מלמדת שגברים מגיעים לטיפול רק כשהבעיה כבר חמורה והם ינסו למצוא טיפול שיחזיר אותם למצב טוב יותר כמו שהיה פעם".

ד"ר צחי בן ציון הוא מנהל המרפאה לבריאות מינית במרכז הרפואי האוניברסיטאי, סורוקה.

פרופ' אילן גרינולד הוא מנהל היחידה לנוירואורולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם ויו"ר היל"ם - החברה הישראלית להפרעות בתפקוד מיני.

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אלי לילי.