למה באנגליה לא נותנים לגברים עם דיסלקציה לתרום זרע?

בנק הזרע הגדול בממלכה הוציא הודעה לפיה גברים שסובלים מלקות הלמידה לא יוכלו לתרום זרע. ההחלטה מעוררת הדים במדינה, ומייסד בנק הזרע בתל השומר מודה שמדובר בהחלטה תמוהה ונטולת הצדקה רפואית

30/12/2015
עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ'

בווידיאו: איך הפך גבר הולנדי לאב ל-98 ילדים?

בנק הזרע הגדול בבריטניה – "בנק הזרע של לונדון" – פירסם באחרונה שלא יקבל תרומת זרע מגברים עם דיסלקציה, ועורר תרעומת בציבור. לצד דיסלקציה, הפרעות נוירולוגיות נוספות שקוטלגו בידי הבנק ככאלה שפוסלות גברים מלהוות תורמי זרע, הן: הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, אוטיזם, סינדרום אספרגר ודיספרקסיה התפתחותית (dyspraxia). הבנק גם יימנע מלקבל זרע מגברים הסובלים ממחלות נפש. את ההחלטה נימקו ברצון "לצמצם את הסיכון שבהעברת מחלות גנטיות והפרעות נפוצות לילדים".

ארגונים בבריטניה שהתקוממו נוכח החלטת בנק הזרע, בעיקר בכל הנוגע לדיסלקציה, כינו אותה "טיהור גזע". "ברגע שפוסלים אנשים מלתרום זרע בגלל דיסלקציה – פוגעים בביטחונם באופן קשה. בעולם שמבוסס על אינסטגרם ויוטיוב, דיסלקציה כלל אינה 'אישיו'", אמר ל"גרדיאן" יו"ר קרן הדיסלקציה בבריטניה, סטיב אובראיין.

הרגולטור הבריטי המפקח על תחום ההפריות במשרד הבריאות (HFEA), טען כי מעולם לא הורה על פסילת תורמים עם דיסלקציה או הפרעות קשב וריכוז, וכי ביקש מבנק הזרע לנמק בפניו על בסיס אילו נתונים פירסם את הוראותיו החדשות. בנק הזרע חדל לפרסם את העלונים שהפיץ לעת עתה, והודיע כי יבצע הערכה מחודשת לעניין הפרעות הלמידה, בהתאם לבקשת HFEA.

עוד באותו נושא

"העובדה שאני לא יודע מי אבא שלי, היא כמו חתיכה חסרה בפאזל"

לכתבה המלאה
סטיב ג'ובס. אחד מהדיסלקטים היותר מפורסמים(צילום: GettyImages)
"כאשר אנו מגייסים תורמים, אנו מעוניינים במישהו ללא מחלות, דלקות או גנטיקה (בעייתית) שעלולה לעבור לילד שיופק מזרעו"

ההחלטה הנוגעת לדיסלקציה – לקות קוגניטיבית הפוגעת בכישורי האוריינות וביכולת עיבוד המידע – עוררה דיון ער בבריטניה סביב השאלה האם נכון לקטלג את הלקות כנכות. זאת, במיוחד לאור טענותיהם של רבים, לרבות אנשים דיסלקטיים, כי מדובר ב"מתנה". אחד הטיעונים המשמעותיים בהקשר זה הוא כי שיעור ניכר של אמנים ויזמים הם דיסלקטיים, ביניהם מייסד אפל המנוח סטיב ג'ובס והבעלים של חברת וירג'ן ריצ'ארד ברנסון. יש הסוברים כי גם המתמטיקאי הנודע אלברט איינשטיין סבל מדיסלקציה.

פרד פישר, מהנדס תוכנה בן 30 הסובל מדיסלקציה ונדחה על ידי הבנק כשביקש לתרום זרע, אמר: "זה טיהור גזע, אבל אפילו לא טיהור גזע טוב. הייתם מוותרים אנשים גאונים ויצרתיים בחברה שלנו כמו ברנסון ואיינשטיין? אנחנו צריכים אנשים יצירתיים וחדשניים בעולם הזה". כנגד טענות אלה אמרו בבנק: "ללא ספק, לא מדובר בטיהור גזע. כאשר אנו מגייסים תורמים, אנו מעוניינים במישהו ללא מחלות, דלקות או גנטיקה (בעייתית) שעלולה לעבור לילד שיופק מזרעו".

בהקשר זה יש לציין, כי דיסלקציה והפרעות מסוג קשב וריכוז לא הוכחו כהפרעות גנטיות, ובכל מקרה הן אינן ניתנות לאיתור גנטי. גם הפרעות כמו אוטיזם ומחלות נפש אינן ניתנות לאיתור גנטי, אך ידוע כי יש להן נטייה משפחתית ולא פעם רואים כמה בני משפחה הסובלים מהן.

סינון קפדני פחות?

ומה קורה בישראל? משרד הבריאות, המפקח על 14 בנקי הזרע הציבוריים והפרטיים הפועלים בישראל, אינו מנחה את הבנקים על אילו סעיפים לפסול תורמים, ומנהלי הבנקים מפעילים שיקול דעת בהתאם לנסיבות. באתר המשרד נכתב כי מועמדים המעוניינים לתרום זרע, מסוננים בהתאם ל"ראיון אישי עם מנהל בנק זרע – היסטוריה רפואית, אישית ומשפחתית ובכלל זה ברור מחלות גנטיות, רקע חברתי, השכלה, בדיקה גופנית ובדיקות דם". אי לכך, בכל בנק זרע בישראל מיושמים נוהלים שונים, הקשורים גם בהיצע התורמים. ככל שהיצע התורמים קטן יותר, ייתכן שסינון התורמים יהיה קפדני פחות.

"מבחינה רפואית – אין כל הצדקה בפסילה"(צילום: ShutterStock)
"יש לזכור כי גם הכמיהה של אנשים לשלמות התינוק היא מוגזמת. אין אדם מושלם ואין ילד מושלם"

בכל הנוגע לדיסלקציה, אומר ד"ר יגאל מדג'ר, המייסד של בנק הזרע בתל השומר וכיום מנהלו של בנק הזרע הפרטי סופרם – המועמד אינו נפסל אוטומטית. כך גם לגבי הפרעות קשב וריכוז. "מבחינה רפואית – אין כל הצדקה בפסילה", אומר ד"ר מדג'ר, "וגם אין הוכחה שמדובר בהפרעה העוברת בתורשה. אם תורם יצהיר על דיסלקציה, אתייעץ עם היועץ הגנטי, ואני גם מחויב להודיע על כך לנתרמות. חלקן מוטרדות מהעניין, במיוחד אם הן סובלות בעצמן מדיסלקציה. לאור זאת, מדובר במועמדים בסימן שאלה. אך האם פסילה מוצדקת מבחינה בריאותית? בעיני לא", אומר מדג'ר. "יש מבוגרים רבים עם הפרעות קשב שהגיעו להישגים כבירים, ביניהם גם רופאים. בעיני, הפסילה הגורפת של בנק הזרע הבריטי היא פופוליסטית, ולא ברור על מה הסתמכו בהחלטתם".

מצד שני, אומר מדג'ר, מועמדים המדווחים על אוטיזם במשפחה, "יהיו בעדיפות גבוהה להיפסל". הוא גם יפסול מיד מועמדים המדווחים על שכיחות יתר במשפחה של מחלות נפש מסוג סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה. "מעבר למקרים אלה, יש לזכור כי גם הכמיהה של אנשים לשלמות התינוק היא מוגזמת. אין אדם מושלם ואין ילד מושלם", אומר מדג'ר.

בכל מקרה, בנק הזרע שמנהל מדג'ר – וכך גם האחרים – לא מפרסמים במוצהר את הקריטריונים שעשויים להוות בסיס לפסילת מועמדים. "כל מועמד עומד בפני עצמו, ובודקים את הרקע המשפחתי הרלוונטי עבורו".

אם תפסול מועמד על רקע חשש לגנטיקה משפחתית מסוימת או הפרעה מסוימת המופיעה אצלו – תאמר לו את זה?

"טרם יצא לי לפסול מועמד בגלל אוטיזם שקיים במשפחה או דיסלקציה, אך זה ללא ספק דבר שקשה להגיד. ייתכן שלא אגיד במפורש".

  • תרומת זרע
  • דיסלקציה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully