למה אנשים משמינים אחרי ניתוחים לקיצור קיבה?

בווידיאו: האישה השמנה בעולם עשתה קיצור קיבה וירדה 225 קילוגרמים

למרות מה שרבים חושבים, ניתוח לקיצור קיבה אינו קסם זריז של הורדה במשקל, אלא רק קצה הקרחון לשינוי אורח חיים ותפיסת המציאות כפי שהמטופלים הכירו עד היום. העלייה בשיעורי ההשמנה בעשור האחרון הובילה לכך שמספר הניתוחים בריאטרים שמבוצעים בשנים האחרונות נמצא במגמת עליה. כך מתוך הרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים, על פי נתונים מהתקופה שבין יוני 2103 - נובמבר 2014, מספר הניתוחים הבריאטריים בישראל נאמד ב-13,986 לשנה.

כדי לקבל אישור לניתוח יש לעבור ועדה הכוללת דיאטנית, פסיכולוג או עובדת סוציאלית ורופא. המועמדים נשלחים לבדיקות רבות לפני הניתוח, ולעיתים נדרשים לבצע הכנה אצל דיאטנית. כל התהליך יכול לקחת מספר חודשים עד שנקבע התור המיוחל לניתוח.

חשוב לומר שיום הניתוח אינו נקודת הסיום, אלא יריית הפתיחה. הניתוח מהווה חלון הזדמנויות לעבודה על שינוי הרגלים ולהטמעת אורח חיים בריא ומאוזן הכולל בחירות נכונות של סוג האוכל, מודעות למנגנוני הרעב והשובע, זיהוי אכילה רגשית ובניית מנגנוני התמודדות איתה, נטילת תוספי תזונה ומעקב שגרתי אצל רופא המשפחה, המנתח והדיאטנית. לעיתים קרובות נדרש גם ליווי רגשי, וכמובן מומלץ שספורט וקבוצות תמיכה יהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך.

השנה הראשונה היא בסימן אופוריה: המטופל חווה ירידה משמעותית במשקל בחודשים הראשונים ותחושת הרעב מדוכאת, כך שיחסית קל לרדת במשקל ולשבוע מכמויות קטנות מאוד של מזון בכל ארוחה. אך ההצלחה האמיתית נמדדת בטווח הארוך. המטרה בשנה הראשונה היא לנצל את חלון ההזדמנויות כדי לתרגל אורח חיים בריא ומאוזן, שניתן יהיה להתמיד בו ולהרגיל את הגוף אליו. מנותחים שלא קיבלו ליווי והדרכה להטמעת הרגלים חדשים בשנה הראשונה לאחר הניתוח, עלולים למצוא את עצמם חווים קשיים רבים לאחר שנה זו. זאת כיוון אחד האתגרים אצל אנשים שסבלו רוב חייהם מעודף משקל הוא לאו דווקא הירידה במשקל אלא בעיקר השמירה על המשקל אליו הגיעו.

הנה ששת הטעויות שעלולות לפגוע בסיכויי ההצלחה של מטופלים אחרי ניתוח בריאטרי:

אחרי ניתוחי בריאטרי קיים דיכוי בהפרשת הורמון הרעב, דבר המפחית משמעותית את תחושת הרעב. חלק מהמנותחים "ינצלו" הרגשה זו כדי לאכול כמה שפחות, שהרי הם למדו מדיאטות עבר שכמה שאוכלים פחות קלוריות כך יורדים יותר במשקל. מדובר בטעות חמורה, שכן אחרי הניתוח הגוף מתאושש, וזקוק למערכת החיסונית כדי לאפשר את ההחלמה.

בזמן זה הגוף מתאים את עצמו למצב הצריכה התזונתית, כך שאם אוכלים מעט מדי ארוחות, חלבונים וקלוריות הגוף ירגיש שהוא במצב של "הרעבה" ויגיב בהתאם – בהאטת חילוף החומרים, מה שיפגע ישירות בירידה במשקל. זכרו את כלל הברזל אחרי הניתוח – אם לא אוכלים לא יורדים.

רבים מהאנשים שהגיעו לניתוח בריאטרי עשו בעברם דיאטות בהן למדו על בשרם שכשמורידים פחמימות יורדים במשקל.
מכאן מתקבעת התפיסה שפחמימות זה משמין, ובדיאטה יש להמעיט בצריכתן כמה שניתן.

גם כאן מדובר בטעות מכמה סיבות. הטעות הראשונה נובעת מצורך בשינוי המחשבה - אתם לא בדיאטה, אתם עושים שינוי אורח חיים שתוכלו להתמיד בו לכל החיים. הטעות השניה היא טעות של רבים - פחמימות מהוות אנרגיה זמינה לגוף, ובלעדיהן הגוף נאלץ להשתמש במקורות אחרים לאנרגיה זמינה, כמו למשל בחלבונים על ידי פירוק שריר. בנוסף לכך, בפחמימות מלאות כמו קטניות ודגנים מלאים יש ערכים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים חשובים, וההימנעות מהם מעמידה אתכם בסיכון מוגבר לחסרים תזונתיים. ולבסוף, מדובר על חשיבה של הכל או כלום האופיינית כל כך לראש השמן. עשיתם את הניתוח, זה הזמן לעשות גם שינוי חשיבה וללמוד אכילה גמישה ומאוזנת ולא נוקשה ומקובעת. אין אוכל אסור, יש כמויות מאוזנות ושיקול דעת בריא.

יתכן שקראתם בפורום ברשתות החברתיות או ברחבי האינטרנט, או ששמעתם מחברה או משכנה, והחלטתם שלפי המלצת החברים אתם יכולים להפסיק לקחת ויטמינים.

השימוש ברשתות החברתיות לייעוץ רפואי ותזונתי הוא באחריותכם, אך המחיר לבלבול בין ד"ר גוגל לייעוץ מקצועי עלול להיות כבד. אחד הסיכונים אחרי ניתוחים בריאטרים הוא תת ספיגה של ויטמינים ומינרלים עד כדי חסרים תזונתיים משמעותיים שעלולים להתבטא בחולשה, אנמיה ואף בפגיעה במערכת העצבים. במידה ולא טופלו בזמן, נזקים אלו עלולים להיות בלתי הפיכים. ההמלצות הרשמיות של גופים מקצועיים בארץ ובחו"ל, המבוססות על מחקרים ארוכי טווח המראים השפעה של חסרים תזונתיים אפילו 10 ו-15 שנה אחרי הניתוח, הן שיש לקחת תוספי תזונה לכל החיים.

אחרי הניתוח יש לא מעט חוקים, כמו למשל אכילה כל 2.5-3 שעות והפרדה של לפחות 20 דקות בין אוכל לשתייה. תוסיפו לזה את העובדה שלא ניתן לשתות כמות גדולה בבת אחת ואת הקושי בשתייה של מים אצל חלק מהמנותחים, והנה לכם מתכון די מוצלח להתייבשות. לא מעט מנותחים מגיעים למיון בשבועות ובחודשים שאחרי הניתוח על מנת לקבל עירוי נוזלים, כיוון שלא שתו מספיק והתייבשו. חשוב מאוד להכניס את השתייה ללו"ז היומי.

הקיבה היא שריר שתפקידו לערבל את האוכל לעיסה אחידה, ולהתכווץ בתנועה פריסטלטית שדוחפת ומורידה את האוכל כלפי מטה בהמשך מערכת העיכול. לאחר הניתוח, הקיבה מתנהגת כשריר שנפצע וזקוק לפיזיותרפיה כדי לחזור לפעול ביעילות. זו הסיבה שאם לא תאכלו הרבה שעות (מעל 4 שעות אחרי ניתוח בריאטרי נחשב להרבה זמן בחודשים הראשונים) אתם עלולים לסבול מכאבים באכילה ואף מהקאות. לכן, חשוב לאכול ארוחות מסודרות, ובמיוחד אם לא הייתם רגילים לכך בעבר, שכן זהו חלון ההזדמנויות לשינוי הרגלים.

הרשתות החברתיות מלאות במידע, ואנחנו כבני האדם נוהגים באופן טבעי להשוות: כמה ירדתי במשקל, כמה אני אוכל בארוחה, כמה ספורט אני עושה. עודף המידע עלול לגרום לכם לתחושה מתמדת שאתם לא בסדר, שאכלתם יותר מדי/פחות מדי, שאתם לא מתאמנים מספיק, שלא ירדתם מספיק.

תפקיד הליווי המקצועי הוא לתת לכם שיקוף אובייקטיבי של מצבכם, בחירות המזון שלכם ושלל ההתנהגויות שלכם, כדי שתוכלו לדעת בכל שלב האם אתם בדרך הנכונה ומה ניתן לשפר או לשנות. החודשים הראשונים לאחר הניתוח הם דינאמים, בכל שלב נכנסת כמות שונה של מזון, החשקים והרעב חוזרים ולכן חשוב שדאגו להיות בליווי ותמיכה של אנשי מקצוע: דיאטנית בריאטרית, רופא, פסיכולוג וקבוצות תמיכה.

יפית קסלר היא דיאטנית קלינית בריאטרית, חברת עמותת עתיד- עמותת הדיאטנים בישראל