כל מה שצריך לדעת על שלשולים בקרב תינוקות

מחלות שלשולים הן מן הנפוצות בקרב ילדים ותינוקות. הן עשויות להיות מאוד מדבקות ולכן הן מתפשטות כאש בשדה קוצים בגנים ומשפחתונים. השלשול יכול להוביל למצב חמור אם לא מטופל כראוי. ולכן כדאי לדעת איך יש לנהוג ולטפל במקרי שלשול בילדים, ובמיוחד בתינוקות.

לרוב, שלשול נמשך מספר ימים עד שבוע, ויכולים להתלוות לו חום, בחילות, הקאות ועוויתות בטניות, הגורמות לכאבים. במיוחד בילדים, השלשול יכול להוביל להתייבשות, ולשינוי במאזן הטבעי של מים ומלחים (אלקטרוליטים- במיוחד נתרן, אשלגן וכלור).

התדירות ,מרווחי הזמן הנורמליים והמרקם של פעולות המעיים - משתנים בהתאם לגיל הילד, ולהרכב המזון שלו, ובהתאמה משתנה גם ההגדרה של מהו שלשול.

תדירות
בקרב תינוקות צעירים (עד גיל 3-4 חודשים) – נורמלי לראות 3-10 יציאות מדי יום, למרות שהדבר יכול להשתנות בהתאם לתזונתם (לתינוקות יונקים לרוב יש יותר יציאות). תינוקות יותר גדולים (4 חודשים ומעלה), פעוטות וילדים – עושים באופן נורמלי, 1-2 יציאות ביום. שלשול מוגדר לרוב כעלייה בתדירות היציאות: פי 2 מהמספר הרגיל בתינוקות, ופי 3 ומעלה יציאות מימיות ביום, בילדים יותר גדולים.

מרקם וצבע
גם המרקם והצבע של צואת ילדים משתנים באופן נורמלי עם העליה בגיל. לתינוקות צעירים, ובמיוחד ליונקים - יש יציאות רכות. היציאות יכולות להיות בצבע צהוב, ירוק או אפור, ולעתים ניתן להבחין בתוכן בגרגרים או גבישים קטנים. בכל הילדים מרקם הצואה יכול להשתנות בהתאם לדיאטה, אך הופעת צואה נוזלית, מימית או רירית - מהווה שינוי חריג שיש לעקוב אחריו. נוכחות של דם טרי או צואה שחורה - אינם תופעה נורמלית בשום מקרה, ודורשים תמיד בדיקה רפואית.

מבחינת משך השלשול – שלשול ממושך (מעל שבוע) מוערך ומטופל בצורה שונה מאשר שלשול חריף (שמשכו פחות משבוע).

הגורם השכיח ביותר לשלשול חריף הוא זיהום ויראלי. גורמים נוספים כוללים זיהומים חיידקיים, תופעות לוואי של תרופות אנטיביוטיות וזיהומים אחרים, שאינם קשורים למערכת העיכול. בנוסף, ישנן סיבות רבות לשלשולים שהן פחות שכיחות.

אז איך נדבקים?
זיהומים ויראליים (כמו רוטה-וירוס), זיהומים חיידקיים (כמו סלמונלה, שיגלה או קמפילובקטר) וזיהומים פרזיטריים (שנגרמים מטפילים, כמו למשל ג'יארדיה) - הם כולם מדבקים. ההורים וצוותי הגנים יכולים לעזור במניעת הפצת הזיהומים. ילדים נחשבים כ"מדבקים" כל עוד יש להם שלשול. אולם, לעתים ילדים מסויימים יכולים להפיץ את המחלה גם אם אין להם שום סימפטומים, אפילו שבועות וחודשים לאחר שהחלימו.

המנגנון העיקרי להדבקה בשלשולים הוא פקו?אורלי, כלומר העברת הפתוגן (מחולל המחלה) מהצואה (באמצעות היד, הלא רחוצה), אל הפה ומערכת העיכול. לכן, חשוב מאוד לשטוף ידיים ולהפריד בין התעסקות עם מזון לבין ניקוי צרכים (למשל- לא להחליף חיתול במטבח). אמצעים אלה יכולים למנוע הדבקה בזיהום של בני משפחה אחרים.

אפשרות נוספת להדבקה היא העברת הגורם המזהם דרך מזון ומים נגועים. לפעמים קיים אף מעבר ישיר של פתוגן מסוים בין ילד לילד.

זיהום ויראלי: זהו הגורם המוביל לשלשולים בילדים, והוא שכיח בעיקר בחודשי החורף. הסימפטומים של זיהום ויראלי כולל שלשול מימי, הקאות, חום (מעל 38 מעלות), כאבי ראש, עוויתות בטניות (כאבי בטן), חוסר תאבון וכאבי שרירים.
זיהום ויראלי מתחיל לרוב בין 12 שעות ל-5 ימים לאחר החשיפה לוירוס, והוא נמשך בד"כ 3-7 ימים. הטיפול העיקרי המוכר הוא טיפול תומך:

- בתינוקות רצוי להשלים נוזלים ומלחים באמצעות הנקה או מתן תמיסת מלחים דרך הפה.
- דיאטה המתאימה לגיל. כלכלה "עוצרת"- אורז, בננה וכדומה.
- מים לבדם אינם מכילים את כל המלחים הדרושים. בילדים גדולים יותר ניתן לתת מים, אך רצוי לשלב מתן מים עם מאכל מלוח כמו במבה. יש גם להמנע ממאכלים המכילים תכולה גבוהה של שומן וסוכרים פשוטים, ולנוח.
- בבתי המרקחת והפארם ניתן למצוא תכשירים להקלה על שלשולים שהוכחו כבטוחים וניתן לתת אותם לילדים. הם יוצרים שכבת מגן במעיים אשר מונעת מהגורמים המזהמים להגיע לתאים ולגרום לשלשול להמשיך, וחלקם מתאימים אפילו לתינוקות.

כשהזיהום הויראלי נגרם ע"י Norovirus - הביטוי העיקרי יהיה הקאות. במקרה כזה נהוג לתת שתיה בכמויות קטנות ובהדרגה, ולעתים יהיה צורך בעירוי נוזלים (בילדים לרוב לא נהוג לתת תרופות נגד הקאות).

זיהום חיידקי: לפעמים קשה להבדיל בין זיהום חיידקי לזיהום ויראלי. הזיהומים החיידקיים יותר שכיחים במקומות שבהם יש מי שתיה מזוהמים או טיפול לא ראוי בשפכים (חוסר מערכת ביוב). בשלשול חיידקי יותר שכיח שיש חום גבוה מתמשך (מעל 40 מעלות), והוא לרוב דמי או רירי. רוב הילדים אינם זקוקים לטיפול אנטיביוטי וישתפרו במשך הזמן עם טיפול תומך, אם כי במקרים מסוימים יש צורך בטיפול אנטיביוטי מתאים.

זיהום פרזיטרי (טפילי): זיהומים פרזיטריים שכיחים יותר במקומות שבהם יש מי שתייה לא נקיים וטיפול לא הולם בשפכים. זיהומים כאלה לא שכיחים במדינות מפותחות (כמו ישראל) , אך ניתן לראותם לעתים בילדים ששתו מים מזוהמים או שביקרו או גרו בארצות מתפתחות. שלשול שנגרם מגורם פרזיטרי יכול להמשך שבועות ואף חודשים הטיפול גם הוא בעיקרו טיפול תומך (החזרת נוזלים ומלחים).

שלשול הקשור לטיפול אנטיביוטי: ישנן מספר סוגי תרופות אנטיביוטיות שיכולות לגרום לשלשולים הן בילדים והן במבוגרים. השלשול לרוב קל יחסית, ולרוב אינו גורם להתייבשות או לאובדן משקל. ברוב המקרים, יש להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ואין צורך לשנות את הדיאטה של הילד. ברוב המקרים השלשול יחלוף תוך יום-יומיים מהפסקת האנטיביוטיקה. מתן תוסף פרוביוטי במקביל לתרופה, יכול לקצר את משך המחלה.

הרעלת מזון: הרעלת מזון היא אחת הסיבות הנפוצות הגורמות לשלשול, גם אצלנו המבוגרים אך כמובן גם בקרב הילדים. הסימפטומים לרוב מופיעים במהירות, ויכולים לכלול גם הקאות. לרוב התסמינים חולפים תוך 24 שעות. הטיפול במקרה זה דומה לטיפול בשלשול מסיבות אחרות - לוודא שהילד שותה היטב ולפנות לרופא המטפל בכל שאלה.

ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים והמטואונקולוגיה ילדים