פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם לאם הפונדקאית יש השפעה גנטית על העובר ברחמה?

      פונדקאות היא הליך שצובר תאוצה בעשור האחרון ונשים רבות שמתקשות להרות נעזרות בנשים אחרות שסוחבות את ההיריון עבורן. אבל האם במהלך תשעת חודשי ההיריון האמא הפונדקאית משאירה את חותמה על הילד?

      אישה בהיריון בסטרס (ShutterStock)
      מערכת יחסים של תשעה חודשים? (אילוסטרציה: shutterstock)

      לכאורה, נשים המשמשות פונדקאיות לעובר שברחמן – בין אם הוא התינוק שלהן ונוצר באמצעות תרומת ביצית, ובין אם הן נושאות אותו עבור משפחה אחרת – כלל אינן קשורות אליו גנטית. אך מחקר חדש מעלה כי נקודת המוצא הזו אינה נכונה.

      כעת מתברר כי מולקולות המצויות ברחמה של הפונדקאית עשויות לשנות את האינפורמציה הגנטית שתתבטא אצל התינוק, מה שיקשור ביניהם גנטית. המחקר, שבוצע במכון לאי-פריון של ולנסיה (Fivi Foundation) ובאוניברסיטת סטנפורד ופורסם בכתב העת Development, מצא כי המולקולות המצויות ברחם ואחראיות על התהליך, הנן מסוג microRNA.

      בהודעה לעיתונות שהפיץ המכון צוין כי המחקר מעניק משנה תוקף לתיאוריה שפירסם הרופא האמריקאי פרופ' דיוויד ברקר ב-1990, ומכונה "תיאוריית ברקר" (The Barker theory). לפי תיאוריה זו, כך לפי החוקרים, "מה שקורה ברחם האימהי חשוב יותר ממה שקורה בבית לאחר הלידה". התיאוריה של ברקר לדבריהם, "מדגישה את הקונספט כי לרירית הרחם יש אפקט התורם לעיצובו מחדש על העובר".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      לרחם יש גם תפקיד בעיצוב העובר (אילוסטרציה: shutterstock)

      עוד טוען חוקר מהמכון לאי-פריון של ולנסיה, ד"ר פליפ ויללה, כי לא פעם נשים שמביאות ילד לעולם באמצעות תרומת ביצית, מעוניינות לשאת את ההיריון בכדי לחוש מחוברות יותר לעובר. "לעתים קרובות אימהות אלה יאמרו כי ילדן חולק עימן גם סממנים חיצוניים בלתי צפויים".

      האם הפונדקאית תורמת לעיצוב הגנטי

      על-פי התיאוריה של ויללה ועמיתיו, מולקולות microRNA הצפות בנוזל רירית הרחם עשויות לשנות גנטית את העובר.

      בכדי לבדוק זאת, הם בחנו את האינטראקציה שבין גנים לבין נוזלי הרחם בקרב עשר נשים הרות. הם מצאו אצלן שש מולקולות ספציפיות של microRNA שנמצאות ברירית הרחם בזמן השתרשות העובר ושלאחר מכן משתחררות לנוזל רירית הרחם. המשמעות: החומר התורשתי אצל האם הנושאת את העובר, משפיע על האופן שבו התינוק מתפתח ברחמה, שכן הוא זה שקובע אילו גנים יבואו אצלו לידי ביטוי. מעבר לכך, ייתכן כי התינוק יירש חלק מהחומר התורשתי של הפונדקאית שנושאת אותו– למרות העובדה שהביצית כלל לא שלה.

      ויללה הוסיף כי חוקרים חשדו זה מכבר במעבר גנטי מסוג זה, גם בגלל "מקרים של מחלות אצל ילדים שקשורות לפתולוגיות אצל האם בזמן ההיריון, כמו השמנת יתר או עישון". עוד הוסיפו החוקרים: "המחקר מאפשר לנו להבין מצבים בזמן ההיריון המובילים לשינויים אפי-גנטיים (עיצוב ביטויים של גנים מסוימים, ה"ו). הידיעה שהאם הנושאת את התינוק תורמת לעיצובו גנטית, תסייע לנו לעצור מגמה, במסגרתה אימהות בעלות עודף משקל מביאות לעולם ילדים בעלי עודף משקל. עוד נוכל לייחס חשיבות יתרה להתנהלותן של אימהות פונדקאיות בזמן ההיריון".