פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר פורץ דרך עשוי למצוא את הפתרון לעיוורון

      חוקרים באנגליה סיימו בהצלחה ניסוי ראשון בשימוש בתאי גזע עובריים לטיפול בניוון מקולרי - הגורם השכיח ביותר לעיוורון במערב. איך זה עובד, ומדוע רבים כל כך מתנגדים לניסויים בתאי גזע?

      רוזאן בר (GettyImages)
      מאבדת את ראייתה בגלל ניוון מקולרי. רוזאן בר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      מחקר חדש ופורץ דרך מציע טיפול בתאי גזע נגד הגורם השכיח ביותר לעיוורון בעולם המערבי - ניוון מקולרי. לאחר הצלחת טיפול ניסיוני ראשון בבריטניה, נראה שהמחקר החדש עשוי להפוך בתוך מספר שנים לפיתרון חדש לבעיה שכיחה מאוד. הפתרון שמציעים החוקרים עושה שימוש בתאי גזע עובריים על מנת לחדש את האזורים שנפגעו על ידי המחלה ובכך למנוע עיוורון.

      ניוון מקולרי הוא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בעולם המערבי. בישראל לבדה מאובחנים למעלה מ-150 אלף בני אדם במחלה, ומדי שנה מאובחנים למעלה מ-2,000 חולים חדשים. במאי האחרון הודיעה רוזאן בר, מי שהייתה כוכבת טלוויזיה ענקית בשנות ה-90, שהיא מתעוורת בעקבות מחלת גלאוקומה וניוון מקולרי. כבר לפני כמה שנים העידה השחקנית הבריטית ג'ודי דנץ, כי גם היא מאבדת את מאור עיניה בעקבות המחלה.

      למה יש כל כך הרבה מתנגדים לשימוש בתאי גזע?

      כאמור, הטיפול החדש מבוסס על תאי גזע עובריים, שבהם משתמשים על מנת לחדש אזורים שנפגעו על ידי המחלה. רופאי העיניים וחוקרים מבית החולים לעיניים מורפילדס בלונדון, שערכו את המחקר החדש בשיתוף חברת Pfizer, הגדירו את הניסוי הראשון במטופלים כמוצלח ומתכננים להמשיך לתשעה טיפולים נוספים מתוך סדרה של עשרה טיפולים מתוכננים. הניסוי בוחן את הבטיחות והיעילות של השתלת תאי גזע בעין על מנת שיתפתחו ויחליפו את התאים הפגועים. עד כה לא דווחו סיבוכים בתהליך בקרב המטופלים שהשתתפו בניסוי.

      עורכי המחקר מקווים שהוא גם יאפשר למצוא פיתרון לעיוורון כתוצאה מניוון מקולרי, אך גם יעמיק את הידע על שימוש בתאי גזע לטיפול בבני אדם. יתרה מזאת, ככל שיירבו השימושים בשיטת הטיפול החדשנית הזו, כך יוזלו לאורך הזמן עלויות ההפקה של התאים ויותר אנשים יוכלו לזכות לטיפול מן הסוג הזה.

      תאי גזע הם תאי האב של הגוף שמהווים את המקור לכל התאים האחרים. מדענים שתומכים בשימוש בתאי גזע עובריים אומרים שהם יכולים לשנות את פני הרפואה. הפוטנציאל של שימוש בתאי גזע הוא עצום - החל מטיפולים לעיוורון ולסוגי סרטן מסוימים, ועד חידוש רקמות לאחר פציעות חמורות או פגיעות עמוד שדרה.

      תאי גזע (GettyImages)
      תאי גזע. עשויים לשנות את פני הרפואה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      מחקר רפואי בתאי גזע לצורך טיפול הוא ללא ספק נושא חם בשנים האחרונות, וככזה הוא הוליד ויכוחים רבים. היתרונות הרבים למחקר ולטיפול בתאי גזע כבר הובילו לטיפולים רבים, שבחלקם זמינים לקבוצות המטופלים שלוקחים חלק במחקרים הללו ובהמשך יהיו זמינים ליותר ויותר מטופלים.

      תאי גזע הם כנראה אחת הדרכים העיקריות להיפוך או עיכוב של השפעות ההזדקנות על הגוף. נוסף על כך, בניגוד להשתלת איברים ורקמות מהחי שפעמים רבות נדחות על ידי הגוף בשל היותם רקמה זרה, לתאי גזע עובריים שכיחות נמוכה בהרבה של דחייה.

      עיקר ההתנגדות לתחום נובעת משימוש בתאי גזע עובריים והדילמות האתיות של יצירת הפרייה במעבדה כדי ליצור תאים אלה. מאידך, בזכות המחקר בתאי גזע עוברי קיימת לחוקרים האפשרות האינסופית שלהם לריפוי משום היותם בעלי יכולת להשתנות לכל סוג תא בגוף מבוגר (totipotent).

      מה גורם לניוון מקולרי?

      ניוון מקולרי שקשור לגיל (AMD) היא מחלת עיניים נפוצה והסיבה המובילה לאובדן ראייה בקרב אנשים בגילאי 50 ומעלה בעולם המערבי. המחלה מערבת אזור שקרוי מקולה, שהוא נקודה קטנה שנמצאת בסמוך למרכז הרשתית של העין והחלק של העין הדרוש לראייה חדה של עצמים שנמצאים מלפנינו כאשר אנו מביטים קדימה.

      המחלה יכולה להתפתח באופן איטי ומדורג לאורך שנים, אך אצל חלק מאנשים המחלה מתקדמת מהר יותר ועלולה להוביל לפגיעה קשה בראייה באחת או בשתי עיניים בתוך שנים ספורות. בתחילה מופיע אזור מטושטש בסמוך למרכז שדה הראייה, ולאורך זמן האזור המטושטש עשוי לגדול.

      המקולה עצמה מורכבת ממיליוני תאי חישה שמסוגלים לקלוט אור. זה החלק הרגיש ביותר של הרשתית, הנמצאת בחלק האחורי של העין. הרשתית הופכת אור לאותות חשמליים ולאחר מכן שולחת אותות חשמליים אלה דרך עצב הראייה למוח, שם הם מתורגמים לתמונות שאנחנו רואים. כאשר המקולה פגומה, מרכז שדה הראייה נפגע מה שעשוי לגרום לראייה מטושטשת, מעוותת, או לראות את מה שמופיע במרכז שדה הראייה בגוון כהה ממה שהוא במציאות.

      הגיל הוא גורם סיכון עיקרי לניוון מקולרי. גורמי סיכון נוספים הם עישון, שיכול להכפיל את הסיכון למחלה, גזע (שכיחה יותר באנשים ממוצע אירופאי), היסטוריה משפחתית של המחלה וגנטיקה.