מה המחלה שגורמת לרוזאן בר לאבד את הראייה?

לפני שבוע הודיעה רוזאן בר, מי שהייתה כוכבת טלוויזיה ענקית בשנות ה-90, שהיא מתעוורת בעקבות מחלת גלאוקומה וניוון מקולרי. לקראת צאת הסרט "רוזאן בר לנשיאות!" היא סיפרה כי "היא רק מנסה ליהנות מהראייה כמה שניתן", עוד היא סיפרה כי היא משתמשת במריחואנה על מנת להקל על הלחץ שהיא חשה בעיניה, אבל שהסימפטומים של הגלאוקומה והניוון המקולרי, שהיא מחלה חמורה של רשתית העין, נמצאים בהחמרה מתמדת. בנוסף, כדי לנסות ולשפר את איכות הראייה שלה היא מרכיבה משקפיים כהים, ששומרים על העין ומקלים עליה לראות באופן חד יותר.

ניוון מקולרי היא מחלה שפוגעת בתאי ראייה מרכזיים ברשתית וגורמת לירידה חדה בראייה. המחלה פוגעת במקולה - מרכז הראייה החדה והטובה ובאזור הרשתית האחראי על ראייה מרכזית. כתוצאה מכך נפגעת חדות הראייה המרכזית. "למרות חומרתו, הניוון הוא נטול כאב. הוא מוביל לאובדן הדרגתי ביכולת לראות את הממצאים הנמצאים ישירות מול העין, ומגביל פעילויות יומיומיות כמו: קריאה, כתיבה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה, זיהוי אנשים ותווי פנים", מסבירה ד"ר איזבלה רויזמן, רופאת עיניים ואופטומטריסטית ברשת אופטיקנה, "אובדן הראייה אינו מוחלט כיוון שהראייה ההיקפית או הפריפריאלית נשמרת".

רוזאן בר אינה השחקנית המוכרת היחידה שחלתה במחלה, וכבר לפני כמה שנים העידה השחקנית הבריטית ג'ודי דנץ, כי היא סובלת ממנה. בישראל, יותר מ- 150 אלף אנשים חולים בניוון מקולרי כאשר מדי שנה מאובחנים כ-2,500 חולים חדשים, רובם מגילאי 65 ומעלה. המחלה פוגעת בנשים יותר מאשר בגברים, והירידה באיכות הראייה היא הדרגתית בתקופה של בין 5-10 שנים. "גורמי הסיכון למחלה הם רבים וכוללים לחץ דם גבוה, סכרת, עישון, שתיית אלכוהול, השמנת יתר, תזונה לקויה, מחלות לב, וגנטיקה", מסבירה ד"ר רויזמן.

הניוון המקולרי מופיע בשתי צורות:

הצורה היבשה: צורה זו תופיע במרבית מהמקרים ותקדים את הופעתה של הצורה הרטובה. לרוב, המחלה תתחיל בעין אחת שתסבול מירידה בינונית בחדות ובאיכות הראייה, בה גם הצבעים יהפכו דהויים. הבעיה היא שלא תמיד ניתן להבחין במחלה בשלביה הראשוניים, ורק אחרי שהסימפטומים מתחזקים, והמחלה נמצאת בתהליך מתקדם, או כאשר כבר התפשטה לשתי העיניים, החולה שם לב לירידה בחדות הראייה.

הצורה הרטובה: זהו השלב המתקדם של המחלה, והוא מתאפיין בצמיחת כלי דם חדשים פגומים מתחת לרשתית. כלי הדם הללו אינם תקינים והם חודרים מתחת למקולה, כך שנוצרת דליפת שומנים ודם בתוך הרשתית הגורמת לבצקת. הסימפטומים יכללו לרוב ירידה דרסטית בחדות הראייה וחוסר יכולת לקרוא ולזהות פנים. מדובר בליקוי קשה מאוד בראייה המרכזית, והוא מתפתח ב-10%-15% מהמקרים, אך גורם ל-90% מתוכם לאובדן ראייה חמור מאוד כתוצאה מהמחלה. במקרים אלו החולה חייב לגשת בדחיפות לרופא עיניים או למיון ולהתחיל בטיפול מיידי, על מנת למנוע החמרה נוספת במצב.

"ככלל, לאנשים מעל גיל 50 מומלץ פעם בשנה לגשת לאופטומטריסט או רופא עיניים ולערוך בדיקה שגרתית", מסבירה ד"ר רויזמן. "בנוסף, ניתן לערוך בדיקה עצמית כאשר עוצמים עין אחת ומבחינים אם יש ירידה בחדות הראייה באחת משתי העיניים. במקרים קלים יש לגשת לאופטומטריסט ולערוך בדיקת ראייה ולראות האם יש שינוי מבחינת המרשם ולברר עד כמה ניתן לשפר את איכות הראייה. במקרים בהם הדבר קורה באופן פתאומי יש לפנות ללא דיחוי לרופא עיניים".

דרכי הטיפול במחלה

בעבר היה שכיח לטפל בצורה הרטובה בלייזר, אך היום יש עדיפות לטפל בקבוצת תרופות הניתנות בהזרקה לעין ומסייעות לטיפול בצורה הרטובה וכוללות אווסטין, לוסטניס ואילייה. "על פי המצב הקליני הרופא יחליט באיזה מהתרופות שמשפרות את הראייה ומונעות החמרה במצב, יש להשתמש, אך חשוב לזכור שיעילותן תלויה בעיקר בשלב בו הן ניתנות".

"כמניעה חלקית ובאופן כללי, מומלץ להימנע מעישון ומשתיית אלכוהול, להעשיר את התפריט בפירות וירקות ובתוספי תזונה של ויטמינים ומינרלים, ולדבוק באורח חיים בריא הכולל פעילות ספורטיבית", מסבירה ד"ר רויזמן. אנשים הסובלים מלחץ דם, סכרת ומחלות לב, צריכים להקפיד ליטול את התרופות תוך כדי מעקב. בנוסף, יש להתאים משקפיים בצורה המיטבית, לקרוא עם תאורה מתאימה שבה כיוון האור צריך ליפול על הטקסט. בעבודה מול מחשב כדאי להגדיל את הפונטים של הכתב, לקרוא ספרים או עיתונים שבהם הרקע לבן ושיהיה קונטרסט בין הרקע לכתוב.