באיזה גיל הילד שלי אמור להתחיל לשחק עם חברים?

בחג הסוכות הילדים שלנו לומדים בגן על האושפיזין, אותם אורחים שמגיעים לכל סוכה, ולומדים שיעור או שניים על הכנסת אורחים. לרגל החג, החלטנו לבדוק מתי ילדים אמורים לארח חברים, ומתי הם מתחילים ליהנות מזה.

עד גיל שלוש הפעוט עדיין מרוכז מאוד בעולם הפרטי שלו. הוא פועל לפי דחפים, מתקשה מאוד לדחות סיפוקים ונמצא בשלב האגוצנטרי שבו הוא במרכז העולם. מגיל שלוש אפשר להתחיל ללמד את הילד לחלוק ולשתף, וכך ללמוד לשחק יחד. לכן, ניתן להזמין חברים אל הילד או לקחת אותו לחברים בשעות אחר הצהריים כבר מסביבות גיל שלוש.

עם זאת, ילדים בני שלוש, ואף גדולים יותר, עדיין מתקשים להבין מדוע עליהם לשתף ולהתחלק, משום שקשה להם עדיין לשים את עצמם בנעלי האחר, לפתח אמפטיה, להבין מה רוצה הילד האחר ומדוע הוא נעלב. זה עוד לא הזמן לשתות קפה בשקט מול הטלוויזיה, בעוד הם מבלים בחדר. יש צורך בנוכחות הורית במהלך המפגש בין חברים צעירים, ובתיווך הורי בזמן קונפליקטים ומחלוקות ביניהם, בדיוק כפי שזה נעשה בגן. בגילאי שלוש-ארבע גם ההורים של הילד המתארח נוטים להישאר בזמן האירוח. כך, בעוד ילדיכם משחק עם חברו, אתם נאלצים לשעשע את הוריו. החל מגיל ארבע וחצי חמש ומעלה, הורים משאירים יותר את ילדיהם והולכים.

בגילאים הצעירים ההורים בדרך כלל ממונים על קביעת המפגשים החברתיים- מי יבוא למי, מתי ולכמה זמן. סביב גיל חמש ומעלה, רוב הילדים כבר מתאמים בעצמם את הביקורים החברתיים. אם לילד קשה עדיין ליזום מפגשים חברתיים, ההורה כמובן צריך לעזור לו, אבל כדאי לזכור שהמטרה העיקרית היא , שהילד יפתח יכולות של התנהלות עצמית, אחריות והסתדרות בעצמו ולכן העזרה ההורית צריכה להיות כזו, שלא תפתח תלות של הילד בסיוע ההורי, אלא תיתן לו כלים להסתדר בעצמו.

איך עושים זאת? מתחילים מגיל צעיר. כשהילד צעיר מאוד מציעים לו את האפשרות לארח או להתארח, באמצעות שאלות שמעודדות חשיבה עצמאית ויוזמה אישית כגון: האם אתה רוצה להזמין היום חבר? את מי? האם אתה מעדיף שיבואו אליך היום? עם הזמן הילד מתרגל לאפשרות של אירוח והתארחות והרצון מגיע ממנו. לעיתים ההורה עדיין צריך לעזור לילד לבצע הלכה למעשה את נושא ההזמנה (לדבר עם הורי החבר) אך הילד יהיה זה שיאמר את מי להזמין ומתי או אצל מי הוא רוצה להתארח.

מפגש אחר צהריים בגיל הגן אמור להימשך שעה עד שעה וחצי, לא יותר מזה. ילדים בגיל הזה עסוקים בהתאמנות על כישורים חברתיים, שלעיתים חדשים להם לגמרי, במסגרת היררכית שדורשת מהם כל הזמן להתאפק, להתגבר ולוותר, במשך שמונה שעות ביום. אין זה סביר שיבלו עם חבר אחה"צ במשך יותר ממקסימום שעה וחצי. ברגע שקובעים מפגש, כדאי להגדיר במפורש את השעה בה הוא מסתיים. אם אתם מארחים וההורה השני לא שואל מתי לבוא לקחת, יש לומר לו את שעת סיום המפגש באופן ברור.

ישנם ילדים שרוצים רק להתארח אצל חברים. מהרגע שההורה בא לאסוף אותם הביתה הם עסוקים בשאלה לאיזה חבר ילכו היום. מאידך ישנם כאלו, שמעדיפים רק לארח אצלם בבית. אירוח אצלך בבית שונה מאד מהתארחות בבית האחר ודורש מיומנויות אחרות. אירוח אצלך דורש ממך להיות נדיב, להתחלק ברכושך ולהתחשב באורח אך גם מאפשר לך להיות דומיננטי במפגש, להחליט מה עושים, לחוש שליטה במצב ולהתנהג בטבעיות ובנוחות בביתך שלך. התארחות אצל אחר דורשת ממך להיות ממושמע לחוקי בית אחר, שיכולים להיות שונים ממה שנהוג בביתך, להפגין התנהגות רגועה ומווסתת ולעיתים להיות כפוף להחלטות המארח או הוריו, אך היא גם מאפשרת לך להתנסות במשחקים ובצעצועים שאין אצלך בבית, היא מסקרנת ומעניינת ולעיתים קרובות קשה לך לעזוב וללכת הביתה. לכן חשוב להתאמן בשתי המיומנויות האלו.

אם הילד מסרב להתארח אצל חבר, ניתן ליצור את המצב באופן מדורג. מסבירים לו שהיום הוא יישאר חצי שעה אצל חבר, כי אמא חייבת לעשות משהו ומקפידים לחזור בזמן. במפגש הבא משאירים אותו שעה וכן הלאה. אם הילד מסרב לארח כדאי להסביר את חשיבות האירוח והרצון לגמול למארח על הזמנתו באירוח.

אחד הדברים הכי קשים בזמן אירוח חבר הוא, כשהילד שלנו לא יודע לחלוק ברכושו, מתפרץ על החבר, צועק ובוכה כשהלה מנסה לשחק בצעצועיו. כדי להתגבר על קושי זה כדאי לאפשר לו לבחור את האורח ואת זמן האירוח מפני שלעיתים הילד מתקשה לארח כי האורח נכפה עליו מבלי שרצה בנוכחותו. בנוסף, יש לזכור שהתנהגות כזו מאפיינת את השלב התפתחותי אצל בני שלוש-ארבע. הם בשלב הרכושני וקשה להם לחלוק. לכן חשוב לעשות הכנה לפני אירוח. יש לתת לגיטימציה לרגשותיו של הילד אך גם לעזור לו ללמוד להתחלק. כדאי לומר לילד, ששמנו לב שישנם דברים שקשה לו לחלוק, וזה בסדר. לא כל דבר הוא חייב לתת. את הדברים שיקרים לליבו ושהוא מתקשה לחלוק אותם שימו בצד או העלימו למשך הביקור. כשהילד מרגיש שיש לו בחירה, ושלא נוגעים באוצרותיו, הוא יכול להשתחרר ולהיות נדיב יותר.

ולסיום, שאלה שהורים רבים שואלים את עצמם: האם יש בכלל צורך במפגשים חברתיים אחר הצהריים? האם זמן הגן אינו מספיק כדי להיות ביחד?

התשובה היא, שילדים צריכים ללמוד כמות גדולה של כישורים חברתיים כדי להסתדר בחיים. ילד צריך ללמוד לשחק ליד ועם מישהו, לחלוק ברכושו אך עם זאת להציב גבולות כמו גם לדעת להתנסות במשחקים חדשים, לקבוע ולהוביל כמו גם להסכים לוותר וללכת בעקבות, להסתדר בקבוצות קטנות וגם גדולות ולהבין קודים התנהגותיים במקומות שונים שאינם ביתו. אלו אינם דברים פשוטים. המפגשים החברתיים בבית עוזרים לילד להתנסות במיומנויות האלו בסביבה מוגנת ומבוקרת, ונותנים גם להורה הזדמנות להתבונן בהתנהגות החברתית של ילדו, שלא תמיד הוא יכול לראותה. למפגשים האלו יש גם חשיבות בכך שהם יוצרים חברויות עמוקות וקרובות יותר, שמחזקות את הילד ואת מעמדו החברתי במסגרת החינוכית. לכן יש למפגשים אלה ערך רב.

קרן יטיב היא יועצת משפחתית בכירה ומאבחנת ציורי ילדים, מומחית בגיל הרך, והבעלים של מרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה